כשחופרים אל מאחורי המצג התקשורתי של "מפגינים שנמאס להם" ושהם באים "מתוך מצוקה אישית", עולה שחלק גדול מהדמויות שמרואיינות ככאלה הן בעצם פעילי-שמאל הקשורים למסגרות שמאל ברובם, המרושתות עם או בתוך ה"קרן החדשה". אותם מובילים גרעין מסוכן מכל: האנרכיסטים. לאו-דווקא אנרכיסטים של הגדר, אלא גרעין תל אביבי חדור אידיאולוגיה, המתנסח היטב, מורכב מבוגרי אקדמיות בחו"ל בעיקר באירופה ובאנגליה, ובעיקר בתחומי האמנות והסוציולוגיה. לגביהם מדינת כל אזרחיה צריכה להחליף את מדינת היהודים ואם אפשר, ניהול חיים בלא
ממשלה. על האנרכיסטים אני יכול להאמין שהם גם ישאפו להפיל כל ממשלה, גם ממשלת שמאל.
הם מקורבים ל
דב חנין ולפעילי חד"ש. אלה ואלה חברו להפיל את ממשלת הימין. זה גם מה ששמעתי כשומע חופשי בדיונים של מארגני ופעילי השביתה המתנהלים במעגלים עגולים באריכות בלילות הארוכים ובפתיחות חברית מעוררת התפעלות. יש להם מיומנות ב"סדנאות", "מעגלי דיונים", ישיבה זקופה מחוגי פילאטיס, תנועות וסימני ידיים של דת חדשה שאיני מכיר מפני שאיני גר בתל אביב, או מפני שאיני בוגר סנדאות היוגה בהודו.
בכניסה יש אחראים ל-WELCOME CENTER, כך באנגלית, ויש צוות מטבח ("הנוער העובד"), ויש דוברים לתקשורת שבאים בעיקר מחוגי השמאל היותר קיצוניים, שיודעים כמהפכנים היכן חשוב להשתחל. העובדה שאינם מסולקים, מעידה כי דבריהם מייצגים את האווירה הכללית. בשיח הפנימי של קבוצות האידיאולגיה במאהלי תל אביב וירושלים שומעים על "כיכר תחריר" ועל ה"מהפכה". שתי מילים שחוזרות על עצמן שם במאהלים. מהפכות מצרים ותוניס הן התקווה הגדולה של רוב מנהיגי המחאה, והן המודל שיש להעתיקו אלינו.
השיטה: יש לייצר אווירה שהכל רע ומושחת. יש להעצים את המצוקות ולהציף בהן את התודעה. כמיטב שיטות המהפכה הקומוניסטית המגמה הכללית שלא להבליט את הגופים מהם הם באים, להשתדל להצניע אותם. בעזרת כלי תקשורת אוהדים (עוד נשוב אליהם) מפיצים את המסרים ברמה הלאומית ובונים קבוצות פעילות - action comities. צוותים מיומנים, המודרכים באנשי אקדמיה, אמנות וארגוני שטח של השמאל, מסתובבים בין האוהלים ומפיצים את המסרים. שומרים על מתח והתלהבות ודואגים להרחיק מתנגדים בשיטות שקטות ומתורגלות. ראיתי איש נשוא-פנים, בעל עמדה ציבורית כנראה בעבר, שדיבר דברי טעם, מסולק מהשביל עליו הקהיל ציבור שהשיב לו בסקרנות (לאחר שדיבר נגד הניהיליזם והאגואיזם הטמונים בדרישות השובתים). יש נימוס באוויר ואין אלימות פנימית שהייתה אופיינית למהפכה הרוסית. יהודים. בעצם הרי יהודים רצחו זה את זה במהפכה ההיא. אבל כנראה שהימים ימים אחרים, או שעדיין מדובר בהתחלת המהפכה. ואין עדיין עוגת שלל שלטון לחלק.
להפיל את הממשלה
כל אלה חברו יחד להפלת הממשלה. כמהפכנים, חלקם מרקסיסטיים ומאויסטיים עם משנה סדורה - הם חברו זמנית גם לבעלי ההון השנואים. אלה שיש להם כלי תקשורת מרכזיים והם מעוניינים מצידם להפיל את נתניהו כדי להחזיר חקיקה נגד
שלדון אדלסון ועיתונו "ישראל היום" שתסלק אותם מהזירה, ניסיון שלא צלח בממשלת נתניהו.
נתניהו, בעיני ראשי המחאה ודובריה, הוא תמצית כל רע, עד שאני, כתגובת נגד מהמאהל, מתחיל לחבבו למרות שהקפיא את הבנייה בירושלים ועל כך אסור לסלוח להם.
טועה ראש הממשלה במו"מ ובדיאלוג שהוא מנסה לקיים איתם. שום פתרון לא ירצה אותם. אותם עצם המו"מ מעניין. מעצים אותם, שומר אותם בקדמת הבמה כמובילי המחאה וסוכני תרבות ואידיאולוגיה. כל זה הרי כשמן על גלגלי המהפכה של המאויסטים הצעירים, חדורי ההתלהבות.
לא רק ח"כ מירי רגב גורשה בבוז ובתנועות גנאי מהמאהל התל אביבי. הייתם צריכים לראותם כשראש הממשלה והשרים הביאו את תוכנית הממשלה עמוסת הפרטים. דוברי המאהלים נחרו בבוז לעיני כל ובכל ערוץ אפשרי. כשראש הממשלה דיבר הם לא הסתירו את איבתם כלפיו, ואל מול העדשות שהתמקדו עליהם ארגנו הצגה של תנועות זלזול וצחוקים. הממשלה יכולה להביא אלף פתרונות לנושאי הדיור - אותם מעניין הדחת הממשלה ויצירת כאוס לקראת בחירות. הגיע זמנה של הממשלה להחליף דיסקט. לאחר שהתברר שהם רוצים להפיל אותה, אסור להציע להם שום מו"מ והצעות מעשיות.
ולעצם העניין של הדיור:
1. צריך להודות שלטווח ארוך שום תוכנית ממשלתית לא תפתור את מצוקת הדיור, אנו חיים בארץ קטנה.
2. הרזרבות הקרקעיות של ישראל אינן בשפלת תל אביב הצפופה בבנייה, אלא בשלושה מקומות על הרי יהודה ושומרון, בנגב הצפוני, קצת בגליל וברמת הגולן.
ונתניהו? הוא יכול להוביל ולעשות מהלך מבריק. הוא יודיע למפגינים שהוא "נכנע" לדרישותיהם ומאשר 5,000 דירות בירושלים. לאובמה ול"ניו-יורק טיימס" הוא יסביר שמצוקת הדיור הכי גדולה היא בירושלים. מה שנכון, ואינו יכול לעמוד אל מול הפגנות. מה שגם נכון, אולי. איזה בכי ויללה יעלו אז מאותם אוהלים. לפחות הפעם תהיה להם סיבה אמיתית ליילל, לשיטתם! ואנחנו נודה להם לפעילי השמאל ולתקשורת המגזרית של השמאל, שהם תרמו לבנייה בירושלים!