X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מקורות
חוות הדעת קובעת כי לא נגרם נזק כלכלי ללקוחות בכלל, ולתובע בפרט. זאת ועוד, הלקוחות לא נפגעו מפעולות הנתבעים, שכן מלכתחילה לא היו יכולים להרוויח כלכלית יותר
▪  ▪  ▪

תוכן עניינים
1 תמצית חוות הדעת 6
1.1. מסגרת הניתוח 6
1.2. נתונים וחומר רקע 8
1.3. תמצית תיאור פעילות הארגון 9
1.4. ממצאים עיקריים 10
2. תיאור המיזם 21
2.1. תוכנית הפנסיה 21
2.2. הקמת הארגון ומימון ההשקעה 22
2.3. סטטיסטיקות, העדפות וחלופות 24
3. התביעה 30
4. הלקוחות שבחרו במסלול ההלוואה הרוויחו 33
5. סיכונים 38
5.1. סיכוני ריבית 39
5.2. סיכון של אי גביית החוב 41
5.2.1. אי גביית החוב עקב שינויים לרעה בתוכנית הפנסיונית 42
5.2.2. סיכון עקב שינויים ביישום ההסכם עם ממשלת מערב גרמניה 43
5.2.3. סיכון גבייה - אי גביית החוב כתוצאה מביטול הוראות הקבע 44
5.3. אורך חיי הלקוחות 45
6. ביטוח עצמי מול ביטוח באמצעות צד ג 48
7. גם בדיעבד ל-BGA לא היה רווח כלכלי 55
7.1. טעויות בחישוב סך 270 מיליוו DM בהכרעת הדין 55
7.2. טעויות בחישוב נזק BGF בהכרעת הדין ובתביעה 58
7.2.1. אם אין נזק במסגרת BGA ממילא לא יכול להיות נזק - 59
7.2.2. הלקוחות המושמטים וההשפעה על נזק 60
8. מצבם של נוטלי אשראי הוא טוב יותר מהמשקיעים העצמיים 63
8.1. נוטל אשראי מייצג לעומת משקיע עצמי מייצג 63
8.2 מצב לקוח במסלול אשראי לעומת מצבו במסלול השקעה עצמית 67
9. הגורמים הפועלים לבחירה במסלול וחשיבות הפטור 69
9.1. בניית מאגר הנתונים 69
9.2. סטטיסטיקות של המדגם 71
9.3. הגורמים המשפיעים על הבחירה במסלול והשפעת הפטור 72
10. טעויות יסוד בתביעה 79
10.1. התייחסות שגויה לרישומים החשבונאיים במקום לתקבולים ולתשלומים בפועל - 79
10.2. התעלמות מרישומים חשבונאיים לטובת התובעים 80
10.3. התובע מניח כי הלקוחות צפויים לחיות לפחות עשרים שנה אומעבר לגיל 85 - 81
10.4. מר כהן נזקק להשלמת השקעת תפ״ר 82
10.5. ההבדלים בין הלקוחות אינם מאפשרים חישוב נזק באופן קבוצתי 83
11. טעויות בהכרעת הדין 87
11.1. הטענה השגויה כי נגרם נזק כלכלי ללקוחות 88
11.2. התעלמות ממרכיב הבחירה של התובע ושאר הלקוחות והעדפתם את השירותים המוצעים על-ידי היזמים על פני שירותים שהוצעו על-ידי גורמים אחרים -89
11.3. התעלמות ממרכיב הבחירה של הלקוחות ביו המסלולים השונים שהציעו היזמים - 90
11.4. התעלמות מערכם הכלכלי הלא מבוטל של התשלומים שקיבלו הלקוחות כתוצאה מפעילות היזמים - 90
11.5. טעות בהבנת מהות הביטוח העצמי והפטור מבחינה כלכלית 91
11.6. הטענה השגויה שהלקוחות הפסידו מהביטוח העצמי לעומת ביטוח צד ג - 91
11.7. אי התחשבות בעלות הביטוח העצמי בחישוב סכום הנזק 92
11.8. אי התחשבות גורפת בסיכונים שלקחו על עצמם היזמים והתעלמות מערכם הכלכלי - 93
11.9. טעות בכל הנוגע למושג הריבית - ריבית נקובה, מובטחת כביכול, אל מול הריבית האפקטיבית בפועל - 93
11.10. התעלמות מהפרשי עיתוי ושיעורי היוון - 94
11.11. טעות בהבנת משמעותם השונה של תזרים ורישום חשבונאי - 94
11.12. התעלמות מההפחתות שעשו היזמים בחובות הלקוחות - 94
11.13. המשמעות השונה של תוחלת ante - ex לבין תוצאות ex - post - 11.14. האבסורד הכלכלי שסכום הנזק ללקוח עולה, ככל שהלה לווה יותר כסף מהיזמים, וככל שהוא מבוגר יותר או חולה יותר - 95
11.15. התעלמות מהערך הכלכלי של הפנסיה לשארי הלקוחות 96
11.16. התעלמות ממצבם היחסי של הלקוחות שנטלו אשראי לעומת מצבם של המשקיעים העצמיים - 97
11.17. התעלמות מקבוצת ה"מושמטים״ בעלי הסיכון הגבוה 97
תוכן לוחות
2.1. הלקוחות - נתונים כלליים 25
2.2. התפלגות תקבולי הפנסיה במסלול האשראי 26
2.3. התפלגות יבשות הלידה של הלקוחות לפי מסלולי ההצטרפות 27
2.4 המצב המשפחתי של הלקוחות בגיל הפנסיה 28
