"פרק ב'" מאת המחזאי היהודי-אמריקני הנודע ניל סיימון מבוסס על חייו האישיים וההפקה העולה בתיאטרון הספרייה ברמת גן היא מרגשת, אנושית, מצחיקה מאוד ונסוכה ברומנטיות. סיימון כתב את המחזה ב-1977 והוא מוגדר כאוטוביוגרפיה שלו. המחזה לא נחשב בדרך כלל לבין המחזות המוצלחים שלו ואולם אין ספק שזהו מחזה ייחודי, משעשע מאוד וגם נוגע ללב. אשתו של סיימון מתה ממחלה ממארת והוא נישא לשחקנית גרושה, מרשה מייסון, שגם כיכבה בסרט שהופק מהמחזה. ההצגה הועלתה גם בקאמרי פעמיים והאחרונה ב-2003. מדובר בסופר ג'ורג' שניידר שהתאלמן לאחרונה ואחיו לאו מנסה לשדך לו בת זוג. במקביל אנו פוגשים בשחקנית הגרושה ג'ני מלון וגם ידידתה פיי מדוויק מנסה לשכנעה לפגוש גברים. העלילה מסתבכת קמעא בהתחלה, בני הזוג מתאהבים ומתרחקים, נמהלת בפרשיית אהבים נוספת בכיכובם של לאו ופיי ועד לסוף המאושר. מורדי גרשון העלה הצגה מרגשת, קולחת שאין בה רגע דל. השחקנים מצליחים להעלות דרמה אנושית הזרועה פניני הומור וצחוק וגם לעורר פה ושם את בלוטות הדמע. אנה צ'רנוב-צנחני היא חיית במה, שחקנית שוצפת קוצפת, היודעת לחולל נפלאות על הבמה. אנה היא שחקנית מצטיינת, קומיקאית בחסד עליון וגם שחקנית דרמטית מעולה, היודעת למזג את תכונותיה לכלל שלמות תיאטרלית. אפי מרדכי כסופר האלמן מגיש דמות אנושית מתובלת בהומור שנון. אפי הוא שחקן מצוין, המתמודד בהצלחה רבה עם תפקיד קשה לביצוע. אפי הוא שחקן בעל יכולות משובחות ביותר. ימית אטיאס כגרושה מגישה משחק נעים וחם. הראל אלקלעי כאחיו של הסופר הוא בעל תכונות משחק ראויות ומוצלחות. כדאי היה להימנע מכמה שגיאות כמו "חמש דולר", "עשרים וחמש דולר". דורי פרנס אחראי לנוסח העברי המעולה. איה בן אשר עיצבה את התפאורה המוצלחת. הבמה חצויה למעין שני חלקים ובכל חלק המהווה אחת מן הדירות, מתחולל קטע אחר של העלילה. אפרת מירב אחראית לתלבושות היפות ובמיוחד לתלבושותיה של אנה , החל מן השמלות והנעליים ועד לבגדי חדר המיטות וגרבי הרשת. חבל רק שהאחראי לאביזרים לא הקפיד שנעליו של החתן יהיו מצוחצחות ומבריקות ולא דהויות וחסרות ברק. פרננדו מאיחייקר עיצב תאורה נכונה וראויה וברק אולייר את המוזיקה הנעימה והמוצלחת. החיים ב"פרק ב" הם לא ממש ירח דבש והניסיון של האלמן והגרושה להשתחרר מעברם בפרק א' ולהמשיך בחיים - הוא קשה למדי ותוך כך, מזמן לבמה מצבים מצחיקים עד מאוד וגם מרגשים עד דמעות. מדובר בהצגה מעניינת, סולידית, מבדרת למדי, קצבית ובהחלט אנושית מאוד.