X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
עת המחאות החברתיות נשמעות ברחובות חשוב לזכור ולהזכיר איך התנהגו המשטרה והמערכת המשפטית בעת המחאה נגד עקירת גוש קטיף רק לפני שש שנים דיכוי הפגנות, מעצרים ברוטאליים וחקירות ללא כל הצדקה צדק חברתי? לא בהינתקות
▪  ▪  ▪
מוחים נגד תוכנית ההינתקות. אותם מותר היה לעצור [צילום: אבי אוחיון/לע"מ]
מפגיני המחאה החברתית. ללא מעצורים [צילום: AP]

היה מקובל בישראל, במשך שנים ארוכות, כי אדם יכול להפגין בפומבי וללא כל אישור. רק הפגנה של ארבעים אנשים ומעלה דרשה אישור משטרתי. אולם, מתחילת 2005 יצאה לדרך מדיניות חדשה שמטרתה החד-משמעית הייתה דיכוי וביטול של כל הפגנה נגד מדיניות הנסיגה

לפני שש שנים, כשהוחלט על הריסת גוש-קטיף ועל גירוש תושביו, רצו גם הם להפגין ולמחות. אולם, לגביהם הכל היה אחרת. הם לא זכו לתמיכה הנלהבת של העיתונות והטלוויזיה אלא דווקא להתנגדותן הגורפת. הם גונו ובוזו בכל אמצעי התקשורת. כשניסו להפגין או להחזיק שלט, מיד הסתערו עליהם שוטרים אלימים שהפליאו בהם את מכותיהם. הם הוכו, נגררו בכוח והובאו ל'חקירה' ולמעצר בתחנות המשטרה. הפגנות אלה תוארו בזמנו על-ידי התקשורת כמעשה אלים הפוגע באושיות הדמוקרטיה בשעה שחסימות הצמתים המתרחשות כיום עוברות ללא כל ביקורת ואף מתוארות כמעשה דמוקרטי נשגב. כשמתנגדי הגירוש חסמו כבישים, הם כונו "פורעי חוק" והועמדו לדין ואילו עכשיו מוגדרים המפגינים כ"פעילי מחאת הדיור", וחסימות הכבישים הן בסך-הכל "החרפת המאבק החברתי". מכבסת המילים עובדת שעות נוספות. ההבדל העצום בין האלימות הקשה שהופעלה נגדם לבין חופש ההפגנה וזכות המחאה השמורים למפגיני האוהלים מהווה אפליה ברורה הזועקת לשמיים.
מיד לאחר הגירוש מגוש-קטיף התמקמו מספר מגורשים מההתנחלות "נצר חזני" בשטח ציבורי פתוח בתל אביב. עיריית תל אביב שלחה אליהם את פקחיה ודרשה מאותם חסרי-בית "להתפנות עד הבוקר", ולא - הם יגורשו ברשעות ובקשיחות לב. יש לזכור שמדובר באנשים שאך לפני יממה גורשו מיישובם, וביתם נהרס מול עיניהם. רון חולדאי, ראש העיר תל אביב, לא התחשב בטראומה הקשה שעברה עליהם ולא הסכים לתת למגורשים אלה אפילו שהות של ימים ספורים כדי שימצאו מקום אחר. והנה עכשיו, התמקמו להם צעירים שעזבו את דירותיהם השכורות והקימו מחנות אוהלים בתל אביב. הפעם הגיע ראש העיר בכבודו ובעצמו אל המפגינים כדי לחזק את רוחם ולתמוך בהם. והמדובר הוא באותו ראש עיר! בנוסף, עיריית תל אביב אף מספקת שירותי ניקיון, תאורה ואספקת מים לאותם אוהלי מפגינים.
