- לא רק אסד ומשפחתו הם השולטים בסוריה, אלא גם העילית של הקהילה העלאווית.
- העלאווים, כת הקרובה לאיסלאם, מהווה 12% באוכלוסיית סוריה (ש-70% ממנה מוסלמית-סונית). קבוצה זו שנואה על מרבית האוכלוסיה בסוריה ובכלל, כדתית, אנשיה נחשבים לכופרים באיסלאם.
- מאז עלה אסאד האב לשלטון הוא דאג שבכל העמדות החשובות בשלטון, בכלכלה ובביטחון ישרתו רק בני עדתו העלאווים ואסאד הבן המשיך בכך.
- בקיצור אסאד הבן מחזיק בביצים את כל סוריה. אם ישמט השילטון מידו, אולי הוא ומשפחתו המיידית יצליחו לברוח ולהנצל, אבל אז צפוי מרחץ דמים נוראי אשר בו האוכלוסיה הסונית תטבח בעלאווים ללא רחם וגם תגזול מהם את העושר שצברו על-חשבון ההמונים ב-30 השנים האחרונות (ומדובר בעשרות ואולי מאות אלפי הרוגים!!).
- לפיכך, עבור אסד אין עומדת כלל האופציה של כניעה לדרישות ההמונים בככרות, דרישות שיביאו להחלשת שליטתו, ובסופו של דבר להדחתו ו... למרחץ דמים של בני עדתו.
- כל מדינה בעולם המתעניינת בנעשה בסוריה מבינה גם את המצב שבפניו עומד אסד. הם כולם יגנו אותו, אבל יעמדו מן הצד ולא יעשו דבר, כי אין הדבר דומה לנעשה בלוב (וגם אין סוריה חשובה לכלכלת אירופה כמו לוב).
מה כל המצב הזה אומר לגבי ישראל:
1. מלחמת האזרחים החד-צדדית בסוריה מחלישה את סוריה משמעותית לעוד שנים רבות. לכן אסד ימנע מלהיכנס לעימות עם ישראל - מלחמה אשר בה לבטח יובס עם כל העדה שלו.
2. מצד שני, הפסימיסטים דווקא חוששים שאסד ינסה ליצור פרובוקציה נגד ישראל כדי להסיט את תשומת הלב דרומה, אלינו, כדי להפסיק המרידה נגדו. למרות שאין הרבה הגיון במהלכים במזרח התיכון, אסד יצטרך להביא בחשבון מפלה מאיתנו שתדיח אותו ותפיל את עדתו.
3. במסגרת הסולידריות הסונית, הסונים בעירק ובטורקיה עלולים לשנות כיוון ולפעול להפלת אסאד. אם יצליחו, סוריה תהפוך למדינה מאד לא יציבה ולכן החזית הצפונית מזרחית תהפוך למסוכנת מאד עבורנו.
4. מצד שני, השארות אסד בשליטה מלאה בסוריה מבטיחה גם את המשך מעורבותה של אירן באזור, הקצנת לבנון, וחיזוק החיזבאללה.
עמדת ישראל כיום, השומרת על שתיקה מצד אחד ובחינת ההתפתחיות בסוריה בשבע עיניים הינה העמדה הנכונה לעת זו. עמדה יותר זהירה תהיה להכנת העורף למכת טילים מסוריה כצעד יאוש של אסד.