4.1. קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי בישראל והסכום הפנוי של לקוח מייצג במסלול ההלוואה
4.2. שיעור עליית הפנסיה בשנים 2004-1991 - 35
4.3. ערך הפנסיה של לקוח מייצג במסלול ההלוואה, הנצברת באפיקים שונים בשנים 2007-1991 - 35
4.4. השפעת אי פירעון ההלוואה על הריבית האמיתית בהלוואה ל-20 שנה בריבית נקובה של 10% לשנה - 36
6.1 מקדמי פרמיית ביטוח 50
6.2. הפנסיה של מר כהן באמצעות ביטוח צד ג׳- 51
6.3. שיעורי ההיוון בביטוחי חיים בגרמניה - 53
7.1. זרמים שוטפים ומהוונים BGA
8.1. הסדרי הפנסיה במסלול האשראי ובמסלול ההשקעה העצמית ללקוח מייצג בהנחה שלא נפטר
7.2. מבחני רגישות - רווחי BGA הנגזרים מהנחות בקשר ל-A-B
8.2. הסדרי הפנסיה במסלול האשראי ובמסלול ההשקעה העצמית על-פי התפלגות הסתברות התמותה ופנסיית השארים
9.1. סטטיסטיקות של המדגם 71
9.2. הגורמים המשפיעים על בחירת מסלול 76
10.1. הלקוחות(במסלול ההלוואות) אינם מיקשה אחת 84
10.2. שיעור התשואה של היזמים בהלוואת ראובן כהן 85
10.3. מצבו של מר כהן במסלול האשראי ובמסלול ההשקעה העצמית, על-פי התפלגות הסתברות התמותה ופנסיית השארים
תוכן תרשימים
1. התפלגות שנות העלייה של העולים - לקוחות מסלול האשראי ולקוחות מסלול 28
ההשקעה העצמית
2. התפלגות ארצות הלידה של הלקוחות 29
3. קצבת הזקנה בישראל והסכום הפנוי הממוצע במסלול ההלוואה 34
4. תנודת הריבית בפועל בגרמניה מול תנודת ריבית אלטרנטיבית 41
5. שיעורי התמותה בשנה באוכלוסיה הכללית מול הלקוחות - גברים 47
6. שיעורי התמותה בשנה באוכלוסיה הכללית מול הלקוחות - נשים 47
נספח א׳99
1. תמצית חוות הדעת
1.1 מסגרת הניתוח
אני הח״מ, ד"ר אשר בלס, נותן בזה חוות דעת מומחה על-פי בקשתם של עורכי הדין ד"ר י. וינרוט ושות׳ ופרופסור עמרי ידלין ב״כ הנתבעים/המשיבים מר ישראל פרי (להלן - ״פרי״), הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל-מערב גרמניה) (להלן - ה״ארגון״ או ה״החברה״) 42, B.G. ASSISTANCE LTD (להלן-״BGA") ו-.B.G FINANCING LTD (להלן- ״BGF״> ואחרים 43 בת.א 1942/08 (להלן - ״התביעה״ או ״תביעת כהן״), אשר הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. במסגרת התביעה שהגיש התובע, מר ראובן כהן (להלן - ״התובע״ או ״כהן״), הוא גם הגיש בקשה לפיה יכיר בית המשפט בתביעה כתביעה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, ובקשה לצו מניעה זמני - חוות הדעת שלי ניתנת גם במסגרת בקשות אלו.
חוות דעת זו היא כלכלית ולא משפטית, ועל כן חוות הדעת אינה מבחינה בין הנתבעים השונים ומתייחסת אל כולם כ״הנתבעים״ או ״היזמים", והכל אלא אם נאמר מפורשות אחרת. התובע הינו לקוח של היזמים. היזמים סייעו לתובע (וכן לאלפי לקוחות אחרים) ברישום לתוכנית פנסיה בגרמניה, בקבלת הזכאות להצטרף אליה, בטיפול בבעיות שהתעוררו עם הגשתם של מסמכים שונים לרשויות בגרמניה, במימון התשלום של הפרמיות הרטרואקטיביות עבור ההצטרפות לתוכנית וזאת באמצעות הלוואות שניתנו במסגרת BGF ו-44.BGA בעקבות טיפול זה קיבל התובע פנסיה חודשית מממשלת מערב גרמניה מבלי שנדרש להשקיע סכום כלשהו.45
בנוסף, פעלו היזמים לכך שהתובע (וכן עיזבונו) יהיה פטור מהחזרת ההלוואות במקרה שהתובע ילך לעולמו לפני תום תקופת פרעון ההלוואה, ולשם כך גבו ממנו היזמים פרמיות ביטוח אשר נקבעו מראש, וזאת בהתבסס על חישובים שביצע האקטואר יצחק בלאס, שפעל מטעם היזמים.46 חלק מפרמיות הביטוח הועברו לחברות ביטוח בלתי קשורות, חלק הועברו לחברת ביטוח הקשורה ליזמים וחלק נשארו בידי היזמים כביטוח עצמי. על-פי הכרעת הדין בת.פ. 40258/01 מהתאריך 24 באוקטובר 2007 (להלן - ״הכרעת הדין״), הורשעו הארגון ופרי בגניבת אותו חלק מפרמיות הביטוח בהם חויבו הלקוחות ואשר לא הועברו לחברת ביטוח חיצונית בלתי קשורה.
