יש לנו ממשלה יציבה, יש לנו ממשלה העוסקת בבלימה של סחף היסטורי בתחום המדיני, ממשלה שהייתה בטוחה בעצמה בתחום החברתי כלכלי, אך עתה היא בטוחה שיש צורך באיזון ולא יודעת איך לעשות זאת. ובתחום הביטחוני מסתבר שסיפורי ה"שיקום" וה"התחדשות" לא נוגעים כלל לרמות הפיקוד, אשר היו עיקר הכשל בלבנון. היכן שיש מפקדים טובים הצבא מתנהל טוב, היכן שאין מפקדים טובים, החיילים מתקנים בגופם את מחדלי הפיקוד.
אך כמה שהממשלה יציבה, זו איננה ממשלה לנצח, זו ממשלה אשר תכניס אותנו לקיפאון הן בתחום המדיני והן בתחום הכלכלי-חברתי, וזאת בימים שהצד השני מאמין שהוא מסוגל כבר לקבל החלטות בנוגע לגורלו, ויכול במידה מסוימת להתקדם גם בלעדינו, וייתכן שצריך לתת לו לשבור הראש (או לתת לו להצליח). אך כיום החלטות כאלה הן אילוץ, ונכון היה לקבל כאלה החלטות או היפוכן מתוך בחירה, מתוך שיקול דעת.
האתגרים רק יהיו מורכבים יותר ויותר, וההחלטות מורכבות, ומשימות הצבא ידרשו עוצמה ותחכום, וההקרבה על-ידי הציבור, בין אם מטוּוח ובין אם לאו - מצב כזה מחייב אחדות פנימית, לפחות אחדות על-ידי ממשלה רחבה אשר יש בה את המרכיבים שיכולים ליצור מכנה משותף רחב ביותר - ליכוד, עבודה, דתיים.
וביבי מוכן כבר להתפשר על נושאים כלכליים חברתיים, ושלי יחימוביץ' כבר משמיעה קולות של אחריות ואמפתיה בכל הקשור להתיישבות ביו"ש. והדתיים, שהם כיום חלק מהקואליציה, ודאי לא יפרשו ממנה כאשר ייווצר בסיס פוליטי רחב אל מול האתגרים המורכבים.
רק פרק אחד קטן ומזיק יפריע לתהליך הזה להתקיים, וזו מפלגת קדימה, אשר נולדה בחטא, ועל כל אחד מאתנו לעשות ככל יכולתו הפוליטית/ציבורית על-מנת לפרקה. קדימה אינה שותפה לאף ממשלה, ודאי שאינה שותפה לממשלה חברתית, באשר המצע שלה קיצוני מאוד, ימני, לפחות בהיבטים של הפחתת מס הכנסה לעשירים, הורדת מס חברות (לעשירים), הפרטות (בתי חולים של משרד הבריאות לסוגיהם).
כל עוד קדימה קיימת בהיקף הקיים, יהיה קשה מאוד לקבץ שילוב של ימין, שמאל, דתיים - אשר יבטא בממוצע קול מרכזי מאוד, קול נחוש וחזק, קולה של מדינת ישראל, שאיננה ששה אלי קרב, אך תביס כל אויב, מדינה שלעולם לא תפקיר את בטחונה, אך פתוחה למו"מ ולשיחות בנוגע להסדרים אשר יפיגו את המתח בין יהודים לערבים באזור.
