X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מדעני מכון ויצמן למדע עקבו אחר פעילות המוח בזמן יצירת זיכרונות שווא. בניתוח הנתונים שהתקבלו בסריקות ה-fMRI התגלתה פעילות מוחית ייחודית בעת יצירת זיכרונות כוזבים בעקבות לחץ חברתי. יצירת הזיכרונות הכוזבים האלה התאפיינה בהפעלה בו-זמנית, תוך קישוריות חזקה, של שני אזורים במוח: ההיפוקמפוס והאמיגדלה
▪  ▪  ▪
פרופ' ידין דודאי ומיכה אדלסון. לחץ חברתי [צילום: מכון ויצמן למדע]

עד כמה קל ליצור זיכרונות כוזבים? מחקר חדש במכון ויצמן למדע מראה, כי די במעט לחץ חברתי כדי לשנות זיכרון אמיתי לזיכרון שווא. המחקר, שהתפרסם באחרונה בכתב העת המדעי Science, מגלה תבנית ייחודית של פעילות מוחית המתרחשת כאשר נוצרים זיכרונות כוזבים - תגלית הרומזת על קשר מפתיע בין הזהות העצמית החברתית שלנו לבין הזיכרון.
הניסוי, שערכו פרופ' ידין דודאי ותלמיד המחקר מיכה אדלסון מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, ביחד עם פרופ' ריימונד דולן וד"ר טלי שרות מהיוניברסיטי קולג' בלונדון, כלל ארבעה שלבים. בשלב הראשון כונסו קבוצות קטנות של מתנדבים, אשר צפו בסרט דוקומנטרי. לאחר שלושה ימים חזרו המתנדבים למעבדה, ועברו מבחן זיכרון אישי, שבמסגרתו נשאלו שאלות על הסרט. הם גם התבקשו לדרג את רמת הביטחון שלהם לגבי נכונות התשובות שמסרו.
לאחר מכן התבקשו המתנדבים לחזור על המבחן, כשהם נמצאים בתוך מכשיר לדימות תיפקודי מוח בתהודה מגנטית (fMRI). הפעם קיבלו המתנדבים "גלגל הצלה": ה"תשובות" שמסרו המתנדבים האחרים מהקבוצה, אשר צפו בסרט יחד איתם (תשובות אלה הוצגו לצד "תמונות פרופיל" של המתנדבים - הדומות לתמונות שמופיעות ברשתות חברתיות). בין התשובות האלה הושתלו תשובות שגויות לשאלות שעליהן ענו המתנדבים נכונה וברמה גבוהה של ביטחון במבחן הראשון. השתלת התשובות השגויות גרמה למשתתפים להתאים את עצמם לקבוצה, וב-70% מהמקרים הם מסרו תשובות שגויות.
האם המשתתפים נכנעו ללחץ החברתי רק כלפי חוץ, ונמנעו מלמסור את התשובה הנכונה, או אולי בזיכרונות שלהם אכן התחולל שינוי ממשי? כדי לענות על שאלה זו, הוזמנו המתנדבים למעבדה, לחזור על המבחן פעם נוספת. הפעם נאמר להם, כי התשובות שקיבלו במבחן הקודם לא נמסרו על-ידי חבריהם לצפייה בסרט, אלא נוצרו באופן אקראי במחשב. בעקבות זאת, בחלק מהשאלות חזרו המתנדבים לתשובתם המקורית, הנכונה, אבל כמעט מחצית התשובות נותרו שגויות - דבר המעיד על כך שהזיכרונות הכוזבים שהושתלו במבחן הקודם, נשארו במוחם.
