X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
הברחות הנשק לעזה שאינן פוסקות לרגע, הן אמירה פלשתינית ברורה וחדה - לנתניהו, לאירופה, לארה"ב, לאו"ם ולארגונים הלא ממשלתיים בכל העולם: "מדינתנו תהיה חמושה עד האוזניים בנשק המודרני ביותר, ואירן יחד עם בעלי בריתנו תוודא כי המדינה הפלשתינית העתידה לקום, תהיה מפורזת רק בחלומותיו של נתניהו"
▪  ▪  ▪
המוסלמים - רגילים לשחיטה [צילום: פלאש 90]
לבני חברות מערביות השחיטה נראית ברברית, בעוד שבני חברות מוסלמיות רואים בשחיטה מעשה ראוי ונכון, כשהוא מותאם למצב שבו הוא מתבצע. לכן שחיטת יהודי, נוצרי או אחר הנתפס כאויב, אינה נחשבת בחברה איסלאמית מסורתית כמעשה החורג מן השגרה המוכרת. זה מה שמכונה בלשון המקצועית "הבדל תרבותי".

בנאום בר-אילן שנשא ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כמעט שנתיים, הוא הציב שני תנאים להקמתה של מדינה פלשתינית בצד מדינת ישראל: הכרה פלשתינית במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ופירוז המדינה הפלשתינית. שני התנאים הללו אינם מתמלאים, שכן הדוברים הפלשתינים חוזרים השכם והערב שאין הם מעלים על דעתם להכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, שכן הכרה כזו תפגע באחיהם בני המגזר הערבי בישראל ותמנע את זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים לתוך ישראל. על תנאי הפירוז הם אינם מדברים, כי הם יודעים היטב את אשר יודע נתניהו, כי במזרח התיכון אין "מדינה מפורזת". השבוע קיבלנו תזכורת לכך: אוניית משא אזרחית הנושאת טונות רבות של נשק מתקדם מאירן בדרכה דרך סוריה וטורקיה לאלכסנדריה, במטרה להבריחם בהמשך לתוך רצועת עזה.
במקביל, הודיעו שלטונות הביטחון המצריים כי סיכלו הברחה של חמש משאיות עמוסות בנשק שהגיעו מסודן למצרים, וגם נשק זה היה מיועד להיות מוברח לעזה דרך המנהרות.
הברחות הנשק הללו שאינן פוסקות לרגע, הן אמירה פלשתינית ברורה וחדה - לנתניהו, לאירופה, לארה"ב, לאו"ם ולארגונים הלא ממשלתיים בכל העולם: "מדינתנו תהיה חמושה עד האוזניים בנשק המודרני ביותר שיהיה בעל טווחים גדולים ביותר. ואירן, יחד עם ידידינו ובעלי בריתנו, תוודא כי המדינה הפלשתינית העתידה לקום תהיה מפורזת רק בחלומותיו של נתניהו". אמירה זו חלה לא רק על רצועת עזה, אלא גם - ובעיקר - על שטחי יהודה ושומרון, אשר אם יהיה בהם רצף טריטוריאלי, הם יהפכו לרצף טרוריסטי שיציב איום אסטרטגי על מדינת ישראל שתהיה כבולה בכבלי הגולדסטונים.
אלא שלמרות אמירה ברורה זו, עומדות מדינות רבות בעולם להכיר במדינה פלשתינית בעת שתתכנס עצרת האו"ם בספטמבר הקרוב לכינוסה השנתי, ואת ההכרה הבינלאומית שקיבלה ישראל בנובמבר 1947, תקבל המדינה הפלשתינית בשנת 2011. זה יהיה הכישלון הגדול ביותר של ההסברה הישראלית, שלא הצליחה להעביר את המסר הכל כך פשוט, שמדינה פלשתינית בעלת רצף טריטוריאלי שווה מדינת טרור שתמרר את חיי כל שכנותיה, ולא רק את חייה של ישראל. הכישלון נובע - בין השאר - מכך שממשלת ישראל מועלת מדי יום בתפקידה להביא את דברה של ישראל לפחות אל כל בית דובר אנגלית, באמצעות ערוץ טלוויזיה לווייני ישראלי, מקביל לסי. אן. אן. האמריקני, בי. בי. סי. הבריטי, צרפת 24 הצרפתי, דונה ההונגרי ועוד עשרות ערוצים לאומיים לווייניים הנקלטים בכל סלון בעולם. ישראל אינה מפעילה ערוץ טלוויזיה כזה, לא באנגלית ולא בערבית, ולכן היא אינה נמצאת על מפת התקשורת, וככזו, אולי גם איננה על המפה הגיאוגרפית. המרחק מכאן עד לדה-לגיטימציה שנעשית לישראל - קצר מאוד.
הטכנולוגיה קיימת, האולפנים קיימים, האנשים קיימים, הידע קיים והצורך קיים. חסרה רק החלטה ותקציב לא גדול כדי להביא לשינוי מצבה של ישראל בתקשורת, שיביא גם לשינוי במצבה הפוליטי. לא יועילו לנו הצהרות ונאומים, עצרות ומפגשים, כל עוד דְּבָרנו אינו מגיע אל האזרח הפשוט באטלנטה או בטקסס, הרואה, שומע, מבין ומטלפן לחבר הקונגרס שלו כדי לומר לו שיצביע בעד ישראל.

