מה מתבשל בדיוק בערוצים החשאיים בין טורקיה לישראל יודעים מתי-מעט, אבל אם נכונה הידיעה שהתפרסמה לראשונה ברשת "אל-חורה", שישראל שוקלת לפצות את הטורקים ולהתנצל על פעולת השייטת במהלך ההשתלטות על המרמרה – אנו בדרך לתוצאה גרועה מאוד של כישלון וביזיון.
למי ששכח, ספינת ה"סיוע" לצדיקי החמאס בעזה אורגנה על-ידי הארגון האיסלאמי-טרוריסטי IHH. הספינה אוישה בתערובת של מחבלים, אידיאליסטים-פתאים ושונאי-ישראל למיניהם. ישראל הזהירה את המארגנים ואת ממשלת טורקיה - שתמכה במהלך ואף העניקה להם סיוע בפועל - שלא ינסו לבצע את מזימתם לפרוץ את הסגר הימי על עזה. מארגני השיט, בתמיכה נחרצת של הממשל הטורקי, התעלמו מהאזהרה ומשאר הפניות של ישראל, וכתוצאה אירע העימות הבלתי נמנע על תוצאותיו הקשות והידועות.
האחריות לתוצאות מוטלת באופן חד-משמעי על טורקיה, שבחוצפתה הבוטה מעבירה אותה לישראל ואף דורשת התנצלות ופיצויים. אם ראש הממשלה
בנימין נתניהו שוקל להיענות לדרישה הטורקית, זו תהיה אחת הטעויות הקשות שיעשה. מעבר לסטירת הלחי שתונחת על לוחמי השייטת ועל כל המשתמע מכך, תהיה זו טעות שתהפוך את ישראל לבדיחה עצובה כאותה מעשייה ישנה ושחוקה (שמתאימה כמסתבר לדפוס התנהלותנו בזירה הבינלאומית), על אותו יהודי שנדרש לאכול דג רקוב ולבסוף גם הוכה וגורש. ההתנצלות של ישראל לא רק שלא תשפר את יחסי טורקיה-ישראל לטווח הרחוק, היא גם תפגע בישראל ומעמדה ייחלש. מדובר בעיוורון מנהיגותי ובחוסר יכולת להבין את הטקטיקה כחלק מאסטרטגיה טורקית ברורה כשמש.
טורקיה בעיצומו של מהפך אסטרטגי, שמשמעותו התרחקות מהקונספט החילוני של אתא-טורק וחזרה למהותה ההיסטורית כיישות איסלאמית אזורית וסיבותיה עימה. הצהרותיו רוויות המשטמה של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ
ארדואן, והברית שהולכת ונרקמת בציר טורקיה-סוריה-אירן מעידות כאלף עדים על מגמה ברורה זו. מדובר במדיניות שעליה החליט הממשל הנוכחי באנקרה, שנתמך ברוב קולות ציבור הבוחרים הטורקי, כפי שבא לביטוי בבחירות האחרונות.
הדרישה-ההקנטה של הטורקים להתנצלות היא תמרון ברור להטיל על ישראל את ה"אשמה" לתוצאות כדי לקצור את פירות ההצלחה, חיזוק מעמדם בעולם המוסלמי ונעיצת מסמר נוסף בארון הקבורה של התדמית הישראלית כמדינה לגיטימית ושומרת חוק.
היחסים עם ישראל ימשיכו לדעוך בקצב שיוחלט עליו באנקרה, וזאת לאחר מיצוי כל שניתן להפיק מישראל מתוקף ההסכמים שנחתמו בימים טובים יותר. צריך לקוות שנתניהו לא ישחק לידיהם של ארדואן וחבריו, ולא ימיט עלינו קלון שאין כל יתרון לצידו.