בניתוח הנתונים שהתקבלו בסריקות ה-fMRI התגלתה פעילות מוחית ייחודית בעת יצירת זיכרונות כוזבים בעקבות לחץ חברתי. יצירת הזיכרונות הכוזבים האלה התאפיינה בהפעלה בו-זמנית, תוך קישוריות חזקה, של שני אזורים במוח: ההיפוקמפוס והאמיגדלה. ההיפוקמפוס ידוע כבעל תפקיד חשוב בייצור זיכרונות ארוכי-טווח, ואילו האמיגדלה, המוכרת כ"מרכז הרגשות של המוח", ממלאת תפקיד ביחסי גומלין חברתיים.
המדענים סבורים, כי האמיגדלה מתפקדת כמעין "גשר", אשר מחבר את חלקי המוח הקשורים ביחסים חברתיים לחלקים הקשורים באחסון זיכרונות. ייתכן, כי עבור סוגים מסוימים של זיכרונות נדרש "אישור" של האמיגדלה לפני שיישמרו. לכן, לחץ חברתי עשוי לפעול על האמיגדלה, ולשכנע את המוח שלנו להחליף זיכרון מוטבע היטב בזיכרון כוזב.

מגזין מכון ויצמן
פורסם במקור במגזין מכון ויצמן
תאריך:  30/08/2011   |   עודכן:  31/08/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 פרופיל / Profil
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מכון ויצמן למדע
יעילות היא אחד המכשולים המרכזיים בפני בקרת תגובות כימיות באמצעות לייזר. באחרונה התברר, שבמקרים מסוימים מגיע תהליך השיפור למבוי סתום: היעילות גדלה במשך זמן מה, אך היא נעצרת ברמה נמוכה בהרבה מ-100%. משמעות הדבר היא, שבמקרים כאלה מובילה ההתקדמות הראשונית ל"מלכודת": אי-אפשר להמשיך לשפר את היעילות וצריך להתחיל הכל מחדש
מכון ויצמן למדע
באחרונה הצליחו פרופ' טנור ותלמיד המחקר דויד אבישר, בעבודתם התיאורטית, לפתח דרך שיטתית לשיחזור השינויים הגיאומטריים המתחוללים במולקולה אחרי שהיא עוברת למצב "מעורר", כתוצאה מחשיפה לקרינה. במצב זה פולטות המולקולות אור בעיתוי מסוים ובאורך גל מסוים. במאמר שפירסמו בכתב-העת המדעי Physical Review Letters מתארים המדענים כיצד ניתחו את האור הנפלט, ושיחזרו באמצעות נתוניו את התהליכים שהתחוללו במולקולה בזמן ההתעוררות
מכון ויצמן למדע
מחקר חדש שנערך לאחרונה מגלה שהעטלפים מנווטים על-פי "מפה קוגניטיבית" מקיפה, הכוללת את השטח המוכר להם מראייה, וממקמים את עצמם בהתאם לאורות או לנקודות ציון אחרות בולטות בשטח. המחקר, שהתפרסם בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה למדעים של ארה"ב" (PNAS), מציג לראשונה הוכחות לשיטת הניווט בה משתמשים יונקים בטבע
עליס בליטנטל
חנה אזולאי הספרי, מחברת המחזה "מימונה" העולה כעת בתיאטרון בית לסין, תיחשב בבוא היום לאחת הנשים הישראליות החשובות שבזכות עשייתן חוללו שינוי בפני החברה הישראלית. כישרונה של אזולאי-הספרי להצביע על חולשות אנוש, כשהיא כמו מעמידה מראה לפני קהל הצופים, מבטיח שהמחזה יעשה תיקון לנפשות החוטאות
עידן יוסף
אחרי כ-130 שנה נתגלו כתבים ספרותיים של מייסד פתח תקוה ונחלת-שבעה בירושלים, ר' יואל משה סלומון    המשפחה הענקית לדורותיה מתכנסת בירושלים   במוזמנים גם הצאצאים: אלי הורביץ, מאיר חת, רות חשין, שמעון שמיר, יהודית קציר
רשימות נוספות
הגל החדש  /  מכון ויצמן למדע
אבק כוכבים  /  מכון ויצמן למדע
חוק וסדר  /  מכון ויצמן למדע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il