חרם על עיתון הארץ - האם חוקי?

עיתון הארץ הפך בהחלט מוקד לסלידה והסתייגות בקרב חלקים נרחבים מהציבור הישראלי. בעיניהם מדובר בעיתון, אשכנזי, אליטיסטי ומתנשא. עיתון אנטי ציוני הלוקח חלק פעיל במאבק לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ואף משתף פעולה עם עבריינים לשם כך [פרשת בלאו-קם]. הארץ אינו שונה בעיני רבים מארגוני זכויות עוינים וגורמים אחרים המתמקדים במאבק נגד קיומה של ישראל על בסיס שיח הזכויות, במקום בהגנה על הזכויות עצמן. אם חוקרים את מקורות המימון של ארגוני השמאל אולי מן הראוי לחקור גם את מקורות המימון של הארץ ואת שותפיו של עמוס שוקן- דברים חשודים מאד קורים שם. השאלה המשפטית היא האם ניתן לתרגם מבחינה חוקית את הסלידה מעיתון הארץ לחרם מלא על העיתון, הכותבים בו, העובדים בו, המפיצים אותו והמממנים אותו [בנק לאומי מר שוקן?] . איני מעלה כאן את השאלה האם ראוי מוסרית להחרים גוף רק בשל דעותיו הפוליטיות הנוגעות לסכסוך הישראלי ערבי. לדעתי האישית חרם כלכלי נגד מי שלא עבר על כל חוק, רק בשל מטרה פוליטית, היא פעולה אלימה. מאידך החרם, כך למדתי משוחרי זכויות האזרח, הוא כלי מאבק פוליטי לגיטימי המוגן באמצעות ההגנה על הזכות לחופש ביטוי וחופש ההתארגנות וזכויות אלו מקודשות. אשר על כן אין בעיה אמיתית להבהיר לציבור שחרם מקיף על עיתון הארץ הוא אמצעי מאבק לגיטימי וראוי במדינה דמוקרטית. נותרה "בעיה קטנה"אחת-חוק החרם! חרם על עיתון הארץ בהחלט עלול להתפרש בבית המשפט כ"הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל.." כלשון סעיף 1 לחוק החרם. אין ספק, כך יטען הארץ בתביעה שיגיש, שעמדות העיתון בנוגע לסכסוך הישראלי ערבי הן הגורם היחיד להטלת החרם ואלם אלו מבטאות זיקה עמוקה למדינת ישראל. החוק לא קבע ולא הגדיר מהי "זיקה מוגנת" ואיזו זיקה אינה מוגנת וכל גורם הנפגע מחרם רק מחמת זיקתו למדינת ישראל זכאי להגנתו. אפילו ארגון "בצלם" זכאי להגנת החוק, אם יוטל עליו חרם כלכלי מאורגן בישראל, כמו למשל קריאה פומבית שלא לתרום לארגון. ידוע אומנם שכמה וכמה נפשות בזירה הספרותית בישראל סבורות שיש להחרים את עיתון הארץ בגלל הידרדרות איכות המוסף הספרותי, אבל עם יד על הלב מבחינה כלכלית ואלקטורלית הציבור הזה נטול כל השפעה. אם יוטל חרם על הארץ הדבר ינבע אך ורק בשל זיקתו למדינת ישראל, גם אם בעיני רבים מדובר בזיקה שהיו מוותרים עליה. מכיוון שכך ראוי עיתון הארץ להגנה במסגרת חוק החרם ואין לצאת בקריאות להחרמתו.