באוקטובר 2010 הוצג בפעם הראשונה הסרט"השעון" שערך כריסטיאן מרקליי. מרקליי הינו אמריקני שהתחיל את הקריירה שלו לפני כ-40 שנה כ די.ג'י ערבל קולות וצלילים לצורך עבודתו, הקליט אותם ויצר בצורה כזו עבודות מוזיקה שונות. בהמשך דרכו האמנותית הוא עסק בתחומים שונים של האמנות כגון צילום, מייצגים, פיסול ועוד.
מעניין לציין שלתערוכתו הראשונה הגדולה שהוצגה בניו-יורק הוא קרא"מגדל השעון". "השעון" זכה להצלחה ופרסים והוצג בביאנלה בונציה והיוצר קיבל את פרס האריה הזהב עבורו. בזכות האוצרת סוזן לנדאו הגיע הסרט ל
מוזיאון ישראל וכעת הוא מוצג שם. אורך הסרט 24 שעות והוא מראה קטעי סרטים ישנים שבהם מופיעים שעונים המראים את הזמן או שתוך כדי דיבור המשתתפים בקטע מכריזים על השעה.
נושא הסרט כמובן הוא הזמן. בסרט רואים אירועים שונים המתרחשים בזמן מסוים בפינות שונות בעולם. הסרט מאוד דינמי והקטעים קצרים. כל דקה אנו רואים שעון אחר, קטע אחר ואירוע אחר מסרט אחר. דבר מיוחד המאפיין את הסרט הוא התאום המופלא בין הזמן המראה את השעון שבסרט עם הזמן המקומי האמיתי שבחדר ההקרנה במוזיאון. מה זה אומר ? - אם מוקרן בסרט קטע המתרחש למשל ב-10.32 באיזה מקום, אם באותו רגע תסתכל על השעון שלך שאתה עונד על היד, השעון על היד יראה לך גם את השעה 10.32.
זהו שילוב מאוד מעניין, מסקרן ואורגינלי בין הזמן שבסרט לבין הזמן במקום שהוא מוצג.
זאת עבודה הדורשת סבלנות רבה ולעריכתה נדרשו 4 שנים כאשר בעבודת האיסוף והעריכה עזרו למרקליי מעל ל-150 איש. העריכה היא כזאת שיש רצף בין כ-7,000 הקטעים מהם מורכב הסרט ואתה רואה כביכול יצירה שלמה ולא קטעים קטעים. זאת עריכה נהדרת, מדויקת מאוד וחלקה.
בסרט אנו רואים סוגים שונים של שעונים.שעון יד, שעון קיר, שעון קוקיה, הביג בנד, שעון דיגיטלי, שעון עתיק וכו'. העריכה היא כזו שהקטעים המקוריים שתכנם לא שונה משתלבים עם הקטעים שלפניהם או אחריהם בהקשר אחר ובסיטואציה אחרת. לא צולמו כל קטעים במיוחד עבור הסרט.
הסרט נוצר בטכניקה הידועה בשם "הדבק"-קולאז. אין זה הסרט הראשון שמרקליי יצר בטכניקה זו. לפניו קדמו הסרטים "טלפונים" שיצר ב-1995, "קוורטט וידאו"ב2002 "הוירטואוז" שיצר ב-2,000 הנמצא ברשות המוזיאון ועוד'.
אין אפשרות טכנית לראות את כל הסרט בגלל אורכו (24 שעות)ולמיטב ידיעתי הוא לא מוצג בשלמות אלא רק בשעות שהמוזיאון פתוח ואז מקרינים כמובן את הקטעים הרלוונטיים לזמן האמיתי שבמוזיאון. בסרט מוקרנים קטעים מסרטים מפורסמים ישנים, כוכבים שהלכו לעולמם מזמן, סרטים צבעוניים, בשחור לבן, קטעים מסרט אילם וכו'.
אפשר לראות את הסרט "השעון" גם כארכיון לתזכורת קצרצרה מסרטים שראינו והיו מפורסמים בזמנם. "השעון"הנו עבודת נמלים שדרשה ידע רב כדי למצוא את הקטעים הרלוונטיים וגם מסירות אין קץ. זאת עבודה מיוחדת שחובבי סרטים וסתם חובבי אמנות יהנו ממנה הרבה. לראות או לא לראות: עבודה מעניינת שהושקעו בה עמל וידע רבים. לא חייבים לראות את כל ה-24 שעות של הסרט.
