כמו בכל תחום, גם סביב טיפולי השיניים התפתחו עם השנים סברות, אמיתות ומיתוסים ש"כולם יודעים הכי טוב". כך למשל, למה עששת היא מחלה ש"אוהבת איחורים", האם יש לכם מושג אם קיים קשר בין מחלות לב ודלקות חניכיים? מה הקשר של טבעונות לעניין, מה חשיבותה של בקרה קפדנית על איכות החומרים והציוד ולמה ממש, אבל ממש, לא כדאי לנקות את המוצץ של התינוק בתוך הפה שלכם?
1. הסברה: כואב לכם? זה הזמן לגשת לרופא.
האמת: אתם קצת באיחור...
הגעתם לטיפול שיניים בגלל שכואב לכם? זה בהחלט מאוחר מדי. דלקות חניכיים ועששת - שתי המחלות העיקריות והמוכרות ברפואת השיניים, הן מחלות זיהומיות ועתירות חיידקים ש"אוהבות" כשמאחרים בטיפול. בשני המקרים מדובר בתהליך שמתחיל הרבה לפני שכבר כואב לנו. עששת כואבת בשלב שבו היא נוגעת-לא נוגעת (קרובה) כבר במוך השן ואילו דלקת החניכיים מטרידה אותנו כשיש כבר אבצסים וזיהומים ובמקרים אקוטיים - כשהשיניים מתחילות להתנדנד.
מתי אם כן יש להגיע לרופא השיניים? לפחות אחת לחצי שנה, לבדיקה שגרתית כשאין בעיות מיוחדות, ואחת לחודשים-שלושה חודשים לטיפול מניעתי, בעיקר למי שמועדים לדלקות חניכיים או סובלים מעששת "דוהרת", כמו גם גורמים מעודדי מחלה כגון הצטברות מהירה של אבנית. כיוון שאין מטופל אחד דומה למשנהו - חשוב שרופא השיניים יתאים לכם טיפול ייחודי למצב הפה שלכם, ויאבחן את מצבכם. ועוד משהו: הימנעו מטיפולי חירום עד כמה שאפשר. מטופל שמגיע אחת לתקופה ל"עזרה ראשונה" בלבד, לעולם יקבל טיפול חלקי ולקוי למחלתו האמיתית.
2. הסברה: דימום בעת צחצוח שיניים מנקה את החניכיים.
האמת: לא ולא
חניכיים מדממות בעת צחצוח או בעת אכילת תפוח עץ או גבינה צהובה למשל, מעידות על דלקת. כך גם אם החניכיים בצקתיות, אדומות או נפוחות וכואבות. גשו לרופא וטפלו בעניין, גם אם עדיין לא כואב לכם. למה? קראו שוב את הסעיף הקודם.
3. הסברה: זה לא באמת משנה איזה רופא שיניים אני אבחר, כולם אותו דבר.
האמת: ממש לא!
חשוב לבחור את הרופא הנכון לכם - זה שברור לכם שהוא איש מקצוע מעולה, שהקשר עימו טוב והוא נוסך בכם אמון וביטחון. אחד כזה שמעניק אופציות טיפוליות, שמסביר ומעניק יחס רציני לכם ולמקרה הפרטי שלכם. רופא שינהל את הטיפול - אך מאידך לא יהסס לשלוח אתכם למומחה לשתלים, לטיפולי שורש או לאורתודונט. לבסוף, הביטו סביב ובחרו ברופא שיש לו גב רפואי חזק - מרפאה ותיקה ובעלת מוניטין או ארגון גדול שיעניק לכם שירות כולל ובטוח.
4. הסברה: היגיינת פה ירודה עלולה להביא למחלות לב, ללידה מוקדמת, לדמנציה וכדומה.
האמת: נכון מאוד, ולכן יש להישמר שבעתיים.
