המהפכה ההומוסקסואלית במשפט

פסק דינו של בית המשפט העליון, מפי השופט יצחק עמית, הורה (יום ג', 14.09.10) לעיריית ירושלים לתקצב את הבית הפתוח - הוא ביתה של קהילת ההומואים- לסביות- ביוסקסואלים וטרנסג'נדרים בישראל - או בשמה הידוע - הקהילה הגאה. אין ספק שפסיקה זו - לצד ציוני דרך מכוננים אחרים בפסיקה לטובת הומואים/לסביות/טרנסים/בי- או בקיצור - גאים - כגון פסק הדין בעניין דנילוביץ' או פסק הדין בעניין ירוס חקק - מהווה סוג של עדנה לקהילה הגאה - אשר ספגה מתקפת שנאה עקב הרצח (שעדיין לא פוענח) בבר-נוער, בשנה שעברה. לכבוד ציון הדרך החשוב סוקר השופט יצחק עמית - בפסק דין הבנוי לתלפיות - סקירה היסטורית של ההכרה של מערכת המשפט הישראלית בהומוסקסואלים ולסביות (ובי, וטרנס, בקיצור - גאים) - בבתי המשפט כמו גם בבית המחוקקים. אין ספק שחרף היות ישראל מתקרבת לאירן בתחומים מסוימים - כגון השתלטות הדת על המדינה וכפיה דתית, יש לה במה להתגאות ככל שזה קשור בזכוית הגאים; נכון שניתן לשפר, אבל גם בארצות הברית - אשר פעם נחשבה כמעוז מהפכות זכויות האדם וכיום זוכה להשתלטות דתית-ימנית- מוסרנית מהסוג ששולל הפלות או הומוסקסואליות - המצב טעון שיפור - ובהרבה. השופט יצחק עמית - אשר סקר את ההיסטוריה של הקהילה ההומולסבית - כינה את שנות התשעים במשפט הישראלי - העשור ההומוסקסואלי. הנה סקירתו - כפי שהיא מובאת בפסק דינו בן 63 העמודים (עם שינויי נוסח קלים) - של ההיסטוריה של הליכת שיטת המשפט הישראלית לקראת הקהילה ההומולסבית: לדברי עמית "המשפט בישראל בעניינה של הקהילה הגאה וחבריה משקף את השינויים והתמורות שחלו במרוצת השנים בחברה הישראלית. עמדתה של החברה בישראל היא כי על הדין להתייחס לנטייה מינית באינדיפרנטיות, כשם שיש להתייחס לנתונים אחרים בזהותו של אדם או של קבוצה, כמו גיל, גזע, לאום, מין ועוד. כמו-כן, קיימת הסכמה רחבה כי אין להצר צעדיהם של חברי הקהילה הגאה או להפלותם לרעה. עמדה זו באה לידי ביטוי הן בפסיקה והן בחקיקה האוסרת על הפליה על בסיס נטייה מינית, ונסקור להלן רק חלק מ"אבני הדרך" בנושא זה":

• בשנת 1988 תיקנה הכנסת את חוק העונשין וביטלה את האיסור הפלילי על יחסי מין בין גברים (חוק העונשין (תיקון מס' 22), התשמ"ח-1988, ס"ח 62);

• בשנת 1992 תיקנה הכנסת את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ואסרה על הפליה על בסיס נטייה מינית (חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון), התשנ"ס-1992, ס"ח 1377 מיום 2.1.1992, בעמ' 37);

• בשנת 1994, נקבע בבג"צ 721/94 אל על נתיבי אויר לישראל נ' יונתן דנילוביץ, פ"ד מח(5) 749 (1994), כי הנוהג של חברת אל-על להעניק כרטיסי טיסה חינם לבני זוג של עובדים רק כשהם בני מין שונה, הוא פסול ובלתי חוקי;

• בשנת 1997 תיקנה הכנסת את חוק איסור לשון הרע, באופן האוסר על השפלת אדם בגלל מינו או נטייתו המינית (סעיף 1(4) לחוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 5), התשנ"ז-1977, ס"ח 1612 מיום 28.2.1997, בעמ' 70);

• באותה שנה ניתן פסק הדין בבג"צ 273/97 האגודה לשמירת זכויות הפרט - למען הומוסקסואלים לסביות וביסקסואלים בישראל נ' שר החינוך התרבות והספורט, פ"ד נא(5) 822 (1997), בגדרו בוטלה החלטת שר החינוך למנוע שידור תוכנית שהוקדשה לבני נוער המשתייכים לקהילה הגאה.