כשנערכו בעבר הפגנות נגד הסכמי אוסלו או נגד ה"הינתקות" דאגו פקחי עיריית פתח תקוה, וגם בערים אחרות, להוריד כל שלט שנתלה על הגדרות בצידי הדרכים. היעילות שלהם הייתה אדירה - שלט שנתלה ביום שישי בשעה עשר בבוקר לא החזיק מעמד יותר מחצי שעה. הפקחים דאגו 'לנקות' את הכל. והנה עכשיו, תלויים להם עשרות שלטים בצומת סירקין שבפתח-תקוה אך פקחי עיריית פתח תקוה עדיין לא הצליחו לאתר אותם. בנוסף, עיריית פתח תקוה אף מספקת למפגינים אלה שירותי ניקיון ואספקת מים. גם כאן - המדובר הוא באותו ראש עיר!
חשוב לזכור ולהזכיר איך התנהגו המשטרה והמערכת המשפטית כולה בעת המחאה נגד עקירת גוש קטיף. כדאי לדעת איך התייחסה המערכת המשטרתית והמשפטית למפגינים אחרים רק לפני שש שנים. במחאה ציבורית זו נגד ה"הינתקות" הופעלה אלימות פיזית קשה מצד המשטרה כלפי מפגינים ומתיישבים.
החל בינואר 2005 מנעה המשטרה כל הפגנה נגד הנסיגה - גם של נערים צעירים שעמדו על המדרכה והחזיקו שלט בידם. בכל מקרה כזה הופיעו מיד ניידות משטרה שלקחו את המפגינים לחקירה משטרתית.
כמקרה מכונן יש לציין את מה שארע ב-31.3.05 בפתח תקוה. שבעה צעירים תלמידי כיתה ט' לקחו מספר שלטים שעליהם סיסמאות נגד הנסיגה מגוש-קטיף, ונעמדו על המדרכה ברחוב קפלן בעיר, ליד המרכז הרפואי 'רבין'. אחרי זמן קצר הגיעו ארבע-חמש ניידות ולקחו אותם למשטרה בטענה של התקהלות בלתי חוקית. כל נער נחקר בנפרד, שאלו מי שלח אותו ולאחר זמן-מה נדרשו ההורים להגיע למשטרה. ההורים הוחתמו על התחייבות כי בניהם לא יימצאו בשבועיים הקרובים במקום שבו התקיימה ההפגנה המאולתרת, וכי הבן יגיע לקצין מבחן(!) כשיתבקש. בנוסף חתמו ההורים על ערבות בסך אלפי שקלים (הודיה כריש-חזוני, מקור ראשון, 8.4.05).
היה מקובל בישראל, במשך שנים ארוכות, כי אדם יכול להפגין בפומבי וללא כל אישור. רק הפגנה של ארבעים אנשים ומעלה דרשה אישור משטרתי. אולם, מתחילת 2005 יצאה לדרך מדיניות חדשה שמטרתה החד-משמעית הייתה דיכוי וביטול של כל הפגנה נגד מדיניות הנסיגה.
מקרים של פעילים שיצאו לשטח לפעילות הפגנתית ונעצרו על-ידי המשטרה או צברו שעות ארוכות במעצר - הפכו לשגרה. אנשים שעמדו על המדרכה והפגינו כשבידיהם שלטים, נלקחו לניידת המשטרה, נאזקו, הוכו, "נחקרו" והושמו במעצר. כל זה נעשה במכוון על-מנת למנוע כל פעילות של הפגנה לגיטימית, המותרת בכל משטר דמוקרטי.
