שניים הם תפקידיה של לשכת עורכי הדין. האחד מכוון כלפי פנים; השני מכוון כלפי חוץ. מנקודת המבט הפנימית, על הלשכה לשמור "על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין". לשם כך ניתנו לה סמכויות שונות הקשורות לאתיקה המקצועית ולשיפוט המשמעתי. כן הוסמכה הלשכה לקבוע הסדרים בענייני שכר טירחה, התמחות, עזרה הדדית לחברי הלשכה וכיוצא בהן עניינים הקשורים בעריכת הדין "פנימה".
נקודת מבט פנימית זו חשובה היא. עם זאת, אין זו נקודת המבט היחידה. יש ללשכה תפקיד שני, המשקף נקודת מבט חיצונית. תפקיד זה עניינו שמירה על שלטון החוק בישראל. אף שתפקיד זה אינו קבוע במפורש בחוק לשכת עורכי הדין, הרי הוא משתמע ממנה: הוא נגזר מאופיה הציבורי - סטטוטורי של הלשכה שהינה גוף הממלא תפקיד ציבורי על-פי דין.
מה תוכנו של תפקיד "חיצוני" זה? בראש וראשונה משמעותו הינה שעל הלשכה כגוף סטטוטורי, וכל אחד ממוסדותיה ויחידיה, לקיים את החוק. זהו
עיקרון החוקיות בהתנהגות הלשכה ובהתנהלות כל אחד מיחידיה. שלטון החוק במובן זה הוא השלטת החוק ואכיפתו. אך שלטון החוק אינו רק השלטת החוק. לשלטון החוק היבט מהותי.
זהו שלטונו של החוק המבוסס על הפרדת רשויות, עצמאות הרשות השופטת וזכויות האדם. משמעות מהותית זו היא המבדילה בין השלטת החוק בדיקטטורה לבין השלטת החוק בדמוקרטיה. הנה כי כן, על הלשכה מוטל התפקיד להגן על הפרדת הרשויות, להגן על עצמאותה של הרשות השופטת ולהגן על זכויות האדם.
ההגנה על הפרדת הרשויות משמעותה בין השאר, עמידה של הלשכה על משמר הקיום של איזון ובקרה בין רשויות השלטון. מכאן תפקידה של הלשכה להבטיח כי תקויים ביקורת שיפוטית על הרשות השופטת, על הרשות המחוקקת וש הרשות המבצעת ביקורת זו נועדה להבטיח כי שלוש הרשויות יפעלו על-פי הדין.
משמעותה של שמירה זו הינה להבטיח כי הכנסת בחוקקה את חוקיה לא תעשה כן באופן הנוגד את חוקי היסוד וכי הממשלה כרשות מבצעת והשפיטה כרשות השופטת יפעלו בגדרי הסמכויות
המוענקות להן מכאן תפקידה של הלשכה לשמור על כך שבית המשפט יוכל להפעיל בקורת שיפוטית על חוקתיות החוק ועל חוקיות המינהל. בלא בקורת זו לא יהיה שלטון חוק בישראל.
הגנה על עצמאותה של הרשות השופטת משמעותה בין השאר שמירה על עצמאותו האישית של כל שופט. על הלשכה לעשות שימוש בכוחה באופן שיובטח כי בענייני שפיטה לא תהא מרות על השופט, אלא מרותו של הדין. לשם כך עליה לדאוג לכך כי תובטח עצמאותה המוסדית של הרשות השופטת.
עצמאות מוסרית זו נועדה להגן על הרשות השופטת מפני השפעות פוליטיות. על הלשכה לדאוג לכך כי הרשות השופטת תתנהל במשור הארגוני, באופן עצמאי; שהיא לא תהא חלק מהרשות המבצעת. כן עליה לדאוג להקטנת ההשפעה הפוליטית על מינוי שופטים. בלא עצמאות שיפוטית לא יובטח שלטון החוק בישראל.
הגנה על זכויות האדם משמעותה הבטחת האוטונומיה של הפרט להגשים את עצמו במסגרת החברה. המעורבות השלטונית באוטונומיה זו תהא חוקתית רק אם היא מידתית, כלומר לתכלית ראויה ולא מעבר למידה הדרושה. על הלשכה לשמור על זכויות האדם של כל פרט. עליה למנוע בין השאר פגיעה לא מידתית בכבוד האדם, בשוויון הכל בפני החוק ובזכויות הנאשם.
זכויות האדם אינן מוחלטות. הן ניתנות להגבלות. חוקה אינה מרשם להתאבדות. זכויות חוקתיות ניתנות להגבלה אם יש צידוק מידתי לכך. על מידתיות זו על הלשכה להגן. בלא זכויות אדם אין שלטון חוק ואין דמוקרטיה.
כיצד יכולה הלשכה להגשים כדין תפקיד "חיצוני" זה? רבות הן דרכי הפעולה. היא תעשה כן בהשמעת קולה ברבים. היא תעשה כן בפעולותיה בכנסת. היא תעשה כן בעמדותיה כלפי הממשלה. היא תעשה כן בחינוך הציבור בכלל ועורכי הדין בפרט. היא תגן על הכנסת והממשלה בפני התקפות בלתי ראויות עליהן. בלי כנסת חזקה ובלי ממשלה חזקה אין דמוקרטיה חזקה. היא תהווה חומת מגן על בתי המשפט. בלי רשות שופטת חזקה אין דמוקרטיה חזקה. בעוד שהרשויות המחוקקת והמבצעת אמונות על הגנה על עצמן ובידיהן הכלים לכך, הרשות השופטת נתקלת בקשיים בהגנה על עצמה. שופטים מדברים באמצעות פסקי הדין.
לשכת עורכי הדין צריכה להוות להם לפה. כמובן, הגנה על הרשויות השלטוניות אין משמעותה הסכמה לפעולותיהן. גם הבקורת מהווה אמצעי להגנה. הביקורת הראשונית נעשית בדרך של פניה "פנימית" לרשות הרלוונטית. רק כאשר מהלך זה נכשל יש מקום לפניה חיצונית. כך בדרך כלל. כך על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לרשות השופטת. הבקורת הראשונית צריכה להתבטא על כן ביחסים הפנימיים בין הלשכה לראשי הרשות השופטת. עורכי הדין והשופטים הם המשפחה המשפטית. חלוקי דעות מסדירים בראש ובראשונה במסגרת המשפחה פנימה. רק אם ניסיון זה אינו מצליח יש מקום לצאת בצורה מכובדת מעבר למסגרת הפנימית.
ברכותי ללשכה לרגל יובלה. ארועי היובל מן הראוי שידגישו את תפקידיה של הלשכה. אין אלה אך תפקידים הקשורים לעורכי הדין עצמם. על הלשכה מוטל גם התפקיד של הגנה על שלטון החוק, על הפרדת הרשויות, על עצמאות הרשות השופטת ועל זכויות האדם. זוהי חובתה של הלשכה להגן על הדמוקרטיה. אם לא נגן על הדמוקרטיה היא לא תגן עלינו.
