עצב ובדידות הם כמו
שיר האומר: ''אין תקווה, אין תקווה''
או כמו רוח שמשתוללת בין העשבים.
אהבה היא כמו
דגדוגים שמדגדגים אותך בכל הגוף.
עונה מלבלבת שמחה ופורחת
היא כמו ילדים וילדות המשחקים בגן בקוביות עם כל הרגשות השמחים, העצובים ואפילו הבודדים.
כעס הוא כמו קוצים המכסים את שדה הבוּר.
דיכאון הוא כמו ענן שחור
שגדל בתוך ערפל רחב ידיים.
ייאוש מזכיר לי תחושת אהבה
המתפוגגת בערפל.
כל הרגשות -
העצב, הבדידות, האהבה, השמחה,
הכעס, הדיכאון, הייאוש -
כולם הם רגשות שונים
שבתוכנו קיימים.
