"אולי זה הזמן להגיד: העיתונאים, אתם המהפכה, אנחנו בסך-הכל שאר הכלים", כך אמר אתמול ברק סגל, מהפעילים המרכזיים במחאה הציבורית שהחלה בשדרות רוטשילד בתל אביב. סגל ביקש לגייס את העיתונאים בתקשורת הישראלית למען תנועת המחאה כשאמר: "זו האחריות שלכם, זה המוסר שלכם. אם לא תהיו שם לסקר את זה, לפחות באופן אובייקטיבי ולא מוטה לצד הלא נכון, אל תתפלאו אם בעוד עשר שנים שוב נהיה באותו מצב".
סגל אמר את הדברים אתמול, במסגרת דיון פומבי שכונס על-ידי מכון הרצוג לתקשורת והחוג לתקשורת של אוניברסיטת תל אביב, כדי לדון בסיקור המחאה הציבורית. בדיון, בהנחיית פרופ' עקיבא כהן מהחוג לתקשורת באוניברסיטה, השתתפו עיתונאים, אנשי אקדמיה ונציגי המחאה. האחרונים מתחו ביקורת חריפה למדי על איכות הסיקור של מחאתם והתלוננו כי מסרים רבים אינם מצליחים להתפרסם.
כך סגל עצמו, השייך לחבורה שהקימה את האוהלים הראשונים בשדרות רוטשילד בתל אביב, התלונן במהלך הדיון על השטחיות וה"פופוליזם" שבהם התקשורת מסקרת את האירועים. ליסה מילר, תושבת אחרת של מאהל רוטשילד, אמרה שחזתה בלא מעט ניסיונות של כתבי טלוויזיה לביים ראיונות ולהכניס מלים לפיהם של מרואיינים.
ברוך אורן, אף הוא מהפעילים המרכזיים במאהל, התלונן על שטחיות הסיקור.
לדבריו, ניכר כיצד דיווחים אוהדים שיוצאים מידי הכתבים בשטח עוברים שינוי עם הגיעם למערכות כלי התקשורת ומתפרסמים תוך דגשים ביקורתיים. אורן תלה זו במחויבות של עורכים בתקשורת המסחרית לבעלי ההון שמחזיקים בכלי התקשורת. יחד עם זאת, הפעילים הודו כי התקשורת העניקה להם רוח גבית ותמיכה. "יש מקום מאוד חשוב לתקשורת במאבק, כי מי שחיזק את המאבק זה התקשורת", אמרה מילר. "יום-יום אני רואה אנשים שמצטרפים למאבק בזכות התקשורת".
אורן ציין בדבריו כי יש אף נכונות מצד עיתונאים להעלים אירועים שעלולים להאיר באור שלילי את הפעילים. "כחוקר וסטודנט לתקשורת פוליטית, יש דברים שלצערי הצנזורה הפנימית במאהל שלנו עדיין מפחדת מהם, אז אני לא אפרט אותם כעת", אמר אורן, ובהמשך הוסיף: "הרבה דברים שאני ראיתי שקורים, בוא נקרא לזה 'לכלוך' שקורה מול עיתונאים, עיתונאים פשוט מאוד מחקו את זה והתעלמו מזה כאילו כדי לעזור לנו. ולא חקרו את הדברים האלה. אפילו הייתה פעם אחת מסיבת עיתונאים שקרה שם משהו שנמחק לגמרי מהתקשורת, הייתי שם, ראיתי את המצלמות מצלמות, וזה לא דווח בתקשורת אחרי זה. אמרתי לעצמי, כאזרח, אם התקשורת מתגייסת לטובתנו ומוחקת את הדברים האלה, אוי ואבוי לנו עם מה שקורה בצינורות הממשל, איזה דברים נמחקים משם". אורן סירב לבקשת "העין השביעית" לפרט באילו אירועים ובאילו כלי תקשורת מדובר.
