במלחמת הפונים האחרונה של הרומאים נגד חניבעל, החריבו הרומאים את קרטגו שנואת-נפשם עד יסוד, היה זה בשנת 146 לפנה"ס, ולא עזרו מאמצי העורף של הקרטגים להתגונן, לרבות גזירת מחלפות ראש הנשים אשר תרמו את שיערן לקליעת חבלים לביצור העיר. לא נשאר זכר מקרטגו, ללמדנו, שלמרות האימרה "לעולם לא נוצחה מדינה בעלת עורף חזק ואיתן" זה לא יעמוד במבחן, אם לא נבנה את כל המערכות בעורף מדינותינו והכנתן למלחמה כראוי ומן היסוד.
רוחות המלחמה מנשבות חדשות לבקרים בפרט בעת האחרונה, האיומים הנשמעים מצד אירן, סוריה, החיזבאללה והחמאס, אינם מטילים ספק באשר לכוונותיהם, ורק מחכים לשעת כושר להכות קשות בישראל.
"מצב המוכנות של החזית האזרחית 2010"
בחודש שעבר נערך יום עיון במכון למחקרי ביטחון לאומי, שבו גם אני משתתף באופן קבוע. צרמו לי והדאיגו אותי במיוחד דברי המשתתפים העיקריים, ובמיוחד דבריהם של סגן שר הביטחון -
מתן וילנאי, אלוף פיקוד העורף - יאיר גולן, ומנהל המכון - ד"ר עודד ערן, כאשר השאלה המרכזית אשר ריחפה בכינוס זה הייתה:
"באיזו מידה קטן הפער בין האיום המתפתח מצד אויביה של מדינת ישראל לבין היכולת של המדינה להתמודד בהצלחה עם איומים אלו?"
ואלה עיקרי הדברים שנאמרו על ידם:
סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, קובע כי בשלוש השנים האחרונות חל שיפור דרמטי במוכנות העורף הישראלי למלחמה הבאה, אך ציין כי למרות הקמת רח"ל (רשות חירום לאומית), מאחר שהיא גורם מתאם ולא באה במקום המערכות הפועלות, יש בעיות תיאום מכיוון שמערכות כמו משטרה, כיבוי אש, מד"א, רשויות מוניציפליות ועוד, שייכות למשרדי ממשלה אחרים, שמטבעם מופקדים עליהם שרים אחרים ומנכ"לים. יש גם בעיות תקציביות רבות; חשתי מדבריו בין השורות מצוקה המשפיעה בהכרח על היערכות העורף לשעת חירום מול האיומים.
אלוף יאיר גולן אמר כי מערכת הביטחון נכשלה ביוזמתה לחלק ערכות מגן לכל האוכלוסיה האזרחית בישראל. "בראייה רב-שנתית, נכשלנו בניסיון לספק ערכה לכולם ונמשיך להיכשל", טען. גולן שב והעלה את הצעתו
להעביר חלק מהאחריות להחזקת הערכות אל האזרחים. לפי התוכנית, שספק אם תאושר על-ידי הממשלה, כל אזרח ישראלי צפוי לשלם כ-200 שקלים מדי עשרים שנה עבור הערכות (כעשרה שקלים לשנה).
ד"ר עודד ערן, מנהל המכון, אמר בפתח יום העיון כי ההתייחסות של הממשלה להכנת העורף למלחמה גובלת בשערוריה. ראו את תקציב המדינה, כמה מוקצה לנושא כה כאוב שהוא בנפשנו? - אחוז מזערי בלבד. כך לא ניתן להיערך למלחמה הבאה בעורף בהתייחס לאיומים עלינו.
קושי נוסף בתיאום כל הגורמים העוסקים בהכנת העורף למלחמה הבאה הוא
"חוק העורף", הנערך בימים אלה במשרד הביטחון לקראת הבאתו לחקיקה. החוק, האמור לקבוע בעיקר את תחומי אחריות משרדי הממשלה מול האוכלוסיה האזרחית, אף הוא נתקל מן הסתם בקשיים, מאחר שכל אחד מושך לכיוונו ולא מעוניין להתחייב בחוק. ואכן,
ח"כ זאב בוים, יו"ר ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון לענייני העורף, ציין כי הדרך לחקיקת חוק העורף עדיין רחוקה ורבת מהמורות ומכשולים עקב מחלוקות רבות בין כל הגורמים הרבים הקשורים לחוק זה.
לא בכדי העניק סגן השר לביטחון, מתן וילנאי, ששוקד ימים כלילות להכין את העורף למלחמה וקידם רבות את מוכנות העורף, את השם "החזית האזרחית" לכל הפעולות הננקטות על-ידי כלל המערכות בחזית העורף בעת מלחמה, כדי לנסות ולהמשיך בשגרת החיים התקינים עד כמה שניתן.
ובל נשכח, שאחד התפקידים העיקריים של העורף במדינה, הוא להזין את המאמץ המלחמתי לחזית הצבאית על-מנת לנצח את אויבינו. מכאן רבה חשיבותו.