אחוות לוחמים

השבוע שלחה סעודיה אלף חיילים ונשק לפיזור הפגנות לבחריין, האי השוכן ממזרח לסעודיה במפרץ הפרסי. כוחות אלה עברו בנסיעה מתוקשרת על גשר המלך פהד המחבר בין סעודיה ובין בחריין. יש הטוענים כי בשעת השפל ניתן לעבור את 28 הקילומטרים שלו ברגל, וזהו בדיוק חששם של הסעודים: שהאינתיפאדה של השיעים נגד השלטון הסוני בבחריין תגלוש לתוך סעודיה, במיוחד אם המהפכה השיעית תחזיר את בחריין לשלטון הפרסים, לאחר שגורשו ממנה לפני יותר מ-200 שנה.
אירן הכריזה שהעברת הכוחות היא אקט של מלחמה, והיא לא תעבור על כך לסדר היום. לכל ברור כי אירן מעודדת את הרוב השיעי, שחלקו אף דובר פרסית, להתקומם נגד משפחת אל-ח'ליפה הסונית השולטת בו בחסדי זרים: בעבר אלה היו הבריטים, וכיום - הסעודים. בהושיטו עזרה למלך בחריין, מנסה המלך הסעודי עבדאללה בכל כוחו לעצור את אפקט הדומינו - כמו שעל-פי כמה מקורות, מסייע השלטון הסורי לקדאפי לשרוד את המתקפה של גלי מתנגדיו של דיקטטור הלובי, על-ידי משלוח טייסים הפועלים בנחישות וללא כל רגישות נגד המורדים בלוב, בעקבות סירובם של טייסים לוביים להפציץ את בני עמם.
אלא שלא רק מלך סעודיה מעוניין בעצירת הדומינו, בבחריין נמצא הבסיס הימי העיקרי של ארה"ב במפרץ, וייתכן כי משלוח החיילים הסעודיים לבחריין נעשה על דעת האמריקנים, ואולי אף בעידודם מאחורי הקלעים.
עבדאללה הסעודי, כמו בשאר אסד הסורי, מצויים באותה סירה של שליטים בלתי לגיטימיים השולטים בכוח המוח'אבראת בבני עמם - המיטלטלת בים סוער של רעבים, מובטלים, חולים ומוזנחים, שהחליטו להקריב אפילו את חייהם, על-מנת להיחלץ ממכבש הדיכוי. ביום שלישי, ה-15 במארס, היה "יום זעם" בסוריה, שבו היו אמורים לזרום לרחובות המוני סוריה המדוכאים, כדי להביא אליהם את בשורת החירות, זו שעבדאללה ואסד כה פוחדים ממנה. בפועל, הייתה בדמשק הפגנה שבה השתתפו כמה עשרות איש בלבד, שכן הסורים יודעים כי יחס השלטון אליהם דומה ליחסו של קדאפי למתנגדיו. עבדאללה נלחם בבחריין על שרידות כיסאו בריאד, בדיוק כפי שאסד לוחם במדבר הלובי על שמירת הקשר בין ראשיהם ובין כתפיהם של אחָיו העלאווים.

למה הם שוחטים?

