יום אחד נכנסתי לחדר ושמעתי קול קטן קורא לי: "ליאור! ליאור!" הסתכלתי סביב ולא ראיתי אף אחד. שוב שמעתי את הקול: "ליאור! ליאור!" הסתובבתי וראיתי על השולחן את המחברת שקוראת לי בקול נמוך. שאלתי אותה בפליאה: "את קראת לי?". והיא ענתה: "כן". שאלתי אותה: "למה קראת לי?". "אני רוצה לספר לך את הסיפור שלי," אמרה המחברת והחלה לספר לי את סיפורה.
"הסיפור שלי מתחיל בעצם ביער. שם הייתי קליפה על עץ שחי ביער. יום אחד הגיעו ליער חוטבים וגזמו את העץ. משם הגעתי למפעל לייצור נייר, ובמפעל ייצרו ממני ספר. מהמפעל נשלחתי לחנות והניחו אותי על המדף. שם חיכיתי, ומאוד רציתי שיקנו אותי.
בבוקר חורפי אחד הגיע ילד לחנות עם אימא שלו וקנה את הספר, שזה בעצם אני. הוא התייחס לספר בזלזול. הוא קשקש עליי וצייר, וקרע את הדפים. פשוט נמאס לי מהיחס שלו והחלטתי לקרוא לרוח, החברה הטובה שלי מהיער. היא העיפה אותי למפעל המִחזוּר לייצור נייר, ושם הפכו אותי למחברת.
ביום בהיר ויפה אתה הגעת לחנות וקנית אותי. אתה מתייחס אליי יפה מאוד, לכן החלטתי לספר לך את הסיפור שלי ולהישאר אתך". המחברת ביקשה ממני למסור לכל הילדים שיתייחסו יפה לספרים ולמחברות שלהם, ואם אין צורך בספר או במחברת, חשוב לקחת אותם למיכל המִחזור, כדי שלא נצטרך לכרות עוד עצים.