בתביעה, טוען התובע שהנתבעים הסבו להם נזק וכי למרות שלא השקיעו בעצמם סכום כלשהו, הפנסיה שקיבלו הייתה צריכה להיות גבוהה יותר. הטענה המרכזית בתביעה 47 היא כי הפנסיה החודשית הייתה קטנה מדי בגלל קיומן של פרמיות לביטוח חיים שמומנו מתוך הפנסיה, בעיקר במסגרת חוב ל-BGA, אשר נתנה, לשיטת התובעים, ״הלוואה פיקטיבית״ ללקוחות.48
לשיטת התובע, לא ניתנה כל תמורה כנגד ההפרשות לביטוח חיים.49 אך עם זאת, לא מצאתי בתביעה מחלוקת לגבי העובדה שהלקוחות נהנו מכך שהחובות של הלקוחות שהלכו לעולמם כוסו על-ידי היזמים עם פטירתם. מכאן עולה שלשיטת התובע, ביטוח החיים שהעניקו הנתבעים היה צריך להינתן חינם, ועל כן יש להחזיר לתובע ולשאר הלקוחות את סכומי החוב ל-BGA שניתנו בכדי לממן פרמיות ביטוח אלה.
זאת, כפי שנראה בהמשך, אף על-פי שכנגד הפרמיות בהם חויבו הלקוחות הם קיבלו תמורה מלאה, בדמות פטור מלא מהחזר החוב במקרה של פטירה. זאת ועוד, כפי שנראה בהמשך, שיטות החישוב בתביעה מרחיקות לכת עד כדי כך שהן מביאות למצב שהנתבעים נדרשים להחזיר סכומים שבהם חויבו הלקוחות על הנייר, אבל בפועל הם כלל לא נגבו מן הלקוחות.
יודגש כי התביעה הייצוגית מסתמכת על ההרשעה בת.פ. 40258/01 (להלן - ״התיק הפלילי״), לפיה נגנבו מהלקוחות כספים בסך של 309 מיליוני מרקים גרמניים (להלן ״DM״)50, בעיקר כתוצאה מאי העברתם של כספי ביטוח לחברת ביטוח עצמאית. אולם בפסק הדין, נפלו טעויות כלכליות משמעותיות עליהן נעמוד בהמשך. בפרט, אראה כי מבחינה כלכלית לא נגרם ללקוחות כל נזק בכך שפרמיות הביטוח לא שולמו, במלואן, לחברת ביטוח חיצונית בלתי קשורה.
אני נותן חוות דעת זו במקום עדות בבית המשפט, ואני מצהיר בזה כי ידוע לי היטב, שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בבית המשפט, דין חוות דעת זו כשהיא חתומה על ידי, כדין עדות בשבועה בבית המשפט. פירוט ניסיוני המקצועי מצורף כנספח א'. 1.2 נתונים וחומר רקע לצורך הכנת חוות הדעת שאבתי ממאגרי הנתונים של הארגון את כל הנתונים שנזקקתי להם, למיטב שיפוטי המקצועי, ועיינתי במסמכים שלפי מיטב הבנתי המקצועית היו דרושים לעניין חוות הדעת ומסקנותיי.
חוות הדעת אינה מתיימרת לבחון היבטים משפטיים.
1.3 תמצית תיאור פעילות הארגון
הארגון הוקם בשנת 1983, על-מנת לסייע לתושבי ישראל לממש את זכותם לרישום לתוכנית הפנסיה של המוסד לביטוח סוציאלי של מערב גרמניה, על בסיס אמנה שנחתמה בשנת 1973 בין ישראל לגרמניה. על-פי האמנה, היו זכאים הנרשמים, בתנאים מסוימים, לקבל פנסיה חודשית כנגד השקעה בתשלומי פרמיות רטרואקטיביות (להלן - ״תפ״ר״), עבור השנים 1980-1956, בידי המוסד לביטוח סוציאלי הגרמני (להלן -"BFA").
הנתבעים סייעו ללקוחותיהם51 ברישום לתוכנית בגרמניה, בייעוץ או בקביעת הרמה האופטימאלית של ההשקעה בתפ״ר, בקבלת הזכאות להצטרף אליה, ובטיפול בבעיות שהתעוררו עם הגשתם של מסמכים שונים לרשויות בגרמניה. בנוסף, ללקוחות שלא היו מעוניינים לסכן את כספם בהשקעה בתוכנית, היזמים הציעו מימון מלא על-ידי הלוואה שעתידה להיפרע אך ורק מתוך הרנטות שיגיעו ללקוח מגרמניה.
מכיוון שהלקוחות היו בגיל מאד מבוגר, ותקופת הפירעון של ההלוואות הייתה כעשרים שנה, היה סימן מהותי ביותר שחלק מהמצטרפים ילכו לעולמם לפני תום תקופת ההלוואה - במקרה כזה של פטירה הלקוחות (ועיזבונם) יאבדו את הזכאות לרנטות וכך יאבד המקור לפירעון ההלוואה.
