יש אנשים עשירים שאינם טייקונים, כי הם עשירים לעצמם, אינם מתחברים לטייקונים בשלטון, בעיתון, בדת ובתרבות. האם יש אנשי תרבות שאינם טייקונים? ודאי. אנשי תרבות שאין להם קשר עם הטייקונים של שאר העולמות.
טייקון היא מילת גנאי ומאפיינת את נושא התואר הלא נכבד הזה בכך שהוא מקמבן, שהוא מנצל קשרים, שהוא מיטיב עם קהל על-מנת לקבל טובת הנאה במקום אחר, שהוא מנצל הזדמנויות על-חשבון מסכנים, על כך שהוא מדווח דיווח מוטה ומקבל המון כסף עבור זה מטייקון אחר, שהופך עצמו שליח האלוהים, וגובה כסף מאלמנות ומיתומים. אלה טייקונים.
ראית ספק טייקון מתחכך עם ראש הממשלה, זהו, זה טייקון לנצח; ראית ספק טייקון מתחכך עם הנשיא, גמרנו, זה טייקון לנצח; ראית ספק טייקון מתחכך עם כסף אירופי טמא, גמרנו, זה טייקון לנצח.
זה לא אומר שאין לטייקונים גם תכונות טובות, ודאי שיש להם תכונות טובות, רק שהרעות מאפילות על הטובות ולכן האיזון יוצא שלילי מאוד.
טייקוני הכסף תורמים, טייקוני השלטון שולטים ומחלקים ג'ובים, טייקוני העיתון כותבים ומספרים סיפורים, טייקוני הדת נותנים ברכות ועצות, וטייקוני התרבות מנעימים לנו את היום וממלאים לנו את מדף הספרים. לא הכל שלילי אצל הטייקונים, אך צילם מרובה מחמתם, השלילי שבהם רב משמעותית מהטוב שבהם.
אז פלוני המכיר את תרומותיו של
נוחי דנקנר לקהילה, עלול לחשוב שדנקנר אינו טייקון, ואלמוני יאמר ששרי אריסון איננה טייקונית בשל תמיכתה הנדיבה ביותר למערכת הרפואה בארץ, ושלישי יגיד ששלמה ארצי אינו טייקון כי הוא מופיע בפני ילדים שהגורל לא שפר עימם, ויש שיגידו שיאיר לפיד אינו טייקון עקב העמותה שהיה חלק מרכזי בה לעזרה בלימודים לילדים שהבית מתקשה לעזור להם. אבל, לטעמי, כולם טועים.
Israeli deep tycoon syndrome - IDTS - היא תופעה מדאיגה שהמאפיין העיקרי שלה הוא חוסר איזון קיצוני בין הטוב שהטייקון מביא, לבין הרע שהוא מביא. ולא ניתן לשלול IDTS על-ידי דוגמאות על טוב ליבו של הטייקון, אלא רק בעובדה שהאדם הוא איש פשוט - לא מחובר לטייקונים אחרים, חי את חייו עם תרומה ייחודית להון, לשלטון, לעיתון, לדת או לתרבות, אך לא משתמש בהם כקרדום לחפור בהם, אלא כמנוע לעשות עוד ועוד טוב לחברה בה אנו חיים, למדינה ולאנושות כולה.
אז גם אם יש טוב בטייקון (ויש בכולם), אין זאת אומרת שיש טייקון טוב, כי אין טייקן טוב. נקודה.
