האו"ם וממשלת ישראל - שני גופים חסרי שיניים שעושים צחוק מעצמם. האו"ם מפני שאין לא שום כוח לעשות משהו של ממש. ממשלת ישראל מפני שיש לה כוח רב אבל היא חוששת להפעילו שמא מחר מישהו יקים ועדת חקירה. אף אחד בעולם כבר לא זוכר כמעט מה היה כתוב בדוח גולדסטון אבל בישראל חוששים מדוח נוסף כזה. זו מנהיגות אמיצה.
וכך נתונים עשרות אלפי ישראלים באיום רקטות מתמיד והממשלה מורה לחיל האוויר להטיל פצצות או לשגר טילים לעבר בורות באדמת עזה. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. אבל זה רק עצוב. זו ההוכחה הניצחת שממשלת ישראל מפחדת מהצל של עצמה. הממשלה הזו גרמה לכך שישראל איבדה את הגרמים האחרונים של כוח ההרתעה שלה. אם ארגון כמו החמאס יכול לעשות צחוק מכוח ההרתעה של צה"ל, יש לכך השלכות רחבות מאוד מעבר לרצועת עזה.
האו"ם איבד מזמן את שאריות ההשפעה שלו על תהליכים בעולם. כוחות או"ם כמו אלה המוצבים ברמת הגולן הם בדיחה גרועה. אין להם כל תפקיד חוץ מלומר למוסדות האו"ם "זה התחיל". כל אגורה שמושקעת בכוחות אלה היא בבחינת בזבוז. עדיף שהאו"ם ירכוש בכספים האלה מזון למדינות עניות באפריקה.
יכול להיות שאסד בסוריה ייפול בעוד כמה ימים או כמה שבועות. יכול להיות גם שבסופו של דבר החמאס יחליט משיקולים שלו להפסיק כל ירי מעזה לעבר שטח ישראל. שני הדברים לא יקרו בגלל גורמים כמו האו"ם או ממשלת ישראל. החולשה של שני הגופים האלה עומדת ביחס הפוך למה שיכול מישהו שנחת אתמול מהמאדים לחשוב אחרי שיקרא בויקיפדיה על האו"ם ועל ממשלת ישראל, כי מדובר בשני גופים חזקים. יש שם את כל המרכיבים, אבל לאמיתו של דבר אין שם כלום. בעצם יש, אבל אלו דיבורים, גינויים, הליכה על קצות אצבעות מול ירי סטטיסטי שיכול להיגמר בכל שנייה באסון נורא.
מי למד ממי? ממשלת ישראל מהאו"ם או ההפך? זה ממש לא חשוב, שני גופים ללא כל דנ"א של כוח ונחישות קיימים רק על הנייר. התוצאות - בכל מהדורת חדשות.
אחר-כך מנצח השר
מתן וילנאי על תרגילי עורף גדולים בסופם מודיעים כי כל הכוחות פעלו כנדרש. אם וכאשר יתחילו ליפול רקטות על כל שטח ישראל, לא יעזור שום כוח שיוכל פיקוד העורף לגייס. מה שיוכל לסייע הוא מכת נגד אמיתית שתבהיר למשגרים כי ישראל לא מוכנה אפילו למלחמת התשה של יום אחד. אם התגובות בעזה הן התבנית של ההרתעה הישראלית, מוטב לרכוש כרטיסי טיסה ולעוף מכאן מיד אחרי הרקטה הראשונה אם נתב"ג עדיין יפעל ואם מסלוליו לא יהיו הרוסים.