ההתמודדות עם ההשמנה היא ללא ספק מתסכלת ורצופה עליות ומורדות.
לעתים שומעים מתזונאים שכל מה שצריך לעשות הוא להגיע למאזן קלורי שלילי, כלומר להוציא יותר קלוריות ממה שאנו צורכים, אבל הגוף שלנו פשוט לא עובד על-פי נוסחאות מתמטיות וגם כאשר מנסים שיטה זו, ברב המקרים התוצאה המיוחלת לא תגיע ונרגיש שוב שנכשלנו, ניסינו הכול ואין פיתרון מתקבל על הדעת.
אם כן, מדוע אנחנו סובלים מהשמנת יתר? האם מדובר רק במאזן הקלורי?
יותר מדי תאי שומן בגוף
מספר תאי השומן בגוף הוא אחד הגורמים שקובעים את הנטייה להשמנה. הוא מושפע גם מהגורם התורשתי, אולם מושפע לא פחות מהגורם ההתנהגותי. כאן יש השפעה מכרעת למה שאנו אוכלים. למעשה מספר תאי השומן שנולדים איתם אמור להישאר קבוע והשמנה נובעת מכך שהם גדלים ותופחים כאשר הם סופחים אליהם עוד טיפות שומן מהמזון. אולם ידועים שלבים שונים בחיים, בהם אכילה של תפריט לא מאוזן, רווי בקלוריות, סוכרים ושומנים, עלולה להביא להתרבות של תאי השומן בגופינו. השלבים המכריעים הם בגיל הינקות, הילדות ובגיל ההתבגרות. אולם, עדויות ממחקרים שנעשו לאחרונה מלמדות שגם בגיל מבוגר מתרבים תאי השומן, בעקבות אכילה לא מאוזנת.
אז המצב אבוד? לא! אומנם אם יש לכם יותר מדי תאי שומן והם מוכנים להתמלא בכל עת, הם גם עשויים לשבש את תחושת השובע שלכם ולאותת כל הזמן שהם רעבים, על-ידי הפרשה של הורמונים שונים שמשפיעים על המוח והקיבה ואף להגביר את התנגודת לאינסולין. אולם המטרה שלנו היא לשמור את אותם תאים ריקים ולא פעילים - אולי רבים אבל מנוונים!
מה לעשות?
- להוריד את צריכת הקלוריות הריקות - "הג'אנק פוד", מזונות עשירים בפחמימות ושומנים שעברו עיבוד בתעשיה. המזונות הללו מעוררים במיוחד את רעבונם של תאי השומן הרבים.
- להקפיד על התפלגות נכונה של המזון במהלך היום בהתאם לשעון הביולוגי שלכם ושעות הפעילות היומיומית.
- להוריד את מרכז הכובד של האכילה לשעות הבוקר והצהריים ולא לאכול מזון עתיר קלוריות מאוחר בערב.
- אם יש לכם ילד שסובל מהשמנת יתר, מומלץ לטפל בבעיה מוקדם ככל האפשר, שכן גופו עשוי להגביר ריבוי של תאי שומן, אשר יכתיבו נטייה להשמנה לכל ימי חייו.
התפלגות תאי השומן בגוף גם היא חשובה. יש להיזהר במיוחד מהשמנה באזור הבטן, שכן היא בעלת השפעה מסוכנת ללב ולכלי הדם, ועשויה לשבש גם את יכולת הגוף לבצע חילוף חומרים תקין.
בעיה של חילוף חומרים לקוי
ההוצאה האנרגטית היומית נקבעת על-ידי 3 מרכיבים:
א. קצב חילוף החומרים במנוחה.
ב.האפקט התרמוגני של המזון (פליטת חום מפירוק המזון).
ג. הוצאה אנרגטית המשמשת לצורך פעילות גופנית.
אצל האדם הממוצע, חילוף החומרים במנוחה הוא הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על ההוצאה האנרגטית היומית. אצל רבים מהאנשים עשוי להיפגע קצב חילוף החומרים היומי, בעקבות דיאטות "אקורדיון" לא מבוקרות, פגיעה בפעילות הורמונלית של בלוטת התריס, חוסר בוויטמינים וחומרי הזנה שונים, כמו כרום, יוד, ויטמינים מקבוצה B ועוד.
בגיל מבוגר, קצב חילוף החומרים שלנו יורד, כאשר חלה ירידה בתהליכים הקשורים בפעילות של בניית השריר (פעילות אנבולית), הורמוני הגדילה והורמוני המין. ללא פעילות אנבולית, המסה השרירית קטנה וכן היעילות האנרגטית של הגוף. ככל שהדיאטה חריפה יותר, כך נאבד מסת שריר רבה יותר וכך נאבד את כישורי השריר לצרוך אנרגיה ולשרוף שומן במנוחה.
לדוגמא, בדיאטה ממוצעת שבה ירדנו 10 ק"ג אנחנו עשויים לאבד כ-100 קילו-קלוריות מקצב חילוף החומרים שלנו במנוחה. רובן (80%) כתוצאה מאיבוד מסה שרירית וחלקן הקטן (20%) כתוצאה מירידת במסה שומנית. כתוצאה מכך תיבלם הירידה במשקל, נחוש תסכול ואף נעלה בחזרה, את כל מה שירדנו. זהו מעגל הרשע של דיאטת "אקורדיון".
באמצעות בדיקות מעבדה המתבצעות בטכנולוגיות חדישות, ניתן ללמוד לא רק על קצב חילוף החומרים, אלה גם על איכות חילוף החומרים. פגיעה באיכות חילוף החומרים הינה הבעיה המטבולית השכיחה ביותר. סובלים ממנה יותר מ-50% מהאוכלוסיה השמנה הבוגרת.
תזונה לקויה ופעילות גופנית לא מתאימה עשויים להביא לשימוש יתר באנרגיה סוכרית במנוחה על חשבון אנרגיה ממאגרי השומן שלנו. הגוף אף עשויי לפרק את השריר עצמו כמקור אנרגטי ואז לפגוע עוד יותר גם בקצב חילוף החומרים.
רבים מהעוסקים בפעילות גופנית משקיעים לשווא מאמצים וזמן רב בניסיונות עקרים לרזות, בעודם מרוקנים מאגרי סוכר ומזניחים את מאגרי השומן.
הפיתרון לבעיות השמנה הנובעות מחילוף חומרים לקוי תלוי בזיהוי נכון של כל אחד מהגורמים שעשויים לפגוע בו. פיזיולוג יכול לזהות את הבעיה באמצעות בדיקות במעבדה מטבולית ובצרוף של בדיקות דם. ניתן להמריץ מחדש את קצב ואיכות חילוף החומרים באמצעות דיאטה מתאימה, טיפול בחסרים התזונתיים, בסיוע של תרגול פיזי מתאים להמרצת חילוף החומרים ובנייה מחודשת של המסה השרירית.
