משפט זדורוב במבט שני: האומנם עלילת דם?

בשתי תוכניות ארוכות ומפורטות של ב"מבט שני", הוצגה בפנינו שורת אנשים ישרים ונטולי פניות, המשוכנעים שהרשעתו של רומן זדורוב היא עוול משפטי הזועק לשמיים. אך למרות אמונתם היוקדת, ואולי דווקא בגללה, הטענות שהציגו הרחיקו לכת עד כדי כך, שקשה מאוד להשתכנע מהן. מיד בתחילה הוצגה בתוכנית גרסה חלופית לרצח. על-פי גרסה זו, הרצח בוצע בדיוק בשעה 13:22, שעה שבה זדורוב היה ליד שער בית הספר, ולכן לא יכול היה להיות הרוצח. אלא שלא הוצגה שום הוכחה לכך שהרצח בוצע בשעה זו, ולו יכולים היו להוכיח זאת, היו ודאי מציגים את ההוכחות בתוכנית. יש טעם לפגם בהצגתה של השערה כעובדה שאין עליה עוררין, וחבל שעורכי התוכנית בחרו דווקא כך לפתוח אותה. כפי שניתן היה לצפות, עיקר הטענות הופנו כלפי דרכי החקירה, ה"הודאה" והשחזור. ואכן, ראינו חוקרים המשקרים לזדורוב פעם אחר פעם; "מדובב" שאינו מדובב אלא עושה כל מאמץ לשכנע את זדורוב להודות; ושחזור שעורר את הרושם שזדורוב היה משחזר גם את רצח ארלוזורוב לו נדרש לכך. אין ספק, לא כך חשבנו שמתנהלת המשטרה, וההודאה והשחזור לא רק שאינם משכנעים אותנו שזדורוב הוא הרוצח, אלא להפך, אנו משתכנעים שהמשטרה החליטה שזדורוב הוא פתרון קל לבעייתה, ועשתה הכל כדי להוציא ממנו את ההודאה המיוחלת. לו הסתפקו בכך העורכים, התוכנית הייתה משכנעת יותר, ואף קצרה יותר. אלא שהם הוסיפו עוד ועוד טענות, שלנו, כצופים, אין שום יכולת לבחון או לגבש דעה לגביהן. האם הרוצח הוא שמאלי, האם היו חתכים במקומות עליהם לא הצביע זדורוב, האם הרצח בוצע באמצעות סכין משוננת ולא סכין יפנית, ועוד כהנה וכהנה. אלכס פלג היה קצין בכיר במז"פ, אבל אנחנו לא, ומה שנראה לו כהוכחה משכנעת, נראה לנו כמו קווים חסרי-פשר. כיון שהוא העיד במשפט, ברור לנו שאנשי המשטרה הציגו פרשנות אחרת של הממצאים, וכפי שאמרה התובעת, משפטים לא מתנהלים בטלוויזיה. הראיה המשכנעת ביותר במשפט הייתה זיהוי עקבות נעליו הטבולות בדם של זדורוב על מכנסייה של תאיר ראדה. בעוד שהסניגורים במשפט בחרו להביא מומחה מחו"ל שהעיד שאין ודאות בכך שאלה טביעות נעליו של זדורוב, עורכי התוכנית טענו פשוט שכל נושא טביעות הנעל הוא בדיה. ברור, קשה להתמודד עם חוות-דעתו של מומחה משטרתי בעל שם, אבל הטענה שהוא העליל עלילת דם על רומן זדורוב, איננה מתקבלת על הדעת. בסוף התוכנית השנייה התברר שאכן מתוכננת הגשת תביעה לבג"צ כדי שיורה לחקור את אנשי המשטרה בחשד לעלילת דם. מסתבר שקבוצת האנשים המשוכנעת בחפותו של זדורוב הרחיקה לכת, וכיוון שהם כה משוכנעים, אינם מסוגלים להשלים עם ראיות שקשה להפריכן, ולא נותרה להם ברירה אלא להאמין שאלו ראיות בדויות. וחבל שכך.