סטודנטים בכול העולם, ובאחרונה גם במדינות רודניות,הם תמיד האוונגרד שצועד לפני המחנה בכול סוגי עוולות חברתיות וכלכליות, במדינות ובעולם, ולא רק בכול הקשור בתנאי הלימוד של הסטודנט, כמו שכר לימוד,דיור וכד'. מבחינה זאת אפשר בהחלט להגדיר את הסטודנט הישראלי כשמרני, וכמי שתוחם את מחאתו לתכלית ספציפית , כמו שכר הלימוד ובעיית המחסור בדיור, ולא לענייני חברה ושלטון וסדרי עדיפויות חברתיות כלכליות.זה היה המצב עד כה. אפשר ובעקבות המחאה הציבורית הרחבה הגישה הזאת תשתנה.
לקראת ההפגנה במוצ"ש ב-23 ביולי דווח כי היו חילוקי דעות בקרב משתתפי הצעדה וההפגנה. בעוד שהתאחדות הסטודנטים הארצית ביקשה למקד את ההפגנה בדרישות נקודתיות כמו פתרון מצוקת הדיור, הרי. משתתפים רבים במחאה סברו כי על ההפגנה לעסוק במגוון נושאים רחב יותר.
יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, איציק שמולי, מצוטט בשיחה עם
הארץ כי קיימת מתיחות באשר למסר שתעביר ההפגנה. "אני כל הזמן אומר שהסטודנטים יצאו לרחוב בשביל עניין הדיור. זה היה ככה ונשאר ככה, לחפש פתרון לבעיית הדיור. אני ממוקד מטרה ונחוש להשיג אותה. קשה לי לחיות עם זה שהמסרים עלולים להתפזר", אמר. איציק שמולי הוא אכן דוגמה למה שאני מתכוון כאשר אני מדבר על שמרנות. אצל איציק שמואלי, נושא הדיור כאילו מנותק לחלוטין משאר בעיות המדינה. ניצולי השואה לא היו שם בשל מצוקת דיור, אחיות לא היו שם בשל מצוקת דיור, מובטלים מעיירות פיתוח לא היו שם בגלל דיור, גם לא יוזמי מחאת הקוטג". יונתן לוי, אחד ממובילי המאבק, אמר כי "הדיור יעמוד בחזית ההפגנה, אבל כן יש פה קריאה חברתית רחבה יותר. המאמץ משותף, המדינה נעלמה מכל כך הרבה תחומים ולא רק מתחום הדיור ולכן הם נואמים כדי לחזק את ידי דיירי ערי האוהלים בכל הארץ".
דבריו של יונתן לוי אשר נאמרו לפני ההפגנה, אוששו את תוכנה. למאבק נרתמו עשרות ארגונים חברתיים, תנועות נוער, ארגוני נשים, רופאים, עובדים סוציאליים ויוזמי מחאת הקוטג". בהפגנה באו באוטובוסים רבים ממאהלי מחאה שקמו בימים האחרונים בכל רחבי הארץ. ואכן רבבות, השתתפו בהפגנה מוצלחת זאת.וזאת הייתה בעצם יריית הפתיחה למה שעשוי לקרות בעתיד, אם השלהבת הזאת לא תיכבה. מה היה הפגם אילו הוצהר כי ההפגנה הזאת היא נגד כול העוולות החברתיות. הסיבה היא כי כמו הקוטג' שכבר מחמיץ והוא כמעט out הדיור הוא in והסטודנטים, או רובם או אלה שמייצגים אותם, אוהבים מה שהולך ומה שהולך עכשיו היא דיור. ואגב, זה אמור גם לגבי מארגני אוהלי המחאה בשדרות רוטשילד שגם הם התמקדו תחילה בתופעה נקודתית, בשעה שהיא חלק בלתי נפרד מכול מערכת הנורמות המעוותת שהשתרשה במדינה ובחברה. הא ראייה המוחים מכול צבעי הקשת החברתית,לא קבלו את תוכניתו של ראש ה
ממשלה שאותה הוא פרסם במסיבת העיתונאים ביום ג'. כי זה לא רק דיור ולא רק סטודנטים והיסעים שלהם לקמפוסים. ציבור המפגינים ראה בכך ניסיון להפריד את מאבק הסטודנטים מן המאבק הכללי. מסיבה זאת גם יו"ר איגוד הסטודנטים איציק שמולי, ראה עצמו תומך בהמשך המאבק.
אחת התופעות המעיינות, או נכון יותר המופע המעניין, היה המופע של הממונה על ההסברה במשרד ראש הממשלה, בתוככי המפגינים, כאילו שהוא חלק מהם. כתב ערוץ 1 רותם אברוצקי ,שהוא כתב מעולה בנושאי סביבה מצא הפעם ,"במקרה" בסביבה את גידי שמרלינג יועץ ההסברה של ראש הממשלה וכמתבקש, נתן לו את המיקרופון, כאילו הוא , כמייצג את הבוס שמזדהה עם המפגינים ויעשה את הכול לתיקון המעוות. עוד גימיק מבית מדרשו שח נתניהו, שערוץ הציבורי מספר 1 נותן לו את הבמה. הרי אנו יודעים שהאיש שממונה על יחידה שלמה במשרד רה"מ יושב בדרך כלל בלשכה,ושם מקומו להתראיין. לא אתפלא אם ביבי ילבש חלוק לבן ויפגין לצד הרופאים.ערוץ 1 יהיה שם.
ועוד משהו עורר את תשומת לבי במהדורת החדשות של ערוץ 1 בהקשר של השביתה. ב"מבט" ביום ג' הופיעה סתיו שמיר, ממארגנות ממחאת הדיור, והסבירה את הסיבות להמשך השביתה. על כך באה שאלה של המגיש
ינון מגל: "מה יסָפֵק אתכם, או שבכלל שום דבר לא יסָפֵק אתכם". זאת שאלה תמוה אם לא נרגנית ואפשר עם שמץ של נטייה פוליטית, או סתם תכונה בוטה. מגיש במהדורת חדשות מרכזית , גם אם לא אחראי על התוכן חייב להתמצא בחומרים, ולשאול שאלות ענייניות, ולא כוללניות כעוסות ומתגרות. אם הוא לא מצויד באלה מוטב לו שלא לשאול. באותה מהדורה גם בישר לנו הפרשן הכלכלי המצוין של ערוץ 1 ,
עודד שחר, כי המאבק על שינוי מערכת הערכים בחברה הישראלית שהתערער בשני העשורים האחרונים, הוא מערכה אבודה. אני מקווה שכול אלה, בקרב הצעירים ותושבי הפריפריה, אשר פרצו את הסכר,לא יקבלו את אמירתו של שחר כאקסיומה. גם אם היה לה יסוד, לא היה לה מקום בהזדמנות הזאת.הוא פרשן ולא נביא. וודאי שדברים רבים שהכו שורשים במשך שנים קשה לתקן מהר , אבל יהיה זה הישג אם חלק מן העיוותים יתוקן בשלב מוקדם.בתנאי שאמירתו של עודד שחר לא תרפה את ידם. ובהקשר זה אמירתו של עודד שחר כי האולטימטום שהגיש יו"ר ההסתדרות עופר עיני לרה"מ להיפגש איתו עד יום א' ולא- ההסתדרות תנקוט אמצעים- היא אמירה חצופה,ורה"מ לא צריך להיענות לדרישה, גם הערתו היא חצופה ולא במקומה.האולטימטום של עיני מקומם ,אך הערת עודד שחר מקוממת לא פחות.