כדוגמה מייצגת ניתן לציין את ההפגנה שנערכה בתחילת מרס 2005 בצומת ליד מכון ויצמן ברחובות. ארבעה מפגינים עמדו על המדרכה כשבידיהם שלטים נגד ההינתקות ולא הפריעו כלל לתנועה, ואולם השוטרים שהגיעו למקום כבלו אותם באזיקים, הובילו אותם לתחנת המשטרה והחזיקו אותם ארבע שעות במעצר. המפגין החמישי שחילק כרוזים נעצר למשך 24 שעות ונשאר אזוק עד שהובא בפני השופטת. יממה שלמה במעצר ובאזיקים כעונש על חלוקת כרוזים! השוטרים בתחנה הצהירו בפניהם במפורש על מדיניות המשטרה: "קיבלנו הנחיות ויותר לא יהיו הפגנות. מעכשיו תלמדו - אין הפגנות יותר". למחרת, בשעה שתיים לפנות בוקר(!), התייצבו שוטרים בבתי אותם מפגינים, ומסרו להם צו זימון לבית המשפט.
ראוי לצטט כאן את דברי התוכחה הקשים של ח"כ מיכאל איתן, שכיהן באותה עת כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת: "בשתיים וחצי בלילה לבוא למשפחה ולהעיר אותה כדי לתת לו צו לבית המשפט? לקחת אנשים אזוקים מכיוון שהניפו שלטים? למה אני צריך להתרגז? למה אתה לא מתרגז? למה אתם לא צועקים? איפה אנחנו חיים? השלטון בעצמו היה צריך לשמוע דבר כזה ולצאת מכליו ולעשות בירור, והייתי צריך לקבל היום כבר ידיעה שהקצין האחראי השמיע דבריו, או שהייתה לו גרסה סבירה או שהועמד לדין...
"יש מאות הפגנות כאלה בזמן הבחירות, יש הפגנות של 'שלום עכשיו' ושל 'גוש אמונים', יש הפגנות של כל מיני חוגים, לכל מיני מטרות ואתם לא מגישים כתבי אישום... מה זה? נגד כל ארבעה-חמישה אנשים שיחזיקו שלטים בהפגנה יוגש כתב אישום במדינה הזאת, אז זה סלקטיבי? שיקום כאן אדם אחד מכל השוטרים ומכל היושבים כאן ויגיד שאם היה כתוב בשלטים האלה 'שרון מלך ישראל' היו עוצרים את האנשים ומגישים נגדם כתב אישום. שיקום אדם אחד בכל האולם הזה ויגיד שאם שוטר היה עובר ורואה שלטים עליהם כתוב 'יחי שרון', באותן נסיבות בדיוק, המפגין היה נלקח מיד לבית-הסוהר" (פרוטוקול מס' ‎471 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, ‎‏‎‏19.4.05).
מדיניות הדיכוי של הפגנה או משמרת מחאה התממשה בשטח בהכאה מכוונת, מתמשכת וברוטאלית של מפגינים. גילויי האלימות הללו של המשטרה, שכללו מכות, אגרופים, קללות, בעיטות וגרירות, מתחילים משלב תפיסת העצור, דרך ה"חקירה" וכלה בתאי המעצר. חלק מהעצורים אושפזו לאחר-מכן בבתי חולים.
כדוגמה, אחת מני רבות, יש לציין את ההכאה הברוטאלית של ד"ר שי גרוס, רופא בבית החולים רמב"ם בחיפה, שהגיע לצומת הרואה כדי להיפגש עם בנותיו שהשתתפו בצעדת הנשים 'אדמה, אדמתי' (27.3.05). השוטרים במקום דיברו בצורה לא נאותה אל הצועדות וד"ר גרוס פנה אליהם ואמר כי הן אינן עוברות על החוק. לפתע, מעידות הנשים שנכחו במקום, זינקו עליו חמישה שוטרים, הפליאו בו את מכותיהם והטיחו את ראשו במדרכה. גרוס נכבל בידיו וברגליו, הוכנס לניידת והוחזק במעצר במשך הלילה. אישה שהייתה עדה להכאתו של ד"ר גרוס ניגשה באותו ערב לתחנת המשטרה כדי למסור עדות לגבי הארוע. השוטרים יעצו לה להסתלק מהמקום, לפני שתיעצר בעצמה (אתר 'ערוץ 7', 27.3.05).