לכן, על-מנת להתכסות על סיכון הפטירה, חייבו היזמים את הלקוחות בפרמיות ביטוח, וכנגד פטרו את הלקוחות (ואת עיזבונם) מפירעון ההלוואה במקרה של פטירה. גובה הפרמיות נקבע בהתבסס על חישובים שביצע האקטואר יצחק בלאס, שפעל מטעם היזמים. חלק מהפרמיות הועברו לחברות ביטוח כגון ״שמשון״(להלן - ״שמשון״), וחלק מפרמיות הביטוח לא הועברו לחברות ביטוח בלתי קשורות, והביטוח נעשה באמצעות ביטוח עצמי או חברה קשורה. על-פי הכרעת הדין, הנאשמים הורשעו בגניבת חלק מכספים אלו, משוס שלא הועברו לחברת ביטוח חיצונית בלתי קשורה.
1.4 ממצאים עיקריים
על-פי החומר שלמדתי והנתונים הכלכליים שבדקתי, אני מגיע למסקנות הבאות:
א. לא נגרם נזק כלכלי ללקוחות בכלל. ולתובע בפרט. זאת ועוד, הלקוחות לא נפגעו מפעולות הנתבעים, שכן מלכתחילה לא היו יכולים להרוויח כלכלית יותר. מסקנה זו מתבססת על עיקרי הדברים הבאים:
1. הלקוחות הפיקו רווח משמעותי. הלקוחות בכלל, והתובע בפרט, לא ניזוקו, שכן עושרם הכלכלי השתפר מאד ולא נגרם להם חסרון כיס יחסית לחלופות אחרות, כתוצאה ממימוש ההסכם באמצעות היזמים. זאת ועוד, בפני הלקוחות עמדו מספר אלטרנטיבות לזכות בפנסיה הגרמנית, והם בחרו לפעול באמצעות היזמים, ובפרט במסלול האשראי. בהקשר זה נציין כי התובע, כמו לקוחות אחרים, לא חייב היה ליטול את האשראי מן הנתבעים. הוא רשאי היה להשקיע מאמצעיו הוא או ליטול הלוואה מצד ג׳(למשל בנק למשכנתאות), ולהחזיר את ההלוואה מתוך תקבולי הפנסיה הגרמנית.
העובדה שכשני שלישים מן הלקוחות בחרו בתוכנית האשראי של הנתבעים מצביעה על עדיפותה של מתכונת פעולת היזמים, ושל מסלול האשראי בפרט. יש להעיר כאן, כי מבחינה כלכלית, העובדה שהנתבעים הציעו ללקוחותיהם מסלול של הלוואה (בנוסף למסלול השקעה) דווקא הסיר חשש לניגוד עניינים: כל גוף אחר אליו היו פונים הלקוחות (כמו עורכי דין אשר פעלו בשוק), היה לו תמריץ להניע את לקוחותיו להשקיע בתוכנית גם אם היא לא רווחית, ולהשקיע סכום גבוה ככל האפשר, גם אם השקעה זו אינה משרתת את טובת הלקוח, ובדרך זו לגבות מן הלקוח שכר טירחה גבוה יותר.
לעומת זאת, קיומו של מסלול ההלוואה, והעובדה שהנתבעים היו נכונים לממן את כל ההשקעה עבור הלקוח, היווה איתות עבור הלקוחות שתוכנית ההשקעה המוצעת להם היא אופטימאלית. אופציה זו שהציעו הנתבעים לכל לקוחותיהם יכולה להסביר גם את העובדה (שעל -פי הבנתי מקובלת על כל הצדדים) שמרבית אזרחי ישראל שהשקיעו בתוכניות הפנסיה של גרמניה, בין כאלו שהשקיעו מאמצעיהם ובין כאלו שנטלו אשראי לשם מימון ההשקעה, עשו זאת באמצעות הנתבעים;
2. הלסוחות היו פטורים מהסיכונים הרבים שנשאו הנתבעים. מקור נוסף לרווח הלקוחות בכלל, ולתובע בפרט, נבע מכך שהלקוחות שנטלו אשראי ובתוכם התובע, לא היו חשופים לסיכונים הרבים שהיו כרוכים במיזם, וסיכונים אלו נפלו על הנתבעים בלבד. מעבר לסיכוני הפטירה, עליהם עמדתי קודם לכן, ואשר בגינם ניסו היזמים להתכסות באמצעות פרמיות הביטוח, נשאו הנתבעים בסיכונים משמעותיים נוספים. כך למשל, נשאו הנתבעים סיכון שממשלת גרמניה תטיל מס על הרנטות. באופן דומה נשאו הנתבעים בסיכון שתתרחש בגרמניה אינפלציה, אשר תגרום לעליה בשער הריבית של ההלוואה אותה נטלו בבנק הגרמני, וכך יירשמו הפסדים כבדים לנתבעים.