מה המשותף לדניאל פרל, ניק ברג, יהודים בחברון בתרפ"ט ובני משפחת פוגל? הם נשחטו. לא סתם נהרגו בדקירות סכין, אלא בוצעה בהם פעולה מכוונת שנועדה לכרות את ראשיהם או לגרום להם לדימום קטלני מעורק הצוואר. פרט נוסף המשותף לכולם: הם נשחטו על-ידי מוסלמים. ניתן להוסיף להם אינסוף נערות ונשים מוסלמיות שנשחטו ברחבי העולם באופן דומה על-ידי אחיהן, אבותיהן או קרובים אחרים שלהן, על-רקע מה שמכונה "חילול כבוד המשפחה". שאלה העולה מעצמה היא מהיכן נובעת נטייה זו של מוסלמים דווקא לשחוט את קורבנותיהם.
התשובה לכך פשוטה: שחיטה היא פרקטיקה נפוצה ושגרתית בקרב משפחות מוסלמיות רבות. ילדים מוסלמים רבים רואים איך אבותיהם שוחטים כבש כדי לחגוג אירוע חשוב, וכל המשפחה בעיד אלאדחא, חג הקרבן, נוכחת בעת שחיטת הקרבן, שהיא חלק ממצוות החג.
לעומת זאת, בחברות מודרניות, שחיטת בעלי חיים לצורך צריכת בשרם נעשית בבתי מטבחיים, הרחק מעיני הציבור ובמיוחד מעיני הילדים. אנשים מקבלים את הבשר לאכילה כשהוא בדרך כלל נקי מדם ומשיער, חתוך ומוכן לבישול או לאכילה. בשר במצב סטרילי זה חוסך מן הציבור את מראה השחיטה, את הדם ואת הקולות המתלווים אליה. במערב, רבים מאלה שהיו נוכחים בעת שחיטת בהמה, הופכים לצמחוניים.
אך בחברות איסלאמיות רבות, השחיטה מתבצעת בדרך כלל בבית, לעיני הילדים והילדות, והיא הופכת עבורם לחלק משגרת החיים. הם מחוסנים למראה השחיטה, אינם מתרגשים מהדם הניגר מצוואר הבהמה ואינם נחרדים מנחרותיה ומפרכוסיה. במקרים רבים מחזיקים הילדים את רגלי הכבשה בעת השחיטה כדי להצמידה לקרקע, והם חשים היטב את תגובותיה העזות כשהסכין מפלחת את גרונה בכאב נוראי. נוכחותם ומעורבותם של הילדים במעשה השחיטה, הופכת אותם למחוסנים נפשית מהשפעותיה, ובהתבגרותם הם מקיימים את המנהג של שחיטת הקרבן במו ידיהם וסכיניהם, ובנוכחות ילדיהם.
החסינות הנפשית מפעולת השחיטה מאפשרת למוסלמי לנקוט שיטה זו בכל עת שהוא חש כי עליו להיפטר ממישהו באופן סופי. שחיטת כבש בחג הקורבן מלווה בדקלום "בשם אללה הרחמן והרחום", ושחיטת בנות שאינן מתנהגות כראוי מתבצעת גם היא במעין טקס הוצאה להורג. השוחט חש כי הוא עושה מעשה חשוב וראוי, בפעולה שגרתית שהוא מורגל בה משחר ילדותו.
לבני חברות מערביות השחיטה נראית ברברית, בעוד שבני חברות מוסלמיות רואים בשחיטה מעשה ראוי ונכון, כשהוא מותאם למצב שבו הוא מתבצע. לכן שחיטת יהודי, נוצרי או אחר הנתפס כאויב, אינה נחשבת בחברה איסלאמית מסורתית כמעשה החורג מן השגרה המוכרת. זה מה שמכונה בלשון המקצועית "הבדל תרבותי".

לאתר מגזין מראה
הכותב הוא מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.
תאריך:  19/03/2011   |   עודכן:  19/03/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
חלום נתניהו
תגובות  [ 8 ] מוצגות  [ 8 ]  כתוב תגובה 
1
תגובה
צנחן  |  20/03/11 00:35
2
איפוא אירגוני זכויות האדם וצער
קורןנאוה טבריה  |  20/03/11 04:54
3
ובכ"ז, לא ענית על השאלה:
הניה  |  20/03/11 06:05
4
מוסריות לא תנצח את המוסלמי
דן ה  |  20/03/11 10:04
5
שתי הע(א)רות למאמר חשוב זה....
אלכסנדר מוקדון  |  20/03/11 17:57
6
מילים..מילים...
לוגיקה לא מנצחת  |  20/03/11 19:18
7
חשודים על הדמים
דוד 13  |  22/03/11 19:35
8
מוחמד הרוצח
מוסא  |  18/10/23 13:31
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גבריאל בן-עמי
תנועות השמאל הסוציאליסטיות באירופה יצרו במהלך השנים קואליציה מוזרה עם האיסלאמיסטים האנטישמים    להבדיל, תנועות הימין הלאומי האירופיות החדשות מתגלות לעת עתה כידידותיות מאד לישראל
איציק סיבוש
אחד ממקדמי הרעיון הנואל, כי הפלשתינים נפלו קורבן ל"פשעי אירופה" במלחמת העולם השנייה מצד אחד, ולפשעי "קורבנות השואה" הציוניים מצד שני, הוא דריס ואן אגט    מעריציו הקימו לכבודו קבוצת דיון ותמיכה בפייסבוק, שבו יוכלו הם לקרוא את התשובה הזאת
עמוס גורן
העם אומנם חש כי השלטון הישן היה מושחת יותר מכל ההערכות הפרועות שנשמעו במשך השנים בסלונים של ימי שישי, ולכן גם יצא למהפכה בערב פסח תשפ"ח    אך רק פקודה מס' 1 הבהירה לו באמת עד כמה צדק    כתבה שלישית ואחרונה משנת 2028
שאול מנשה
אנואר סאדאת היה הראשון שהדביק לקדאפי את התואר "המשוגע של לוב"    קדאפי עצמו סבור, כי בני אדם זקוקים להתנסות במצבים של טירוף ועיוות שכלי, כדי שיוכלו להשוות ולהבין את חשיבותם של ההיגיון והשפיות
יובל ברנדשטטר
לסינדרום הג'יהאד הפתאומי יש יתרונות רבים    מכיוון שאינו תלוי בארגון, קשה לזהות את המורעלים ביותר בנגיף ולהוציאם מכלל פעולה    בנוסף, תחת חסותה של הדת המוסלמית, יכול אדם לומר ככל העולה על דעתו, גם אם זו ההסתה הפרועה ביותר שבעקבותיה יצאו לג'יהאד מאות אלפי חמושים, והמדינה לא תנקוף אצבע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il