קיים קשר הדוק בין מחלות חניכיים ושיניים לבריאות ירודה ולהתפתחות מחלות קשות כמו מחלות קרדיאליות (לב), סוכרת, מחלות לחץ דם וזיהומים שונים ואפילו סיכוי ללידה מוקדמת בקרב נשים הרות ודמנציה בקרב קשישים. הסיבה לכך פשוטה: הפה הוא מקום ייחודי בגוף שבו מעטה העור נפרד - בחיבור שבין החניכיים והשיניים, מה שמאפשר לחיידקים לחדור ביתר קלות לתוך מחזור הדם. היגיינת פה ירודה, עששת ודלקות חניכיים עלולות אם כן לגרום לאותם חיידקים זיהומיים לחדור ולחבל במערכות הגוף השונות.
הדבר חשוב בעיקר בקרב מטופלים העומדים בפני ניתוחי לב, הקרנות או טיפולים כימותרפיים - זיהום בפה עלול לגרום לכשל הניתוח או הטיפול כולו. חשוב שהגוף יהיה בריא ונקי ועל כן לפני טיפולים או ניתוחים יש לוודא שהשיניים והחניכיים במצב בריאותי טוב.
5. הסברה: אנחנו נוטלים תרופות, וזה משפיע לטובה גם על העששת.
האמת: ההיפך הוא הנכון!
אנשים העוברים טיפולים כימותרפיים או נוטלים תרופות נגד לחץ דם, תרופות נוגדות דיכאון, אפילפסיה או פסיכיאטריות וכדומה - עלולים לסבול כחלק מתופעות הלוואי מחוסר רוק ומהתייבשות הפה, מה שגורר לא פעם עלייה בהתפתחות העששת. לכן, רצוי שאנשים המטופלים בתרופות שונות, ייוועצו ברופאי השיניים ויסכמו עימם על ביקורים תכופים, טיפולי מניעה ומעקב קבוע אחר מצב השיניים.
6. הסברה: אפשר לאבחן בעיות חניכיים ועששת בבדיקה פשוטה.
האמת: נכון, אבל לא לגמרי.
אפשר אומנם לזהות את מצב הפה והשיניים בבדיקת רופא פשוטה אולם כדי לקבל תמונה טובה יותר, יש לבצע צילומים רנטגניים מתאימים. ידוע שאי-אפשר לזהות עששת במבוגרים או נסיגה וספיגת העצם - כחלק ממחלת חניכיים מתפתחת, ללא צילום רנטגני. על כן צילום הוא עניין הכרחי כחלק מהאבחון והמניעה.
7. הסברה: צריך לצחצח שיניים בוקר וערב.
האמת: נכון, אבל לא רק.
שגרת צחצוח היא עניין מבורך. הצחצוח בערב חשוב כדי שלא נלך לישון עם "ערימות" של חיידקים ואילו בבוקר יש לשטוף את מאגר החיידקים שהצטבר ולנקות את הפה. אלא שאם נצחצח שיניים בערב ואחרי כן נלגום כוס שוקו או לחילופין - אם נצחצח שיניים בבוקר ונאכל אחרי כן ארוחת בוקר - לא הועלנו לפה במאום!
רוצים לצחצח שיניים בבוקר בגלל הטעם הרע? צחצחו, אולם גם אחרי ארוחת הבוקר יש לבצע את אותה פעולה, וכך גם בערב. בחו"ל נהוג לצחצח גם אחרי ארוחת הצהריים. שורות של אנשי היי-טק, סוחרים ומורים - מתעכבים דקה או שתיים בשירותים לאחר ארוחת הצהריים ומצחצחים את שיניהם כדרך קבע - מנהג שלא יזיק לנו אם נאמץ אותו.
8. הסברה: שינוי תזונתי מועיל לבריאותנו.
האמת: נכון מאוד, אבל יש לקחת בחשבון שהוא עלול באותה מידה, להזיק לשיניים.
לא פעם אנחנו עושים שינויים בחיים - הופכים להיות צמחונים, טבעונים או להיפך - בוחרים לשוב ולאכול בשר. יש לקחת בחשבון ששינוי בתזונה עלול לשנות ולהשפיע גם על הפה שלנו. כך לדוגמה - מי שבוחרים לפנות לתזונה טבעונית ומזונם יכיל מעתה הרבה פירות, פירות יבשים ומיצים טבעיים יצרוך כמות רבה של סוכר שעלול לגרור התפתחות יותר מהירה של עששת. עשיתם שינוי בתזונה? היוועצו ברופא השיניים שלכם והוא יסביר לכם כיצד תגנו על בריאות הפה.