• בשנת 1998 חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מינית, המגדיר "הטרדה מינית", בין היתר, כ"התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית" (סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, ס"ח 1661 מיום 19.3.1998, בעמ' 166);

• בשנת 2000 ניתן פסק הדין בבג"צ 1779/99 ניקול ברנר-קדיש נ' שר הפנים, פ"ד נד(2) 368 (2000), בגדרו הורה בית משפט זה למשרד הפנים לרשום אישה לסבית שאימצה בארצות הברית את בנה של שותפתה לחיים, כאמו השנייה, ולהוסיף את שמו בתעודת הזהות שלה;

• באותה שנה ניתן פסק הדין בבג"צ 293/00 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה(3) 318 (2000), בגדרו פסל בית משפט זה את החלטת בית הדין הרבני הגדול לאסור על אישה גרושה להפגיש בין בנותיה עם שותפתה לחיים;

• כמו-כן, באותה שנה חוקקה הכנסת את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (ס"ח 1765 מיום 21.12.2000, בעמ' 58) האוסר על הפליה מחמת נטייה מינית בהספקת מוצר או שירות הציבורי, במתן כניסה למקום ציבורי או במתן שירות במקום ציבורי (סעיף 3(א) לחוק);

• בשנת 2002 תיקנה הכנסת את חוק חובת המכרזים, והוסיפה איסור על הפליה מחמת נטייה מינית במסגרת מכרז (חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 12), התשס"ב-2002, ס"ח 1824 מיום 21.1.2002, בעמ' 100);

• בשנת 2004 תיקנה הכנסת את חוק העונשין, והוספה הוראת סעיף 144ו, לפיה העונש על עבירות שנאה, ובכללן עבירות ממניע של עוינות כלפי ציבור מחמת נטייה מינית, יהא חמור יותר (עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור - נסיבה מחמירה (תיקון מס' 82), התשס"ה-2004, ס"ח 1961 מיום 17.11.2004, עמ' 14);

• באותה שנה תיקנה הכנסת את חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, והוסיפה איסור על הפליה על בסיס נטייה מינית (חוק זכויות החולה (תיקון מס' 2), התשס"ה-2004, ס"ח 1962 מיום 29.11.2004, בעמ' 26);

• בשנת 2005 ניתן פסק הדין בע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נט(5) 64 (2005), בגדרו נקבע, בדעת רוב, כי זוגיות חד-מינית לא שוללת כשירות מבן זוג לאמץ את ילדי בן זוגו;

• בשנת 2006 ניתן פסק הדין בבג"צ 8988/06 משי-זהב נ' מפקד מחוז ירושלים ([פורסם בנבו], 27.12.2006), בגדרו נדחו עתירות נגד קיום מצעד הגאווה בירושלים;

• באותה שנה ניתן פסק הדין בבג"צ 3045/05 בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ([פורסם בנבו], 21.11.2006), בגדרו הורה בית המשפט לפקיד הרישום במרשם האוכלוסין לרשום כזוג נשוי, זוג חד-מיני שערך מחוץ לישראל טקס נישואין אזרחי המוכר באותה מדינה;

• בשנת 2007 ניתן פסק הדין בבג"צ 5277/07 ברוך מרזל נ' מפקד משטרת מחוז ירושלים ([פורסם בנבו], 20.6.2007), בגדרו שוב נדחתה עתירה כנגד קיומו של מצעד הגאווה בירושלים;

• באותה שנה חוקקה הכנסת את חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, ס"ח 2109 מיום 8.8.2007, בעמ' 450, האוסר על הפליה מחמת נטייה מינית (סעיף 4 לחוק).