בסופו של סופשבוע עמוס זה נתקלנו בנחילי "פעילי שלום וזכויות אדם", שם מכובס לאנטישמים ושונאי ישראל , שהתקבצו מכל רחבי העולם הנוצרי, המערבי, המפותח , לפרוץ את ה"סגר" על הישות הטרוריסטית בעזה, אותם צבועים מייצגים לכאורה את המוסר הנוצרי טוב, הדואג.
לא מתקבל על הדעת ש"פעילי שלום מגרמניה" באים למחות נגד ישראל בעוד שסביהם רצחו, עינו, השפילו, אנסו , בזזו ושרפו שישה מיליון יהודים, ואיש לא פצה פה. משרפות אושוייץ כבו לפני 65 שנה בלבד, אפרם של היהודים עדיין מפוזר בכל רחבי אירופה, אין יבשת יותר מגואלת בדם של יהודים מיבשת אירופה, ואינני מתכוון רק לשואה, שהייתה הסימפטום הסופי של התגלמות הרוע האנטישמי במיטבו. אלפיים שנות פוגרומים, הרג שיטתי, ביזוי וענישה מטורפת של היהודים על-ידי "חסידי אומות העולם" הנוצרים, גרמו לשואה, אנטישמיות שמבעבעת כמו סיר לחץ סופה להתפרץ.
המוסר היהודי, הוא בעצם המוסר הכלל עולמי האוניברסלי. מה שהתחיל בעשרת הדברות, והמשיך עם חוכמת חז"ל , הוא הבסיס הרחב של כל המוסר בעולם, לכלל הדתות והאומות.
מה ששנוא עליך על תעשה לחברך. את המשפט הגאוני הזה, המוסרי הזה, שפירושו נהג באחרים כפי שהיית רוצה שינהגו בך. המשפט הזה נאמר על-ידי הלל הזקן, נשיא הסנהדרין בתקופת הזוגות, בתשובה לנוכרי שבא להתגייר וביקש ממנו ללמוד את התורה כולה על רגל אחת (שבת לא א).
ואהבת לרעך כמוך, על הפסוק הזה אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה, ומכאן אפשר להבין את חשיבותה. אותו יהודי שדתו סולפה ,ישו, ובעיקר ממשיכו היהודי אף הוא שאול התרסי, המוכר לעולם כפאולוס, אותי מומר להכעיס, שסילף את תורתו של ישו , עיקר אותה מתוכנה, והפך אותה לאנטיתזה לעולם היהודי, אותם אנשים השתמשו במשפט זה כבסיס לתורת המוסר הנוצרית .
וישאלהו מה-היא הראשונה לכל-המצות: ויען אותו ישוע כי הראשנה לכל-המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: ואהבת את יהוה אלהיך בכל-לבבך ובכל-נפשך ובכל-מדעך ובכל-מאדך זאת היא המצוה הראשנה: והשניה הדומה לה ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה [הבשורה לפי מרקוס פרק י"ב].
לפי פאולוס בספר אל הרומים פרק יג .נאמר: וְאַל-תִּהְיוּ חַיָּבִים לְאִישׁ דָּבָר זוּלָתִי אַהֲבַת אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ כִּי הָאֹהֵב אֶת-חֲבֵרוֹ קִיֵּם אֶת-הַתּוֹרָה׃ 9 כִּי מִצְוֹת לֹא תִנְאַף לֹא תִרְצַח לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה עֵד שֶׁקֶר לֹא תַחְמֹד עִם כָּל-מִצְוֹת אֲחֵרוֹת כֻּלָּן הֵנָּה בִּכְלָל הַמַּאֲמָר הַזֶּה וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃.
חבל מאוד, שאותם נוצרים, לא מיישמים, את מה שלימדו אותם, אבותיהם היהודים. חבל מאוד שאותם "פעילי שלום" לא מטריחים עצמם מעט צפונה מאיתנו לסוריה, שם טובח אסד בני עמו, או ללוב, שם טובח קדאפי בבני עמו, או לאפריקה, שם נטבחים כל יום אלפי אנשים, לא ולא, רק לישראל , הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון שטוף הרוע והפונדמליזם.
אותם צבועים, שרוממות המוסר בגרונם, וחרב פיפיות בידם, הבאים להפגין בעזה, בבלעין, בעוד עיניהם טחו מלראות את הרוע האמיתי, היכן הוא, אירופה השבעה, הלבנה, הנוצרית, הולכת ונשטפת בגל עכור של אנטישמיות, שנדחפת קדימה על-ידי יסודות איסלמים קיצונים, יבוא יום, והם יתעוררו בבעתה, לנוכח האיום האיסלאמי המשתרש בארצותיהם, אך אין דבר קל יותר מלצחצח את המצפון, בתקיפת ישראל, המדינה שקמה לאחר אלפיים שנות גלות , לעם היהודי שחזר לביתו.
חבל מאוד, שהמוסר הנוצרי המזויף, לא משתווה למוסר האמיתי , השלם, הטהור, המוסר היהודי.