מפגינים נעצרו באופן ברוטאלי והובאו ל"חקירה" ולמעצר חסר כל הצדקה בתחנות המשטרה. עשרות רבות של הפגנות בכל רחבי הארץ, שבהן ניסו אזרחים להביע את התנגדותם הלגיטימית למדיניות העקירה והגירוש, דוכאו ביד קשה ובלא שקדמה לכך מצידם התגרות כלשהי או עבירה על החוק. נגע האלימות לא פסח גם על הדרגות הגבוהות בסולם המשטרתי ושוטרים בדרגות גבוהות ביותר הראו "דוגמה אישית" והשתתפו בפועל בהכאת מפגינים.

"להיטיב עם העם"

אני תומך במחאה ובהפגנות הנוכחיות משום שאין כל הצדקה לכך שמנהל בכיר, מוכשר ונבון ככל שיהיה, ישתכר מאות אלפי שקלים בחודש. אין כל הצדקה לכך שחברות ענק במשק הישראלי, כמו בנקים וחברות תקשורת, ירוויחו מדי שנה מיליארדי שקלים לאחר מס. סכומי כסף אדירים אלה נסחטים מן הציבור ורק מוכיחים כי רמת המחירים מופרזת מאין כמותה. אין כל הצדקה לכך שאחזקת מעלית 'תקפוץ' מדי רבעון באחוזים ניכרים ואין כל סיבה שקופות הגמל וקרנות הנאמנות יטלו לעצמן 'דמי ניהול' גבוהים שלפעמים הם רוב הרווח של הקופה. אין כל הצדקה לכך שעיריית פתח תקוה העלתה השנה את הארנונה בשיעור של 6.5 אחוזים בשעה שהמלצת משרד הפנים הייתה 1.7 אחוזים בלבד. וכמובן - אין כל הצדקה לכך שמינהל מקרקעי ישראל מחזיק את קרקעות המדינה וסוחר בהן כאילו היה מדובר ברכושו הפרטי וכאילו הוא חברה מסחרית רגילה, במקום שיפשיר קרקעות ויספק לזוגות צעירים ולחסרי דיור קרקע זולה.
הגיע הזמן שיפסיקו לחמוס את האזרחים. הגיעה השעה לקיים את מה שהצהיר בזמנו מנחם בגין ז"ל כשהבטיח "להיטיב עם העם". על כן, אני תומך בשידוד מערכות בכלכלה הישראלית, אך חש אפליה כואבת ומוחה בזאת על מדיניות של איפה ואיפה ועל כך שהגישה הדמוקרטית המופגנת בעת הזאת לא התגלתה גם בשעה שהמדינה גירשה בכוח הזרוע ובאטימות לב אלפי יהודים מגוש קטיף.

מדיניות דיכוי מכוונת

ויש להדגיש - לא מדובר במקרי אלימות והתנכלות אקראיים. היקף התופעה וההכאות הקשות הוא ראיה לכך שלא מדובר בתופעה ספונטנית אלא בהחלטה, שהתקבלה ככל הנראה בדרג ממשלתי בכיר, ואשר יושמה בקפידה, ביד חזקה ובאלה נטויה בכל רחבי הארץ. אם הפגנה היא דבר בסיסי בדמוקרטיה, הרי שהמצב החדש סימן את ביטולה המעשי. מפגיני שמאל המשיכו, כמובן, להפגין ללא כל הפרעה.
במדינה מתוקנת ודמוקרטית היה היקף אלימות כזה מדיר שינה מעיני היועץ המשפטי לממשלה או מעיני נשיא בית המשפט העליון, אולם אישים אלה והמערכות המשפטיות שעמדו לרשותם לא נקטו כל פעולה. גם ברמה הממשלתית לא ננקטה כל פעולה להפסיק את מדיניות המכות והמעצרים, ולא נעשה כל מהלך יזום לזהות מקרי אלימות ולהעמיד לדין את השוטרים האלימים והמתעללים.
