רבים מאיתנו מחזיקים אצבעות לצעירים הגודשים את שדרות רוטשילד בתל אביב, ואת מתחמי האוהלים האחרים שקמו ברחבי הארץ. אנחנו תומכים במאבק, אנחנו אפילו תומכים בדרך. אבל מה בעצם רוצים להשיג? להוריד את שכר הדירה? לגרום לממשלה לסבסד שכר דירה לסטודנטים ולזוגות צעירים? לחייב את הקבלנים והיזמים לבנות דירות קטנות שיימכרו במחיר נמוך? להפוך את צפון תל אביב לאזור עם תמהיל חברתי שונה מהקיים? כל קורא יבחר לעצמו את המטרה המתאימה לו. אבל כשייגמרו החגיגות התקשורתיות ויהיה צריך להיאבק באמת, מישהו ישאל "אז מה אתם בעצם רוצים". עקבתי בימים האחרונים מקרוב אחרי התפתחות המאהלים, שמעתי את הדוברים, וניסיתי לדלות מהי המטרה, לפחות לטווח הקרוב.
הבעיה הגדולה היא מחירי שכר הדירה. זו גם הבעיה שגם אם ראש הממשלה יודיע היום שאותה הוא מתכוון לפתור - היא לא תבוא לסיום מוצלח לפני שיחלפו שנה או שנתיים.
אז מה עושים? את הדבר היחיד שכולנו יכולים לעשות - אומרים לא. כי בעצם מה הבעיה עם שכר הדירה הגבוה? הבעיה היא שבעלי הדירות יודעים שהם יכולים לקבל מאיתנו כמעט כל סכום שיבקשו. למה? כי אנחנו לא מאוחדים, כי בעלי הדירות יודעים שאם אני או אתה לא נהיה מוכנים לשלם, יבוא מיד מישהו אחר וישלם.
עכשיו, כשהוקמו ערי האוהלים, זו ההזדמנות של כולם להגיד - לא. להגיד לבעלי הדירות שחיים מהסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות - לא. להגיד לבעלי הדירות המשכירים דירותיהם לזוגות צעירים - לא.
ובכן - הגיע הזמן להגיד לא. ואיך עושים זאת עכשיו? זה הזמן שהתאחדויות והסתדרויות הסטודנטים יודיעו להנהלות האוניברסיטאות והמכללות, שבגלל בעיית שכר הדירה - חלק גדול מהסטודנטים לא יוכל למצוא מקום מגורים לשנת הלימודים הבאה, ולכן הסטודנטים לא יתנו לפתוח את שנת הלימודים עד אשר ירדו מחירי שכר הדירה.
זה הרגע המכונן, זה הרגע שבו הלחץ יעבור, באחת, אל מקבלי ההחלטות: בתחילה במערכת החינוך, לאחר מכן לבכירי הממשלה, ומשם הוא יתגלגל במהירות הבזק לפתח דלתם של בעלי הדירות, שיבינו שבקרוב הם יהפכו להיות אויבי העם, האנשים שפוגעים בעתידה של המדינה. מעבר לכך הם פשוט יבינו שהיום הגיע, שהסטודנטים מתאחדים, ובקול אחד גדול הם אומרים לא!
זו האפשרות שלכם היום, הסטודנטים, להוביל את המהפכה האמיתית בדיור. אתם יכולים להיות היום "כוחות השוק", אתם יכולים לגרום לבעלי הדירות להוריד מחירים. בשלב הבא ירדו גם מחירי הדירות למכירה. למה? כי כולנו פשוט נגיד לא. וכשאומרים לא ולא מוכנים לשלם - למוכרים לא תהיה ברירה, הם יצטרכו להתפשר על פחות.
היום יש הזדמנות אמיתית למהפכת מחירים בתחום הדיור. ערי האוהלים הן השלב הראשון והכי קשה. אבל הן כבר בשטח. עכשיו צריך לעבור לשלב השני, המכריע, ולהגיד ביחד - לא!