למעשה, היזמים ״הימרו״(בלי שהדבר סיכן את הלקוחות) על כך שהפנסיות יוגדלו, שהריביות בשוק יופחתו, כי שיעורי התמותה יהיו מתונים וכי שינויים רגולאטורים, חוקיים ואחרים בקשר לפנסיות, או שינויים באמנה וכן שינויים נוספים אחרים, לא יפגעו בתזרים או במועד קבלתם. מרבית ה״הימורים״ של היזמים הצליחו (אף כי לא כולם), אך זאת אנו יודעים רק בדיעבד. אם ה״הימור״ לא היה מצליח, עלול היה להיגרם לנתבעים הפסד עצום. יודגש כי ההימור הצליח (מבחינת היזמים) במיוחד בקשר ללקוחות, כדוגמת מר כהן, שהאריך ימים, מעבר לתוחלת החיים החזויה לו על-פי לוחות התמותה המקובלים, עובדה שאפשרה ליזמים שלא לספוג הפסדים בגין מחיקת החלוואות שניתנו ללקוחות אלה;
3. ההוגנות הכלכלית של פרמיות הביטוח. התובע דורש כהחזר את כל התשלומים ששולמו כפרמיות ביטוח (ובנוסף, אף תובע סכומים נוספים). דרישה זו נעשית, כביכול, בהסתמך על הכרעת הדין, לפיה כספים אלו אמורים היו להיות מועברים לחברת ביטוח צד ג׳, ולא לביטוח עצמי. אולם הממצאים הכלכליים מראים כי לא זו בלבד שמצב הפנסיונרים שופר, יחסית למצב שבו לא היו נרשמים כלל לתוכנית, אלא שהביטוח העצמי והפטור שקיבלו הלקוחות מן הנתבעים אף היטיב את מצבם לעומת מצב בו הנתבעים היו רוכשים עבורם פוליסת ביטוח באמצעות חברת ביטוח צד ג׳ ומחייבים את הלקוחות בתשלום הפרמיה. הסיבות שמצבם הוטב הן כדלהלן:
א) הביטוח העצמי עלה פחות לתובעים. אילו היה נערך ביטוח באמצעות
פרמיה חד פעמית בחברת ביטוח אחרת, על-מנת להבטיח את החזרי התשלומים של ההלוואה, העלות הייתה גבוהה יותר מהעלות על-פי הנסחאות שנקבעו בהסכמים עם הלקוחות. מכיוון שביטוח באמצעות צד ג׳ היה עולה, מלכתחילה (ex ante) יותר, הרי שמבחינה כלכלית לא נגרם נזק ללקוחות. בהקשר זה חשוב לציין ששגה בית המשפט בהכרעת הדין כשהיא איפיינה את התופעה לפיה היו מקרים רבים שבהם עלות הביטוח העצמי הייתה גבוהה מההשקעה בתפ"ר כתוצאה חריגה המבליטה את רמתה הבלתי סבירה של עלות ביטוח זה. זאת מן הטעם הפשוט שההלוואה ניתנה לא רק בגין התפ״ר אלא גם בגין שכר הטרחה
ועבור פרמיות הביטוח עצמן;
ב) בנסיבות העניין, ביטוח עצמי הוא מוצר משופר ביחס לביטוח באמצעות צד ג'. אילו ההיפך היה נכון והביטוח העצמי (והפטור מהחזר שהוענק ללקוחות) היה מוצר נחות יחסית לביטוח באמצעות צד ג׳ הלקוחות היו עלולים להיפגע אפילו אם שילמו פחות על הביטוח העצמי. אולם הפטור מהחזר ההלוואה, בין השאר במקרה של פטירה, ואשר נלווה לביטוח העצמי, הוא עדיף ללקוחות מביטוח באמצעות צד ג׳, המכסה את ההלוואה במקרה פטירה, בין היתר משום שפטור אינו תלוי בכשרות הפירעון של נותן הפטור. זאת ועוד, על-אף שפרמיות הביטוח נקבעו על-פי סיכון התמותה בלבד, בפועל הפטור שהובטח ללקוחות לא היה רק במקרה של פטירה אלא גם בכל מקרה אחר בו יופסקו הרנטות להגיע מגרמניה שלא באשמת הלקוח, ומכאן שהכיסוי שקיבל הלקוח באמצעות הפטור היה רחב מן הכיסוי שהיה מקבל הלקוח אילו רק היה מבוטח בחברת ביטוח חיצונית;
ג). הנתבעים נשאו בעלויות עצומות כנגד הביטוח העצמי שניתן. בדומה למצב שבו היו משולמות פרמיות לצד ג', גם בשיטה של ביטוח עצמי, העלות לנתבעים הייתה ממשית. עד אוקטובר 2007 הנתבעים מחקו חובות של 3,430 לקוחות שנפטרו עד לתאריך זה. היקף החובות שנמחקו עקב פטירת לקוחות מסתכמים ל-106 מיליון DM ב-BGF ו-222 מיליון DM ב-BGA. וזאת בנוסף לחובות שנמחקו קודם לכן עבור לקוחות אלו.
ב. מבחינה כלכלית, לא נגבו סכומי יתר באמצעות BGA. על-פי התביעה, הסכומים שנגבו באמצעות BGA היו מופרכים שכן היה מדובר בהלוואה שברובה הייתה ״פיקטיבית״. בהכרעת הדין צוין שבחישוב בדיעבד 52,(ex post נכון לתאריך 31 בדצמבר 2004, גבתה BGA נטו במזומן, על חשבון הפרמיות, 270 מיליון DM.