9. הסברה: צחצחנו? אנחנו מסודרים.
האמת: אז זהו שלא. במקרה זה חשובה הטכניקה לא פחות מהכוונה הטובה...
צחצחתם? כל הכבוד. אלא שצריך לדעת איך לעשות את זה נכון על-מנת לעשות את דברים ביעילות. יש ללמוד להחזיק את המברשת נכון ולבצע את תנועות הצחצוח כך שננקה היטב את המפגש בין החניכיים לשיניים, נשלוף את החיידקים החוצה ולא נדחוק אותם פנימה לתוך החניכיים. המברשות החשמליות מעניקות יכולות לסייע למי שקשה להם לעשות את הדברים ידנית. צחצוח הלשון? בהחלט מוסיף - בעיקר למניעת ריח רע מהפה. חוט דנטאלי? חשוב מאין כמוהו לניקיון של האזורים בין השיניים שהמברשת אינה מגיעה אליהם.
10. הסברה: לצחצח בגיל ילדות זו שטות.
האמת: לא לצחצח בגיל ילדות זו שטות.
מהיום שבו בקעה השן הראשונה - יש לצחצח לתינוק שלכם את השיניים ולהסיר משקעי חיידקים, בזהירות, בעזרת פיסת בד גזה עדין. מחקר שבדק תינוקות לפני צמיחת השיניים מצא שכאלה שהיו להם חיידקים מזיקים על הלשון עוד טרם בקיעת השיניים -פיתחו נטייה גבוהה יותר לבעיות עששת בגילאי הילדות, לאחר בקיעת השיניים. בהקשר לכך - מגיל שנתיים מומלץ להגיע לביקורת אצל רופא השיניים. עד מתי יש לסייע להם בצחצוח? בערך עד הגיל שבו הם יודעים כבר היטב לשרוך את שרוכי הנעליים - גיל גן חובה או כיתות א' ו-ב'. אז הם גם מיומנים דיים להחזיק מברשת ולצחצח נכון.
ואגב, הורים, שימו לב: כשאתם מנשקים את התינוק על פיו או מנקים את המוצץ שנפל על הרצפה באמצעות תחיבתו לפיכם - אתם גורמים נזק עצום לתינוק שלכם שכן אתם מעבירים אליו את כל מושבות החיידקים שלכם...
11. סברה: בחרו במרפאה "עם גב חזק" שמקפידה על בקרה רפואית, על הציוד שבו היא משתמשת ועל החומרים שבהם היא משתמשת.
האמת: כל מילה בסלע. תבחרו משהו טוב - תצאו עם חיוך מיליון דולר.
במרפאות וארגונים גדולים דוגמת "כללית סמייל", בקרה רפואית היא חלק בלתי נפרד משגרת ניהול תקין ומקצועי. המנהלים מבקרים את המרפאות ואלה את רופאיהן - כל זאת כדי לוודא עמידה בסטנדרטים הגבוהים והמקצועיים ביותר. חלק מבקרה זו כוללת גם את הציוד הרפואי והחומרים המשמשים לסתימות וטיפולים מורכבים. הציוד והחומרים מגיעים למרפאות כללית סמייל לאחר שוועדת רופאים הכוללת גם מהנדסים - בודקת את טיבם ומוודאת כי הגיעו ממיטב החברות העולמיות המוכרות ו/או מאוניברסיטאות ומכוני מחקר ופיתוח מובילים בעולם. עכשיו אתם יכולים לפתוח את הפה בבטחה ולומר: "סמייל!"
הידעתם?
משלחות של רופאים היוצאים למדינות באפריקה על-מנת לסייע לאוכלוסיה בניתוחי לב, עיניים, אורתופדיה ועוד, מצרפים אליהם למשלחת באופן קבוע גם רופאי שיניים כדי שאלה יאבחנו את היגיינת הפה של המטופלים ויטפלו בזיהומים לפני ביצוע הניתוחים שם.
