פסק הדין נסב על הנוהג של מוכרי דירות להציג את שטח הדירה "ברוטו". בית המשפט (השופט י' עמית) קבע כי המונח "שטח ברוטו", ששנוי במחלוקת אף בקרב אנשי מקצוע, אינו נהיר לרוכש הדירה הטיפוסי, שמן הסתם לא מעלה על דעתו שהמונח כולל גם חלק יחסי בחדר המדרגות ואף בפיר המעלית; וכי יש במונח "שטח ברוטו" כדי להטעות את רוכש הדירה ההדיוט. על כן, כשלא מצורף להסכם המכר מסמך ממנו ניתן ללמוד בנקל אודות שטח הדירה "נטו" (ללא חלקים ברכוש המשותף) יש לראות את הפרוספקט כמחייב. כן נקבע כי גם אם להסכם המכר מצורף תרשים ממנו ניתן לדלות בנקל את שטח הדירה בפועל, עדיין אין הדעת נוחה מהנוהג של מוכרי דירות להציג את שטח הדירה "ברוטו". על המוכר להביא לידיעת רוכש הדירה במפורש ובאופן ברור כי "שטח ברוטו" כולל גם את החלק היחסי בפיר המעלית ובחדר המדרגות. (הרכב: רובינשטיין, פוגלמן, עמית).