לסכום זה הגיע כבוד השופט כספי לאחר שמכלל הסכום שגבתה BGA ושעמד על 514 מיליון DM הוא הפחית סכומים שלגביהם לא הייתה מחלוקת שהם לגיטימיים כגון: כ-38 מיליון DM (העברות ללקוחות מיוחדים), סכום של כ-42 יליון DM (תשלומי איזון ל-BGF), סכום של כ-38 מיליון DM (השקעות שהועברו ל-BFA) וסכום של כ-125 מיליון DM (שכר הטרחה).53 אך פער מחושב זה של 270 מיליון DM (וכן סכום דומה של 259 מיליון DM המצוין על-ידי התובעים) אינו יכול להוות אומדן כלשהו לרווחים הנגזרים ממנגנון הביטוח העצמי או לנזק שנגרם לכלל קבוצת הלקוחות, שכן הוא אינו מתחשב בהפרשי עיתוי (אי התחשבות שמשמעותה היא כי הריבית היא אפס). כמו-כן, חישוב זה
מתעלם כליל מן העלות שהייתה נרשמת אילו BGA הייתה רוכשת בחברת ביטוח בלתי תלויה ביטוח משלים עבור הלוואות BGF. לאחר שמתחשבים בשני גורמים אלו עולה כי הפער במונחים של ערך נוכחי הינו שלילי. במילים אחרות, מבחינה תזרימית, שווי הסכום שנגנב על-פי הכרעת הדין אינו עולה על אפס;
ג. מבחינה כלכלית לא נגבו סכומי יתר באמצעות BGF. על-פי התביעה נגרם נזק של 50 מיליון DM ללקוחות. הטענה מבוססת על כך שסכומי ביטוח במסגרת BGF לא הועברו לחברת ביטוח. אולם טענה זו שגויה ממספר סיבות:
1. כל סכום בו חויב הלקוח ב-BGF, הוא זוכה בגינו ב-BGA. מכאן שעל-מנת לבחון את תשלומי הפרמיות יש להסתכל על כלל הפרמיות בהם חויב התובע (או הלקוחות האחרים), ב-BGA וב-BGF יחדיו, ואין לבחון את החיובים ב-BGF במנותק;
2. אף אם נתמקד ב-BGF לבד, פרמיות הביטוח בהם חייבה BGF את הלקוחות היו נמוכים מן הפרמיות שחברת ביטוח חיצונית הייתה מחייבת לקוחות אלו. התובע מהווה דוגמה טובה לכך, שכן פרמיית הביטוח שחברת הביטוח שמשון גבתה עבורו הייתה גבוהה מ-5 פרומיל ואילו החיוב שלו עמד על 5 פרומיל
בלבד.
3. חישובי הנזק של הכרעת הדין מתעלמים מהעלות הגדולה מאוד שהושקעה בביטוחם של קבוצת ה״מושמטים״- היינו, קבוצת הלקוחות שהסיכון בגינם היה גבוה ביותר.
ד. מצבם של נוטלי האשראי טוב מאלו שהשקיעו מכספם ואשר לגביהם אין טענה שנפגעו. התביעה הייצוגיות הוגשו בשם לקוחות אשר נטלו אשראי ולא בשם לקוחות אשר השקיעו מכספם ולא נטלו אשראי. גם הכרעת הדין לא קבעה שנגנב דבר מה מהלקוחות שהשקיעו באופן עצמאי, או שנגרם ללקוחות אלה נזק כלשהו.אולם הנתונים מלמדים שהן מלכתחילה, כשלוקחים בחשבון את הסיכון העודף הכרוך במסלול ההשקעה, והן בדיעבד, כשהתברר שמרבית הסיכונים הפוטנציאליים לא התממשו, מצבם של הלקוחות שנטלו מן הנתבעים אשראי עדיף על אלו שבחרו במסלול ההשקעה העצמית! עובדה זו מקעקעת מן היסוד את המסקנות בהכרעת הדין ומשמיטה את הבסיס לתובענה הייצוגית, אשר מושתתת על הטענה שנוטלי האשראי ניזוקו 54
ה. ההחלטה לבחור במסלול האשראי או מסלול ההשקעה העצמית הייתה מבוססת על עקרונות כלכליים הגיוניים. באופן כללי, אנו מוצאים כי לקוחות עבורם הסיכונים היו נמוכים יחסית השקיעו מכספם, בעוד שאחרים, עבורם הסיכונים היו גבוהים יותר, נטו לבחור במסלול האשראי, המסוכן פחות (מבחינת הלקוח).
