אני מאד אוהבת את ג'יימי אוליבר, 'השף העירום'. אני לא יודעת, משהו באנרגיות שלו מאוד מוצא חן בעיני. אני גם מעריכה מאד את האמביציה שלו לחנך אנשים לאכול נכון. הוא הצליח כמעט לבד לשכנע את ממשלת בריטניה להשקיע באוכל בריא במסגרת ארוחות חמות בבתי הספר בממלכה (
טוני בלייר התחייב ל-280 מיליון לירות שטרלינג על פני שלוש שנים). זה כל כך יפה. אחרי שזה הצליח לו ג'יימי נסע לארצות הברית כדי לחנך גם את האמריקנים, והתחיל עם המקום שבו סטטיסטית מספר האנשים השמנים-מאד הגבוה ביותר, הָנטינגטון בווסט וורג'יניה.
מאוד נראה לי איך שהוא מדבר עם אנשים, אני אוהבת טיפוסים כריזמטיים ובטח הייתי לגמרי מתמוגגת אם הייתי פוגשת אותו פנים אל פנים. אבל עכשיו שפיתחתי אליו את הרגשות האלו אני מתחילה לדאוג. נראה לי שהוא נורא מזניח את המשפחה. לג'יימי אשה יפה וארבעה ילדים. בתחילת הקריירה המדהימה הזו שלו אשתו הייתה מתחמקת מהמצלמה. אחר כך היא התרגלה. קוראים לה, דרך אגב, ג'ולס.
ג'יימי מאד אוהב את ג'ולס, והוא גם מאד אוהב את הילדים ומאכיל אותם באוכל הכי טוב שאפשר. התפעלתי כשהוא הצליח להנחות תוכנית על אוכל טעים ובריא לתינוקות תוך כדי השגחה על תינוקת קטנה, כי חלוקת הקשב אצלי לא הייתה מאפשרת פרויקט משולב כזה. הוא ממש השגיח על התינוקת וגם דיבר אל המצלמה וגם הכין אוכל!, באמת. הייתי מרותקת והיה טעים. אבל ג'יימי נעדר יותר ויותר מהבית, ועכשיו מתברר שהוא גם לא נמצא תמיד בסופי שבוע.
פעם הוא היה מתגאה בזה שבסוף השבוע הוא מכין לחם עם הבנות הגדולות שלו. עכשיו יש לו אנשים שאחראיים על לוח הזמנים שלו, וזה לא תמיד מאפשר לו להיות עם המשפחה. חלק מהתוכניות שלו מצולמות מהמטבח הפרטי שלו, ויש לו גם גינת ירק שהוא מטייל בה עם המצלמה כדי למצוא שם דברים טעימים שרק הנצו. הכל כל כך פסטוראלי ונחמד, עד שאני מבינה שזאת באמת בעצם תפאורה, כי אין לו זמן להיות שם. הוא כל כך עסוק בלהציל את העולם.
מצד אחד אני רוצה לשמוע, ג'יימי, על מה שהכנת לג'ולס לארוחת ערב ומצד שני אולי אל תספר לי ורק תשקיע את האנרגיה הזו בג'ולס?
