X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מדענים גילו מנגנוני מוח שזוכרים תובנה פתאומית. האמיגדלה (מוקד הרגשות של המוח) מבשרת לשאר חלקי המוח שאירע מהפך בארגון הפנימי של מידע במוח, ושיש לשמר אותו לאורך זמן
▪  ▪  ▪
מנגנונים שזוכרים תובנה פתאומית [צילום: AP]

כשאנו תופסים, באופן פתאומי, את התשובה לחידה, או מבינים בבת אחת את הפתרון לבעיה, כמעט אפשר לחוש את המנורה הנדלקת מעל ראשינו. בשפה המקצועית נקראים רגעים כאלה רגעי "אהה!", מסוג הרגעים שארכימדס חווה באמבטיה. אבל מדוע הדברים שאנחנו לומדים בתובנה פתאומית כזו נשארים בזכרוננו?
פרופ' ידין דודאי ותלמידת המחקר רחל לודמר, ממכון ויצמן למדע, יחד עם פרופ' נאוה רובין מאוניברסיטת ניו-יורק, עיצבו מבחן ייחודי שמאפשר לפענח מה נשאר במוח מאותם רגעי "אהה!". הם יצרו "דמויות מוסוות" - צילומים שעברו הסוואה שיטתית עד שנראו כמו כתמי דיו חסרי משמעות.
ברוב המקרים, כאשר מתנדבים ראו את התמונות המוסוות בפעם הראשונה, הם לא הצליחו לזהות מה מסתתר בהן. אבל אחרי שהדמות המוסווה הוחלפה להרף עין עם הצילום המקורי - באופן שאיפשר למתנדבים לקבל הצצה מהירה בתמונה המקורית - המתנדבים חוו רגע של תובנה פתאומית: העצם או הדמות הופיעו באופן ברור אפילו בתמונה המוסווית. "השינוי הזה התרחש", אומרת לודמר, "משום שהתפיסה שלהם עברה שינוי כהרף עין - בדיוק באופן שבו תובנה פתאומית משנה תוך שנייה את תפיסת העולם שלנו". המשתתפים התבקשו לחזור על התרגיל עם עשרות תמונות. כדי להקשות על הזיכרון של רגעי התובנה, הוזמנו המתנדבים למעבדה בשנית, והפעם הם ראו רק את התמונות המוסוות (בתוספת מספר תמונות מוסוות שלא ראו קודם לכן), ושוב התבקשו לזהות אותן.
חלק נכבד מהתובנות הפתאומיות שחוו המתנדבים נשמרו בזיכרונם ארוך-הטווח. מה גרם לכך? כדי לחשוף מה קורה במוח ברגע התובנה, נעשתה הבדיקה הראשונה של המתנדבים בתוך מתקן fMRI, אשר עקב אחרי שינויים בפעילות במוח. כשבדקו המדענים את התוצאות, הופתעו לגלות, כי בין האזורים שהתבלטו בסריקות - כמו, לדוגמה, אזורים הידועים כמעורבים בזיהוי עצמים - מצוי גם האזור הקרוי אמיגדלה.
האמיגדלה ידועה, בדרך כלל, כמוקד הרגשות במוח. לעומת זאת, התמונות שהופיעו בניסוי הנוכחי - כדורים פורחים, כלבים, אנשים מסתכלים במשקפות, וכדומה - לא היו כאלה העשויים לעורר רגשות. אבל המדענים מצאו, שפעילות האמיגדלה מנבאת את יכולתו של המתנדב לזהות את הדמות המוסווית זמן רב אחרי רגע התובנה הפתאומית. המדענים משערים, שהאמיגדלה מבשרת לשאר חלקי המוח שאירע מהפך בארגון הפנימי של מידע במוח, ושיש לשמר אותו לאורך זמן. כאשר חש "אהה!", הייתה זו איפוא האמיגדלה שגרמה לארכימדס לזכור את חוק הטבע שגילה בהבלחה של תובנה באמבטיה.

תאריך:  04/07/2011   |   עודכן:  04/07/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האמיגדלה של ארכימדס: מדעני מכון ויצמן למדע
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עליס בליטנטל
התנהלות העניינים במחזה עוברת מקיצוניות לקיצוניות, תוך הדגשת הצביעות כאחד המרכיבים החשובים ביותר לפולנים    רצונו של המחבר להדהים, כדי לא לגרום לפיהוק, מביא אותו לכתוב שטויות בשרשרת של הגיון בלתי נמנע
מכון ויצמן למדע
הזיכרון - אותו אנו מדמיינים כארכיון מסודר של תיקים - הוא למעשה מכונה דינמית, אשר זקוקה לתחזוק המתמדת כדי לפעול כראוי. מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בטכניקות של ריפוי גנטי והצליחו לחזק זיכרונות בחולדות
רפי מן
במאמץ להסתגל למציאות המשתנה, ניפץ השבוע "הניו-יורק טיימס" את אחד מעקרונות היסוד שלו, והסיר את חומת ההפרדה בין דעות לידיעות במדור הפוליטי השבועי
משה צ'אנג מאי
שמו של טקסין הוא שם נרדף לפלגנות. שם זה מעורר הערצה או איבה בתאילנד. מתנגדיו רבים, אבל אלה שערוכים נגדו הם במיעוט בגלל לגיונות מעריציו. החיבור שלו עם ההון והכפריים, פתח בפניו את הדרך לשלטון. כעת הוא מנסה לחזור באמצעות אחותו הקטנה. ממקום מושבו בדובאי הוא מזרים כסף רב לשם החזרה. עוד מוקדם לדעת מי ינצח. העם התאילנדי ידוע כעם הפכפך
ליאון אלי
הכסף מעל הכל ועבורו עושים הכל. הצגה גרוטסקית במקצת מבוצעת היטב. מחזה שנכתב ב-1974 הועלה מאז 1975 פעמים מספר ושהפך לקלאסיקה ישראלית שחייבים לראות. הנאה מלאה גם לאלו שלא אוהבים את לוין
רשימות נוספות
חשמל זורם בכפות ידיך  /  מכון ויצמן למדע
כל סוף הוא התחלה חדשה  /  מכון ויצמן למדע
חדש תחת השמש  /  מכון ויצמן למדע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il