ככל שמתארך יום העבודה, יורדת האפקטיביות של העובדים, ותרומתם לארגון בו הם עובדים יורדת עד כדי גרימת נזק, עקב ירידה בריכוז וביכולת הגופנית, ומי יותר מהרופאים יכול להעיד על כך גם בהיבט המקצועי וגם מהניסיון האישי (עם כל ההערכה האישית הגדולה שיש לי לרופאים, הם לא סופרמנים, הם אנשים איכותים מאוד ואני אישית מכיר רבים, אבל הם בני אדם).
אילו הרופאים היו עוברים לשיטת העבודה הנהוגה בבתי חולים על-ידי הצוות הסיעודי (אחים ואחיות) - עבודה במשמרות ללא רופאים תורנים - היום היה מתחלק לשלוש משמרות: בוקר, אחר-צהריים ולילה.
בהתאם למספר הרופאים במחלקה ולעומסי העבודה בה מחליטים על תקן רופאים לכל משמרת, כך שבכל משמרת יגיעו רופאים רעננים וערנים לבצע את העבודה ללא תורנים. מכסת שעות העבודה תהיה מקסימום כ-45 שעות בשבוע, וכל השכר שהיום משולם על תורנויות יתחלק בין הרופאים עבור המשמרות. בפועל, עלויות השכר לא יעלו משמעותית אך הרופאים יעבדו כיתר בני האדם, הרבה פחות שעות, התעריף לשעה יגדל באופן משמעותי והשכר יהלום את גודל המשרה וכמות שעות העבודה, המטופלים יקבלו רופאים רעננים וערנים ולא רופאים מותשים שעובדים סביב השעון.
