X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
את התפישה של דמוקרטיית הערכים מוביל בישראל בית המשפט העליון. התפישה הפרוצדוראלית של הדמוקרטיה, לעומת זאת, שלטת בממשלה ובכנסת. את תוצאות התפישה הפרוצדוראלית אנו רואים כיום בשטף הצעות החוק הגזעניות והאנטי-דמוקרטיות המציפות אותה
▪  ▪  ▪
מפגינים בא-תחריר. יש דמיון לישראל... [צילום: AP]

אי-אפשר שלא לעקוב בהשתאות אחר האירועים המתרחשים במזה"ת מאז תחילת 2011. זה התחיל בתוניסיה, התגלגל למצרים, ועבר לבחריין, ללוב ולאירן. לפי ההתרחשויות באירן, יש סיכוי שגם באירן תיפול הדיקטטורה. קשה להעריך לאן כל זה הולך. דבר אחד ברור - דמוקרטיה מערבית לא תצמח במזרח התיכון, וגם אין צורך בכך. אבל בהחלט יכולים לצמוח משטרים מעין-דמוקרטיים, המתאימים לתושבי המזה"ת ולצרכיהם, שיאפשרו דיאלוג בין הקבוצות החברתיות השונות וביקורת ציבורית על השלטון באופן מתמשך ויומיומי.
את המחאה הציבורית בתוניס ובמצרים הוביל מעמד הביניים העירוני המתרושש, בעל ההשכלה אך חסר העבודה. מעניין שהכפריים החקלאיים, העניים המרודים, תמכו דווקא במשטרו של חוסני מובארק. המחאה כוונה כלפי האליטה הפוליטית השלטת, שהיא גם האליטה הכלכלית השליטה. הנה לכם נוסח המזרח התיכון להון-שלטון.
"דמוקרטיית הערכים" ו"דמוקרטיה פרוצדוראלית"
מעניין: בעשור וחצי האחרונים התרחשו במדינת ישראל בדיוק אותם התהליכים הכלכליים-חברתיים שהובילו למחאה הציבורית ולמיגור השלטון הרודני בתוניס ובמצרים. בחמש-עשרה השנים האחרונות נוצר וקם בישראל מעמד הטייקונים, והתגבש הצבר הון שטרם נודע כמותו במדינת ישראל. מנגד החל תהליך שחיקה של מעמד הביניים הישראלי, שהלך והתגבר, ו"זרק" את בני מעמד הביניים לשני כיוונים. המיעוט החזק "נזרק" כלפי מעלה, והצטרף אל הבורגנות הישראלית. הרוב החלש מסמן כיום באופן הברור ביותר את התפוררותו של מעמד הביניים הישראלי.
בימים האחרונים נעשים גם בישראל ניסיונות לעורר את מעמד הביניים הישראלי למחאה ציבורית. בהפגנה שיזמה השבוע תנועת עמ"י - עתיד מדינת ישראל - ברחבת המוזיאון בתל אביב, ראיתי מישהו שהחזיק שלט "כיכר א-תחריר זה כאן". אז כיכר א-תחריר זה לא בדיוק כאן, אבל גם כאן יש סיבות טובות כדי להשתחרר: להשתחרר מההון-שלטון, להשתחרר מהאזיקים הכובלים את כולנו, להשתחרר מהפחד המשתק, להשתחרר מתפישות מחשבתיות שאבד עליהן הכלח ומהשקרים, להשתחרר מהזלזול בכבוד האדם, להשתחרר מהזלזול בחינוך ובתרבות, ומהכפייה הדתית.
בשני העשורים האחרונים מתקיים בישראל ויכוח בין תומכי התפישה של "דמוקרטיית הערכים", לבין התומכים בתפישה של "דמוקרטיה פרוצדוראלית". לפי הראשונים, משטר דמוקרטי מבוסס בראש ובראשונה על ערכים. בהתאם לתפישה זו, יש להגביל את כוחו של הרוב, כאשר הרוב מבקש לשלול מהמיעוט את זכויותיו - זכויות הנגזרות מהערכים הדמוקרטיים היסודיים. לפי האחרונים, די למשטר דמוקרטי שיקפיד על פרוצדורות, כהכרעת רוב, שקיפות וכולי. לית מאן דפליג שהראשונים כוללים בתפישתם גם את האחרונים, ואילו האחרונים מסתפקים בשמירה על הפרוצדורות הדמוקרטיות בלבד. את התפישה של דמוקרטיית הערכים מוביל בעקביות בישראל, מאז שנת 1992, בית המשפט העליון. התפישה הפרוצדוראלית של הדמוקרטיה, לעומת זאת, שלטת בממשלה ובכנסת (מובן שבכנסת יש נציגים גם לתומכי "דמוקרטיית הערכים"). הוויכוח בין שתי התפישות טרם הוכרע באופן ציבורי בישראל, אבל את תוצאות התפישה הפרוצדוראלית של הדמוקרטיה בכנסת אנו רואים כיום בשטף הצעות החוק הגזעניות והאנטי-דמוקרטיות המציפות אותה.
המרחב הציבורי הדמוקרטי בישראל הולך ומצטמצם, והדמוקרטיה הישראלית הולכת ומתרוקנת מן הערכים הדמוקרטיים. לקראת הסוף לא תיוותרנה אלא הפרוצדורות הכמו-דמוקרטיות בלבד. בסוף התהליך הדמוקרטיה הישראלית תתכווץ לממדיה של קופסה כחולה, בגודל של כ-40/40 ס"מ, היא קופסת הקלפי. מכאן יבוא השינוי בישראל. ואף על-פי כן - דמוקרטית!