יתר משתתפי השולחן העגול הביעו שביעות רצון גדולה יותר מהאופן שבו התקשורת מסקרת את המחאה. שוקי טאוסיג, עורך אתר "העין השביעית", אמר כי הסיקור של המחאה אומנם מוטה בצורה יוצאת מן הכלל, ואין בו "שום קשר לעבודה עיתונאית כמו שאנחנו מכירים", אך לדבריו חוסר המקצועיות במקרה הזה דווקא משרת מטרה טובה ועל כן ניתן לברך עליו.
עיתונאי
הארץ גדעון לוי הסכים לתפיסה זו. התקשורת הישראלית מייצרת במשך שנים מציאויות שקריות, אמר וביקש: "תנו לי לפחות את הנחת שהיא עושה את זה פעם אחת בכיוון הנכון". לדבריו, התקשורת המסחרית, שהיא הזרם המרכזי בישראל, אינה מסקרת את המחאה באהדה מסיבות אידיאולוגיות. "אין בה שום אידיאולוגיה לעולם", הדגיש, "לא כשהיא ימנית ולא כשהיא שמאלית. שם הרייטינג מדבר, שם הנעמת זמנם של הקוראים מדברת, זה מה שמנחה את התקשורת הזו לכל אורך הדרך". לצד זאת, לוי התריע כי "במעידה הראשונה התקשורת המסחרית תהיה הראשונה לתקוף את זה".
בהמשך הדיון ביקש לוי להבהיר לנציגי המוחים (אל אנשי המאהלים הצטרפו גם נציג הרופאים המתמחים ונציגת הפסיכולוגים ברפואה הציבורית, שהתלוננו כי התקשורת אינה מסקרת את מחאתם) כי הם לוקים בבלבול ביחס לתפקיד התקשורת. "אנחנו לא אקטיביסטים וזה לא תפקידנו להיות אקטיביסטים, זה תפקידכם", אמר. "אני במשך שנים מנסה להסביר שהמטרה של השיגעון הפרטי שלי, של סיקור הכיבוש, היא לסקר את הכיבוש. אני לא אקטיביסט. אותו דבר לגבי המחאה".
כתב חדשות ערוץ 2 באינטרנט, עזרי עמרם, הודה כי אין באפשרותו ובאפשרות עמיתיו לסקר את המחאה לעומק, כיוון שלא נותרו די תחקירנים בכלי התקשורת. עמרם הוסיף כי הוא מסכים לקביעה שהסיקור אוהד מאוד, וציין כי בכלי התקשרות סיקרו בין היתר אירועים קיקיוניים בשולי המחאה וזאת במטרה לשמור על מקומה בתשומת הלב הציבורית.
כתב אתר ynet
אטילה שומפלבי דחה את הביקורת ששמע מנציגי המוחים, וטען כי ההתגייסות ב-ynet למען המחאה הייתה אדירה. "מאות כתבות הופקו רק במערכת שאני עובד בה", אמר לנציגי המפגינים. "אתם יודעים מה זה אומר בכוח אדם, בהשקעה, שכל יום תהיינה עשרות כתבות סביב המחאה בלבד?". שומפלבי ציין כי הסיקור אף זוכה לעניין רב. "שלוש כתבות של המחאה, ביום אחד בדף הבית של ynet, לקחו אייטם של
בר רפאלי", חשף. "לא היה בעבר דבר כזה". "אתה מביא את זה כציון לשבח, בעוד שהסיקור של ynet ייזכר לדיראון עולם", אמר לו טאוסיג. "אתם נותנים רוח גבית מטורפת למחאה הזאת".
לדברי טאוסיג, דווקא נציגי המוחים שהתלוננו על תקשורת פופוליסטית הם שלוקים בפופוליזם. "אתם לא קדושים, שהתקשורת צריכה לקחת אותם על כפיים ולהביא את דברם לשידור", אמר להם. "התקשורת צריכה להתייחס אליכם בחשדנות, בביקורתיות. האמירה שלא מסקרים את הנושאים שלכם מוכיחה ניתוק מדהים. התקשורת עוסקת בנושאים האלה בצורה חסרת תקדים, בהיקף ובעומק. כל יום מתפרסמים מאות של עמודים במוספים הכלכליים של ניתוחי עומק כלכליים וחברתיים".
