עם החבר'ה של יום שישי בערב מעבירים לפעמים כל מיני בדיחות ודאחקות, כמו מה שיא החוצפה - לדוגמה: לבקש מעיוור לקרוא לך שילוט חוצות? אבל נראה שהפעם מישהו שבר כאן שיא שנראה שיהיה קשה מאוד להגיע אליו. "הטייקונים מצטרפים למחאת האוהלים".
מה זו החרטא הזאת? האם זיכרונם נעשה קצר? האם חלילה לקו במחלת השיכחה? או שהם מפחדים? האם הם שכחו שהם שולטים ב:
- מחיר המלט בישראל? (דנקנר)
- במחירי ההובלה של המלט ועוד? (דנקנר)
- מחירי המזון בישראל? (דנקנר)
- בתעריפי הביטוח בישראל? (דנקנר/תשובה)
- במחירי הסלולרי בישראל? (דנקנר)
- במחירי ההלבשה, הנעלה, הנדל"ן, השכירות למשרדים? (דנקנר)
- במחירי הדלק בישראל? (תשובה)
- במחירי הנדל"ן בישראל? (תשובה)
נראה לי שהרעיון הכללי הועבר והובן. אם הם רוצים להצטרף, בבקשה. במקום לתת כל מיני מענקים ותמיכות לחלשים, אשר מנוכים להם ממס הכנסה מחד-גיסא ומאידך-גיסא חוסכים להם הוצאות יחסי ציבור ופרסום, מדוע שלא יראו דוגמה אישית משמעותית? מדוע למשל שלא יפחיתו את מחירי המוצרים אצלם או לפחות חלק מהם, למשל ללא מע"מ?
קונצרן שמרוויח 1 מיליארד שקל בשנה, יקטין את הרווח שלו, ובקיזוז הגדלת המכירות אצלו - נראה שסך ההפסד יהיה רק מאה מיליון, או 10% מסך הרווח השנתי - לא הרבה לכל הדעות!
הגיע הזמן לשנות את הדיסקט ובמקום הערצה עיוורת לכוח ולכסף, נחשוב גם אחרת. נחשוב שאנשים אלה, מוכשרים ככל שיהיו, בעצם הם אלה אשר מכבידים על הקיום היומיומי. הזעם כלפי הממשלה מובן, אולם צריך לזעום בגלל שהיא איפשרה לקומץ משפחות לעשות כאן מה שהן חפצות תוך האדרת שמן ומתן כבוד והערצה ללא גבול, כולל תספורת!
לעניין ה
"תספורת" - חלקנו מתבדח על הנושא, אולם הדבר גובל במעשה נבלה שאין מילים לתארו. לקחת כסף מחלשים ובמצח נחושה לא להחזיר! הגיע הזמן שהזעם למוסדות הממשלה, צודק ככל שיהיה, יופנה כנגד הריכוזיות וכנגד גורמים ממוקדים יותר.