בהקשר זה יש להעיר, כי הלקוחות נמנים עם כל רובדי האוכלוסיה במדינת
ישראל. אף שילידי הארץ נרשמו בשיעורים גבוהים מאד ביחס למשקלם באוכלוסיה (ובמידה פחותה של ייצוג יתר נרשמו ילידי אירופה), נרשמו גם מספרים בלתי מבוטלים של יוצאי ארצות שונות, בעלי הכנסות שונות, גיל, מין, מקצוע ועוד;
ו. בתביעה נפלו טעויות יסוד נוספות (מעבר לאלו שתיארנו לעיל). וכאשר מתקנים אותן, מושמט הבסיס לתביעה. טעויות אלו, כוללות בין השאר את הנושאים הבאים:
1. התייחסות לרישומים חשבונאיים ולא לתשלומים בפועל. הטענות והחישובים בתביעה (ובהכרעת הדין, במקרים רבים) מבוססים, באופן שגוי, מבחינה כלכלית, על רישומים חשבונאיים ולא על תזרים אמיתי של כספים, שהוא הבסיס הכלכלי הנכון לאמידת נזק. כך למשל, אם ״נרשם״ חוב שלשיטת התובע לא היה צריך להיגבות, לשיטת התובע עולה כי גם במקרה שהחוב לא נגבה מעולם - נגרם נזק. טענה זו אינה נכונה כלכלית. זאת ועוד, מכיוון שהתביעה התעלמה מהחזרים בפועל, מובן מאליו שהיא גם מתעלמת מהפרשי העיתוי של רכיבי התזרים ומהצורך הכלכלי לחשב ריבית על סכומים אלו;
2. התעלמות מרישומים חשבונאיים לטובת התובע (שהתחשבות בהם הייתה מבטלת את סכום הנזק), אף שהתובע מחשב את הנזק שנגרם ללקוחות, כאמור, על-פי רישומים חשבונאיים, הוא מתעלם מרישומים חשבונאיים שתוצאתם הינה הפחתת החובות של הלקוחות,ובפרט מחיקות חוב;
3. התובע מניח כי כל הלקוחות צפויים לחיות לפחות עשרים שנה (או מעבר לגיל 85). התובע מניח בחישוביו כי אין סיכוי, ולו הקטן ביותר, שאחד
הלקוחות ימות במשך תקופת ההלוואה וכי קיימת וודאות מלאה שניתן יהיה להחזיר את החוב לאורך כל חיי ההלוואה. לאור העובדה כי הגיל הממוצע של הלקוחות במסלול האשראי עמד על למעלה מ-67 שנים, ברור כי הנחה זו אינה יכולה להיות נכונה;
4. התובע מתעלם מהשקעות BGA שנעשו עבור הנתבעים, והמכונים ״בונוס״. מכיוון שהיזמים והלקוחות לא יכלו להעריך בעת ההלוואה את הזמן שיחלוף בין מועד ההשקעה למועד קבלת הפנסיה הראשונה, הם נאלצו לבנות לוח סילוקין להלוואת BGF האומד פרק זמן זה. הערכות היזמים נטו להיות אופטימיות יתר על המידה ביחס ליכולת לפדות את ההלוואה וביותר מ-60 אחוזים מלקוחות מסלול האשראי (4,981 לקוחות) נדרש תשלום העברה מ-BGA ל-BGF על-מנת שההלוואה תוחזר במלואה במועד שנקבע מלכתחילה.
אף לשיטת הכרעת הדין יש לנכות מסכום הנזק את הכספים שהועברו מחשבון BGA לחשבון 55.BGF מסיבה זו,גם עבור לקוחות שלכאורה לשיטת התביעה לא נדרשו היזמים להשלים את ההשקעה ממקורותיהם הם, נדרשה השלמת תפ״ר מ-BGA וזאת מעבר להלוואת BGF. כך למשל, במקרה של כהן, נטען שלא בוצעה השקעת BGA כשבפועל הועבר תשלום הבונוס מחשבון BGA לחשבון BGF, על סך 3,749 DM.
ז. החברים בקבוצה שונים זה מזה באופן מהותי. על-פי ייעוץ משפטי שקיבלתי, תנאי מוקדם לתובענה ייצוגית הנו ש״התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה״.״56. אולם בפועל קיימים הבדלים מהותיים בין הלקוחות: נוטלי אשראי מול כאלו שגם נטלו אשראי וגם השקיעו; לקוחות שנפטרו לעומת אלו שחיים; לקוחות שזכו בתשלום רטרואקטיבי לעומת כאלו שלא זכו; לקוחות בעלי סיכונים בריאותיים ייחודיים לעומת כאלו שהם בעלי סיכונים רגילים; לקוחות שעבודם נמחק חלק מהחוב לעומת לקוחות שחובם לא נמחק; לקוחות שקיבלו פנסיה על-פי נוסחה, לעומת כאלו שקיבלו פנסיה ללא קשר לחישוב; לקוחות שבני זוגם הינם לקוחות לעומת לקוחות שבני זוגם אינם לקוחות או שאין להם כלל בני זוג. ברור אפוא כי לא ניתן להפעיל חישוב אחיד ופשטני עבור כל הלקוחות;
ח. נפלו טעויות כלכליות רבות בהכרעת הדיו בתחומים רבים, ואלו חוזרות על עצמן גם בתביעה:
1. הטענה השגויה שנגרם נזק כלכלי ללקוחות;
2. התעלמות ממרכיב הבחירה של התובע ושאר הלקוחות, והעדפתם את השירותים המוצעים על-ידי היזמים על פני שירותים שהוצעו על-ידי גורמים
אחרים;
3. התעלמות ממרכיב הבחירה של הלקוחות בין המסלולים השונים שהציעו
היזמים;
4. התעלמות מערכם הכלכלי הלא מבוטל של התשלומים שקיבלו הלקוחות
כתוצאה מפעילות היזמים;
5. טעות בהבנת מהות הביטוח העצמי והפטור מבחינה כלכלית;
6. הטענה השגויה שהלקוחות הפסידו מהביטוח העצמי לעומת ביטוח צד ג׳;
7. אי התחשבות בעלות הביטוח העצמי בחישוב סכום הנזק;
8. אי התחשבות גורפת בסיכונים שלקחו על עצמם היזמים והתעלמות מערכם
הכלכלי;
9. טעות בכל הנוגע למושג הריבית - ריבית נקובה, מובטחת כביכול, אל מול
הריבית האפקטיבית בפועל;
10. התעלמות מהפרשי עיתוי ושיעורי היוון;
11. טעות בהבנת משמעותם השונה של תזרים ורישום חשבונאי;
12. התעלמות מההפחתות שעשו היזמים בחובות הלקוחות;
13. טעות בהבנת המשמעות השונה של תוחלת ex - ante ותוצאות ex - post
14. האבסורד הכלכלי שסכום הנזק הנגרם ללקוח עולה ככל שהלה לווה יותר כסף מהיזמים, וככל שהוא מבוגר יותר או חולה יותר;
15. התעלמות מהערך הכלכלי של הפנסיה לשארי הלקוחות;
16. התעלמות ממצבם היחסי של הלקוחות שנטלו אשראי לעומת מצבם של
המשקיעים העצמיים;
17. התעלמות מקבוצת ה״מושמטים״ בעלי הסיכון הגבוה.