שומפלבי הדגיש עוד בדבריו כי הוא מתנגד לעמדה העקרונית שהביע לוי. כתב ynet טען כי באתר שבו הוא כותב, חלק מקבוצת
ידיעות אחרונות המסחרית, המניע לסיקור הצמוד לא היה רייטינג בלבד. "היינו הראשונים לקחת, מהדקה הראשונה, את היציאה לרוטשילד לכותרת הראשית של ynet במשך הרבה מאוד זמן", הדגיש. "וזה נמצא שם כמעט חודש, כל יום, לא בגלל שזה סוחף, לא בגלל שזה מביא רייטינג, אלא בגלל שזה חשוב. בגלל שהייתה כאן מחאה ציבורית אחרת, שקמה מתוך תסכול עמוק, ואני אומר את זה לזכות העורכים של ynet שהבינו את זה מהר מאוד ונתנו לזה רוח גבית, ואני בעד".
למרות הדברים האלה, הוסיף שומפלבי כי הסיקור ב-ynet נעשה "בלי קשר לאידיאולוגיה, לתקשורת לא אמורה להיות אידיאולוגיה, זו תקשורת מסחרית, אנחנו אמורים לדווח, וכך אכן עשינו". לדברי שומפלבי, לתקשורת הממוסדת ולאתר ynet בפרט היה בשבועות האחרונים תפקיד חשוב בעידוד ההמונים. "אלמלא ההתגייסות החיובית והטובה לתת כותרות ראשיות כל יום, לפעמים שלוש פעמים ביום, אני לא בטוח שזה היה מחזיק מעמד כל-כך הרבה זמן ואני לא בטוח שזה היה מביא כל-כך הרבה אנשים להצטרף", אמר. "המערכת נתנה מהשנייה הראשונה גב לסיפור הזה מתוך אמונה שכשהציבור קם על רגליו, התקשורת צריכה לתת גיבוי לציבור ולא לממשלה. זה התפקיד שלנו, לנגח את הממשלה ולסקר את הציבור".
ד"ר דניאל דור, מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, עמד על הפער בין האכזבה היחסית של פעילי המחאה מהרדידות שמגלה התקשורת ובין הסיפוק היחסי של העיתונאים מכך שבמקרה הזה הכשלים הרגילים של התקשורת בישראל פועלים למען מטרה טובה.
"אחד הדברים החשובים לגבי תנועת המחאה הזו", אמר דור, "הוא שהיא מבקשת שינוי עמוק של חוקי המשחק. לא שינוי קטן ברמות קטנות על בסיס אותם חוקים. הדבר המרגש ששמענו פה מאנשי המחאה הוא שגם ברמה של עשייה עיתונאית יש הרבה מובנים שבהם אנחנו רוצים לא רק לתת לאותם חוקים להתנהל קצת יותר טוב, אלא לשנות באופן מהותי את האופן שבו כללי המשחק מתנהלים".
דור ציין כי בימים אלה מתגבשת יוזמה בשיתוף אנשי עיתונות וגורמים בתנועת המחאה בניסיון לייצר "סוג חדש של אמצעי תקשורת שישנה את חוקי המשחק". דור אישר בפני "העין השביעית" כי אחד הרעיונות שמועלים הוא אתר אינטרנט חדשותי המתעדכן על בסיס יומי וממומן על-ידי תרומות.
רשימות קשורות:
-
אין לקולונל מי שיכתוב עליו
-
הוציאו דברים מהקשרם
- משחית, משחית,
אבל כמה אפשר?
-
לגיטימציה לשפת שוק?
-
היטלר בלפור לידו 