כתבי אישום והעמדה לדין הוגשו רק באותם מקרים שהאזרחים המוכים התלוננו על האלימות נגדם, ורק בחלק זעום בלבד מהתלונות שהוגשו. תלונות התעכבו ו"נקברו" במח"ש במשך חודשים, וגם כשנבדקו - במרבית המקרים לא הוגש כתב אישום נגד השוטרים האלימים. המערכת המשפטית שיתפה פעולה ועבדה בתיאום עם המערכת המשטרתית על-מנת ליצור מדיניות דיכוי קשה ככל האפשר.

תמונות מן המחאה בפתח תקוה [צילום: שמואל פישר]
[צילום: שמואל פישר]
[צילום: שמואל פישר]
[צילום: שמואל פישר]
תאריך:  07/08/2011   |   עודכן:  07/08/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
דמוקרטיה חד-צדדית
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
אין מה להשוות !!!
א.כרמל  |  7/08/11 18:02
 
- בשני המקרים נעשו עוולות
סיישל כרמל  |  8/08/11 10:41
2
רוב העם היה נגד הגירוש
שמואל פישר  |  7/08/11 20:24
3
יש מה להשוות ..הפגנה היא הפגנה
וגירוש לא = פינוי  |  7/08/11 23:45
4
תודה ,תודה - כתבה מעולה . ל"ת
שרה.א  |  8/08/11 00:05
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר ליעד פורת
העובדה שהמשטר נכנס לשלב פעולה מואץ בדיכוי ההפגנות דווקא בחודש רמדאן, חודש קדוש באיסלאם, מעידה על אובדן דרך. הרמדאן גדוש בתפילות ובהתכנסויות במסגדים. למודי ניסיון מההתגודדויות במסגדים בימי שישי ומהיציאה מהם להפגנות, כוחות הביטחון הסוריים מנסים למנוע מבעוד מועד מומנטום מחודש של הסלמת המחאה
יוסי אחימאיר
האחים שלמה ונאוה לבית ארצי נותנים יד וקול למאבק פוליטי פלגני, פינוקי, שאין בו לא חברתיות ולא סולידריות, שאין בו עם, אלא רק יומרה לדבר בשם העם. כמה חבל, כמה מאכזב, כמה ילדותי    "חום יולי-אוגוסט" השפיע על חלק מאזרחי ישראל, במיוחד על האגף ה"צפוני" המשועמם
יחזקאל דרור
מגזין "ביטחון לאומי" מתכבד לארח את הפרופסור יחזקאל דרור, מבכירי הוגי הדעות בתחומים רבים של מדע המדינה. מחקריו שזכו לפרסום עולמי מתמקדים בתחומים רבים של המינהל הציבורי, קבלת החלטות בתחומי ממשל, ביטחון-לאומי ויחב"ל. בין עשרות פרסומיו בולטים שניים מספריו בנושא הביטחון הלאומי באנגלית Israeli Statecaft: National Security Challenges and Responses ובעברית: מנהיג תהיה לנו! מורה נבוכים למנהיג מכונן יהודי-ציוני, סקירת ספר זה תתפרסם בקרוב במגזין
שושנה ויג
הכתיבה הייתה ראשונה והתחילה בכתיבת שירים למבוגרים, אליה הצטרפו סיפורי ילדים שהפכו לשלושה ספרים. הציור הגיע כתגובה לשעמום עקב היותה של אהרונוביץ מרותקת למיטה. פרס היצירה שקיבלה מטעם עיריית חיפה הוא לא אחר מאשר ההוכחה הניצחת שכנראה, "מגיע לי"
אפרים הלפרין
אנו רואים שקדימה הרבה יותר קיצונית במדיניות הקפיטליסטית המושרשת והעמוקה שלה, ורק התחילו קצת הילדים להפגין, והיא הפכה עורה, שכחה מהמצע, ושכחה מההתחייבות שלה לבוחר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il