לסיכום, כאשר מתקנים את טעויות היסוד בהכרעת הדין ובתביעה, המסקנה הכלכלית היא שללקוחות של הנתבעים לא נגרם נזק, והם לא צפויים היו להרוויח מלכתחילה רווחים גבוהים מאלו שהם צפויים היו להרוויח באמצעות ההתקשרות עם היזמים.

הערות:

42. הארגון הוא נתבע מספר 2.
43. נתבעים מספים: Britannia Guarantee National Insurance ,BOO (overseas) AG, ד״ר אלכסנדר פרי, סוליד.
44. BGF-1BGA3 הם נתבעים מספר 3 ו-4 בהתאמה.
45. מעבר לדמי ההרשמה, אם בכלל.
46. לכותב חוות דעת זו אין כל קשר משפחתי או קשר אחר קודם עם מר יצחק בלאס.
47. ראה: תביעת כהן, עמ׳ 14-12.
48. ״בנוסף למימון האמיתי [הלוואת BGF] שנדרש לשם תשלום רכישת הזכויות מהמוסד הגרמני לביטוח סוציאלי, הונעו הלקוחות להתקשר גם עם חברת המימון הפיקטיבי [BGA]״. תביעת כהן, עמ׳ 11, סעיף 55.
49. ראה: תביעת כהן, עמ׳12. ״במשך שנים גנבו ממנו כספים, אשר נגבו ממנו לכאורה למטרת ביטוחו, כאשר בפועל לא נערך כל ביטוח והמשיבים שילשלו כספים אלה לכיסם״, תביעת כהן, עמ׳ 16 סעיף 96.
50. ראה: תביעת כהן, עמ׳ 3 סעיף 7 ועמ׳ 5, סעיף 13.
51. 10 כ-8100 מהלקוחות מימשו את זכאותם לפנסיה באמצעות הלוואה, כ־400׳3 באמצעות מימון עצמי של הפרשות עבר אלו וכ-900 מימשו זכאותם באמצעות שילוב של מימון עצמי והלוואה מהיזמים.
52. מבחינה כלכלית ראוי היה למדוד את הרווחים החזויים ex-ante ״מלכתחילה״ שכן חישוב בדיעבד מייחס את השפעותיהן של התפתחויות בלתי צפויות להחלטות ולצעדים שהתקבלו מראש. עם זאת, אנו מתייחסים גם לחישוב בדיעבד שמוצג בהכרעת הדיו.
53. ראה.- הכרעת הדין, עמ׳ 10336.
54. ראה: תביעת כהן, עמ׳ 2.
55. ראה: הכרעת הדין, עמ׳ 10336.
56. סעיף 8(א)(1) לחוק תביעות ייצוגיות, התשס"ו-2006

תאריך:  01/02/2011   |   עודכן:  01/02/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
צבי ליבר
חוות הדעת בוחנת את האופן והוגנות החישוב של הפרמיות החד פעמיות שחושבו עבור שלושה לקוחות. על-פי ממצאי חוות הדעת - החישוב הוא נכון מבחינה אקטוארית, והשימוש בו יוצר פרמיה חד פעמית, שהיא הוגנת ביחס לפרמיות שהיו נהוגות בחברות ביטוח בתקופה בה נוצרה ההתקשרות עם הלקוחות
דפנה קאופמן
על-פי ממצאי חוות הדעת החברות המלוות חישבו חוב בסכום הנמוך מן הסכום בו הייתה מחוייבת הלקוחה אילו פנתה לחברת הביטוח
אמיר פז-פוקס, זֹהר כוכבי
הדוח סוקר שלושים מהלכי הפרטה ושני מהלכי הלאמה שנעשו על-ידי ממשלת ישראל בכל התחומים בשנת 2010    הדוח יפורסם אחת לשנה במועד קבוע, במסגרת פרויקט בשם אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה, המתנהל משנת 2007 במכון ון ליר בירושלים
פרופ׳ עזרא סדן ופרופ׳ יקיר פלסנר
השופט פוסל ביטוח עצמי - השלכות הרוחב בהספקת מוצרים ומתן שירותים למשקי בית
יאיר באב״ד
היבטי ביטוח ואקטואריה של מערכת העסקות הכרוכה בהקמה וניהול תוכנית הפנסיה הגרמנית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il