במהלך השנים קראתי והאזנתי לדבריך, שפורסמו בעיתונות ונאמרו בתוכניות בטלוויזיה, אשר עסקו בנושאים שהיו בסדר היום הציבורי והתקשורתי. כפרופסור מוכר, הוצגת תמיד בתקשורת כאשיות אקדמית ומשפטית נטו, ללא שייכות והטיות פוליטיות. תמיד הופעת כפרשן משפטי מקצועי, הלוחם בשחיתות ונאבק למען הדמוקרטיה ושלטון החוק.
מוסף הארץ הקדיש לך לפני שנתיים כתבה מחמיאה של חמשה עמודים. בכתבה ביקרת סידרה של פוליטיקאים מהימין, כולל גם את
אהוד ברק וכן כמה פרקליטים ומשפטנים. הגיע הזמן לחשוף כמה עובדות מאחורי החזות כביכול אך ורק משפטית מקצועית שלך.
הדחף הביקורתי הבלתי פוסק שלך נגד כל הדמויות המרכזיות של מערכת המשפט, ושל הפוליטיקאים מהימין, נובעים ממניע אישי שלא מונת בעבר ליועץ משפטי לממשלה, על סמך הבטחה של יוסי ביילין, שכיהן בזמנו כשר המשפטים.
כאשר הרב
עובדיה יוסף ו
אביגדור ליברמן קובעים אישית, ללא שום הליך דמוקרטי, מי יהיו נציגי ש"ס וישראל ביתנו בכנסת, אתה כסגן יו"ר המכון לדמוקרטיה מבקר ופוסל התופעה, בשם עקרונות וערכים דמוקרטים נעלים.
ואולם כיצד תתרץ את העובדה שאתה עצמך הפכת בפועל למאין הרב עובדיה של מר"צ ו"התנועה החדשה", שמחליט מי יהיו הנציגים של חלק ממועמדי מר"צ, כולל ידידתך לדעה המשפטנית עו"ד טליה ששון. כך פעלת במהלך הבחירות האחרונות. זאת עובדה שחובה להזכיר עתה.
גם אתה פרופ' קרמניצר וגם עו"ד טליה ששון הורדתם את המסכות המשפטיות המזוקקות והפכתם בפועל לעסקנים פוליטיים של מר"צ. מעמדכם הציבורי נפגע, מעמדכם הפוליטי אפסי.
מזה זמן רב הפרשנויות המשפטיות שלכם, בנושאים שבמחלוקת חשופים ונגועים בדעה פוליטית לגיטימית אך ללא הסוואה והאליבי שהכל כביכול רק "מקצועי".
המכון לדמוקרטיה משלם לך 63 אלף ש"ח לחודש. מכון פרטי שממומן ע" תרומתו של המליונר האמריקני ברנרד מרכוס. מכון פרטי שמייצר ניירות עמדה ומארגן כנסים שהפך לאקדמיה להטפת מוסר ומתן עצות למערכת הפוליטית שאינה זקוקה להם.
בכל האוניברסיטאות ישנם חוגים ופרופסורים למדעי המדינה העוסקים בכל הנושאים שהמכון של פרופ' קרמניצר עוסק.
אפשר לחשוב שלפני פרופ' קרמניצר לא הייתה דמוקרטיה בישראל ולא היו אנשי מדע המדינה שהבינו את מהותה וצרכיה של ישראל, לאור תיפקודה הבעייתי בחברה מפולגת כמו שלנו.
"ניירות עמדה" של המכון ושל פרופ' קרמניצר הינם לרוב מוטים לכוונים פוליטיים שמיועדים לשרת את האינטרסים של אותם הגופים שבהם תומך פרופ' קרמניצר ועמיתיו.
ראוי לומר בהקשר זה שמשפטנים ושלטון החוק אינם מדע מדויק, או אחד מחוקי הטבע ואף לא מתחומי הפיסיקה והמתמטיקה. פרשנות אישית של משפטנים, בנסיבות האירוע והתקופה, קובעים במידה רבה מהו חוקי ומה בלתי חוקי. כמעט כל נושא שבמחלוקת נתון לפרשניות משפטיות אחדות.
