ביום שני שעבר פרסם משרד רה"מ את הרכבו של 'הצוות לשינוי כלכלי-חברתי' בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג. על פניו מדובר בנבחרת חלומות: 20 איש, כל אחד מומחה בתחומו, שהמשימה המוטלת עליהם היא לגשר בין דרישות המפגינים לצדק חברתי ומדינת רווחה לאידיאולוגיה הניאו-ליברלית הקשיחה של ממשלת נתניהו. מדובר באתגר לא פשוט; כזה הדורש חשיבה חדשנית לצד - בואו נודה - מידה לא מבוטלת של להטוטנות אידיאולוגית ומעשית. אולם הזמן דוחק, ועל כן במשרדו של ראש הממשלה
בנימין נתניהו מבטיחים שכבר בחודש הבא יגיש הצוות את מסקנותיו לקבינט החברתי-כלכלי.
בגדול, מסקנות הצוות אמורות לכלול הצעות לשינוי סדר העדיפויות הממשלתי. האלמנטים המסתמנים הם: הרחבת הנגישות לשירותים חברתיים, הגברת התחרותיות, שינוי תמהיל תשלומי המס בין מסים ישירים לעקיפים ויישום חוק הווד"לים. אולם כל אלו כותרות בלבד. המבחן יהיה בתרגום העקרונות להמלצות מעשיות.
מי שקצרה רוחו לא ממש חייב להמתין. על-פי הרכב הצוות, אפשר כבר עתה לומר במידה גבוהה של ודאות שבממשלת נתניהו איש לא צפוי ליפול מהכיסא מרוב תדהמה. המסקנות שיוגשו ייראו, קרוב לוודאי, כמו וריאציה כלשהי של ניירות העבודה של פורום הרצליה, הפועל כthinh tank- מהזן האמריקני המזוהה עם האידיאולוגיה והמדיניות של בנימין נתניהו.
בשנים האחרונות פעל הפורום במתכונת שמטרתה לייצר מחקרים, מאמרים ומדדים בתחומי ביטחון, חברה, כלכלה וחינוך, במגמה ברורה שאלו ישמשו כניירות עבודה בעבור הממשלה. מגמה זו הגיעה לשיאה עם מינויו של
עוזי ארד כראש המועצה לביטחון לאומי. ארד ניסה ליישם את המודל של הרצליה על המועצה; זה כידוע נגמר לא טוב.
כעת מגיעה תורה של ועדת טרכטנברג. לטרכטנברג יש רקורד משוכלל של יחסי אנוש, אולם התרגיל האידיאולוגי שעליו להתמודד עמו מורכב ביותר. בין המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית של נתניהו וניירות העמדה שהציג פורום הרצליה, לבין דרישות המפגינים לשינוי השיטה והחזרת מדינת הרווחה - כרויה תהום של ממש.
כאמור, מרבית חברי הצוות שבראשו יעמוד פרופ' טרכטנברג הם אנשים שבשנים האחרונות היו הדמויות המובילות של פורום הרצליה או התארחו בו כמרצים בכירים. שלוש הדמויות הבולטות לצורך העניין הן טרכטנברג עצמו, שאף כיהן כראש צוות 'הסכמת הרצליה', החתום על מסמך שכותרתו "גישה חדשה לתעדוף תוכניות לחיזוק החברה בישראל"; פרופסור רפי מלניק, המשנה לנשיא המרכז הבינתחומי הרצליה, המציג מדי שנה בפורום הרצליה את מדדי החוסן הכלכלי של מדינת ישראל; וראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופסור יוג'ין קנדל.
שאר חברי הצוות הם גל הרשקוביץ, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר; אבי שמחון, יו"ר הוועדה המייעצת של שר האוצר; מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר; שחר כהן, יזם חברתי, חבר ועד ומנהל אקדמי בעמותת נוב"ה לייעוץ עסקי ואסטרטגי לארגונים חברתיים המשמש גם מנהל תכנון אסטרטגי בחברת אינדיגו; אסתר דומיניסיני, מנכ"לית הביטוח הלאומי; קרנית פלוג, כלכלנית המשנה לנגיד בנק ישראל; שלומי פריזט, כלכלן ראשי ברשות להגבלים עסקיים;
יורם גבאי, יו"ר פעילים שוקי הון, פרופ' פנינה קליין מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן וכלת פרס ישראל לחקר החינוך 2011; וטלי רגב, כלכלנית ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
האתגר שמוצב לפני הוועדה הנכבדת הזאת הוא להוכיח שמסקנות העבודה החשובה והמאומצת שהם אמורים להגיש בחודש הבא אינן מִחזור, ברמה זו או אחרת, של ניירות העמדה היומרניים של פורום הרצליה - אלא מסקנות שמתמודדות אחת לאחת עם הדרישות והמגמות שעלו מתוך המחאה החברתית של ישראל בקיץ 2011.
