בן כספית (
מעריב, 18.7.11) ממשיך לנהל את מלחמותיו הפוליטיות במסווה עלוב של עיתונאות מקצועית, תוך שימוש בשיטות גבלסיות טיפוסיות: אם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא "מתנחל" בתודעתן של הבריות והופך בסופו של דבר ל"אמת"; ואם אתה רוצה להשתמש בשקר כדי להונות בהצלחה את הציבור, דאג לכלול בו עובדות נכונות ומוכרות גם אם אינן שייכות לעניין, כך יטעה הציבור להאמין שגם השקר הוא עובדה.
שקריו של כספית:
- הסכומים שהוא "נוקב" לגבי השקעות "בשטחים" (איו"ש, כמובן) מצוצים מן האצבע. הוא אינו טורח לנמקם ואינו עושה הבחנה הכרחית ואלמנטרית בין מה שהושקע בהתישבות על-ידי המדינה למה שהושקע על-ידי גורמים פרטיים, בין מה ששיך להתישבות האזרחית, לבין מה שמשרת את הנוכחות הצבאית, הלוחמה בטרור והאסטרטגיה הלאומית.
- הטיפול בהתישבות ב"שטחים" אינו שונה מהותית מהגישה אותה הפעילה המדינה בכל תולדותיה לקידום יעדים לאומיים - השיקול הכלכלי הטהור מעולם לא היה בהם השיקול המכריע... . כך היה בהתיישבות הקיבוצית והמושבית, כך בערי פיתוח ומושבי עולים, כך בהקמת מפעלי רוחשנועדו לספק הרבה עיסוק ומעט תעסוקה לאוכלוסיות חלשות וכך היה במפעלי פיתוח ובתעשיות לא מעטות שבזבזו כספי ציבור יקרים על "פילים לבנים" - בפעם הראשונה כשהוקמו, בפעם השניה כאשר כשלו כלכלית ובפעם השלישית כאשר קרסו סופית ונדרש למצוא להם ולעובדיהם "פתרונות חלופיים".
כך היה גם במלחמות השוא שניהלה ישראל, למשל: מלחמת לבנון השניה, שעלו למדינה מילארדי דולרים בעלות ישירה ועקיפה אולם לא קידמו אותה בצעד אחד לעבר מטרה קונקרטית בת-קיימא. מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, מבצעי ליטני, שלג,
עופרת יצוקה ואחרים - כולם בזבוז טהור של מיליארדים רבים.
- שימושים חלופיים להשקעות שנעשו בפועל הם שאלה בסיסית לדיון נורמלי בסוגיה היכן הייתה המדינה צריכה להשקיע את משאביה ולפי אילו אמות-מידה. מקור הביזבוז הגדול הוא העדר מדיניות פיתוח לאומית כוללת לטווח ארוך. ממשלות ישראל לדורותיהן עסקו כמעט אך ורק בפיתוח ת"א וגודש דן. הסכומים שהושקעו באזור זה, ככל שניתן להעריך, גבוהים בהרבה מכל מה שהושקע בכל שטחי ישראל האחרים גם יחד.
פיתוח "ממוקד" זה, הוא מהגורמים המרכזיים להאמרת המחירים הפראית של נדל"ן בישראל בשנים האחרונות. ככל שהחמירה מצוקת הקרקעות לבניה במרכז וגדלו הביקושים, הלכו וגאו מחירי פתרונות הדיור, התחבורה, רדיפת הבצע וההתעשרות הקלה, המלחמה בפשע ועוד. לכך יש להוסיף את הורדת איכות החיים ואת הבעיה האסטרטגית של העדר פיזור אוכלוסיה סביר במדינה שימי שהחירום בה אינם נדירים במיוחד. כשל פיזור האוכלוסין בישראל מחייב שימוש בחלופות יקרות, כמעט הזויות, לשימור קרקעות-הלאום.
בעיות אלו נבעו ממדיניות קלוקלת של ממשלות ישראל בעבר המערבי של ה"קו הירוק" ז"ל, לא ב"שטחים". עצם העובדה שלא הוכרזה מדיניות לאומית כוללת של מתן העדפה בפיתוח לפריפריה תוך עצירה מלאה או כמעט מלאה במרכז, בצרוף אי-הפשרה מזורזת של קרקעות זולות לבניה בפריפריה, סלילת דרכי גישה, הקמת תשתיות והעתקת מפעלים וחברות מהמרכז לפריפריה, היא שאחראית לחלק הארי של מצוקות הדיור כיום, לא ההתישבות "בשטחים". אבל כספית כך נראה אינו מעוניין בעובדות. הוא עוסק בפוליטיקה מניפולטיבית, ומתנשא מדי פעם לגבהים חדשים של הטעיות, חצאי-אמיתות ניתוחים בנליים והירהורים פסאודו-פילוסופיים על קשיי החיים וסיבותיהם... המצוצות מן האצבע.
חצי האמת הגלומה בדבריו, שגם אותה הוא מנסה להסתיר, היא שאילו פעלו ממשלות ישראל טוב יותר לאורך השנים, במיוחד בעשור האחרון, גם אז התמונה הבסיסית לא הייתה שונה מהנוכחית באופן מהותי. שהרי עם ישראל, בעיקר ה"חוגים המתקדמים" בו, חייבים מדאורייתא להתגורר בת"א ובגוש דן. שהרי מי שהלכו ליישב את "השטחים" הלכו ברובם דווקא לשם מסיבות אידיאולוגיות, ומיעוטם משום שחיפשו איכות חיים - טבע וחברה - בקרבה יתרה למרכז. צרוף זה אין בגליל או בנגב ולכן, אילמלא הלכו ליש"ע, קרוב לוודאי שהיו גם הם מסתופפים כיום בגוש דן, ומחריפים עוד יותר את מצוקת הדיור של ההמונים הנדכאים.
על שימור מגמה זו אני נוטה להמר גם כיום, על-רקע "פסטיבל האוהלים" בת"א רבתי. אני מעיז ומהמר גם על כך שבקרוב מאוד יתברר שהספונטניות המאורגנת של "פסטיבל האוהלים" במרכז, הוא התחליף הנוח שמצאה האופוזיציה בישראל "לאביב העמים" הערבי שכה קוסם לחלקים רחבים מחבריה, בצורף הזדמנות שאסור להחמיץ לתקוף את ביבי על שהוא עדיין ראש ממשלה. אם לא תעשה הממשלה מאמץ לאומי רציני ומזורז לשנות את הטרנד=קיבעון-מחשבה הלאומי - הרואה בחיים במרכז כורח אישי, מעמדי, ותדמיתי - אזי גם הפעם, עם אוהלים ובלעדיהם, לא תהיה בשטח תזוזה רצינית והבעיה לא תיפתר פתרון שורשי.
קל מאוד להוכיח שבלוף האוהלים בת"א וגוש דן הוא בלוף. לשם צריכה הממשלה להציע ל"מסכנים" חלופות אטרקטיביות בפריפריה בתמורה למעברם לשם למשך עשר שנים לפחות. או אז נראה איזה חלק מהצועקים חמאס באמת זקוק וראוי לסיוע ממלכתי בדיור. יש מצוקת דיור ותעסוקה אמיתית בפריפריה, והיא אך ורק תולדה של ביורוקרטיה ואוזלת יד ממשלתית ומוניציפלית.