תאריך:  18/02/2011   |   עודכן:  18/02/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ואף על-פי כן, דמוקרטית!
תגובות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב תגובה 
1
ריקוד בובות הסמרטוטים
יוני שדה  |  18/02/11 19:29
 
- יוני שדה האם אתה יכול
אלי משולם  |  19/02/11 00:30
 
- לנהל דיון עם בובת סמרטוטים?
יוני שדה  |  19/02/11 00:39
2
הצחקת
דוריאן  |  19/02/11 05:35
 
- ריקוד בובות הסמרטוטים
יוני שדה  |  19/02/11 11:05
3
ליוני שדה
נתנאל  |  23/02/11 01:31
 
- נו באמת..
יוני שדה  |  23/02/11 10:45
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עמי דור-און
במאבק האינסופי בין ישראל לפלשתינים על כברת הארץ הקטנה - לא יכולים להיות שני מנצחים; במאבק שבו כל צד טוען "כולה שלי" רק צד אחד יכול לצאת מנצח    הפתרון היחיד הוא רק זה שבמסגרתו צד אחד יגבר על האחר וישלוט בארץ חלומותיו    מנקודת הראות הקיומית של תנועת השחרור הציונית-יהודית, חיוני לקיומנו שהמנצחת תהיה ישראל
ד"ר מוטי גולן
פרשת השבוע, פרשת "כי תשא": "כל מי ששומר את השבת, השבת שומרת, מגינה ואף גורמת לסליחת עוונותיו וחטאיו"; חטא עגל הזהב לדורות: "אין לך פורענות שבאה לעולם, שאין בה אחד מ-24 ליטרא של העגל"; כיצד עם ישראל יכול ומסוגל להביע שמחה לתבנית "אלוהית" בצורת עגל?
ציפי לידר
על כלכלה וקלקלה בקדימה ובמערכת המשפטית    וגם: מדוע צריך לבקר במערת המכפלה? כן ליוזמת השר סער ולמוזיקה יהודית    על כל אלה ועוד ברשימה שלפנינו
איתן קלינסקי
התרבות הישראלית זקוקה היום לאשת רוח נועזת, כדוגמת פרופ' אליס שלווי, שתחבר מונולוג כזה שיושמע בשתיקתה הרועמת של מהגרת עבודה הנמצאת היום במחבוש, כי כל חטאה הוא בכך שבטנה תפחה
דניאל גיגי
השחיתות בישראל גוברת והפוליטיקה הולכת ומקצינה, בגלל ההיסטוריה הקשה של עם ישראל שהובילה לכך שהאזרחים חשים שהם נמצאים במאבק הישרדות תמידי. התרבות בארץ היא "תרבות ההישרדות" שמשפיעה על התנהגות האזרחים, על העמדות הפוליטיות שלהם ועל ההתנהלות של המנהיגים שלהם. רק שינוי תרבותי ותפישתי יוביל גם לשינוי החברתי הפוליטי שכולם מייחלים לו
רשימות נוספות
אלפים בהלוויות מפגינים בבחריין  /  איציק וולף
הפגנות נגד קדאפי בלוב  /  איציק וולף
מתרבים הדיווחים: מובארק בתרדמת  /  איציק וולף
שלום מצרים, שלום חם  /  ד"ר יעל ויילר ישראל
בין תסיסת דעת הקהל לדעיכת כוח ההרתעה  /  יצחק מאיר
על הזעקה ועל הלחם  /  שמעון כרמי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il