העומס בבתי המשפט והדרך בה מתנהלים הסכסוכים בין כתליו מרבים להעסיק את קהילת עורכי הדין, הנהלת בתי המשפט וצדדים הנקלעים לסכסוכים אלה. קיימת הסכמה נרחבת כי יש לעודד הליכים חילופיים להליכים בבית המשפט. לאחרונה מקודם חוק בוררות חובה כניסיון נוסף לקדם הליכים אלה. ניסיון המעורר תגובות ודעות שונות בקרב משפטנים ומעורבים נוספים בהליכים משפטיים.
לענף הבנייה והתשתיות ייצוג משמעותי בהיקף התיקים המתנהלים בבתי המשפט. אף כי חלק מהסוגיות המתבררות בתיקים אלה אופייניות לכלל התיקים במגזר העסקי, לחלק משמעותי מהתיקים מאפיינים המהווים פוטנציאל לקיום אינטרסים משותפים של כל הצדדים לניהולם מחוץ לכותלי בית המשפט. פוטנציאל זה ניזון מסיבות וכלים האופיינים לסכסוכים אלה.
הסיבות - מחיר המאבק המשפטי
אופי הסכסוך - חלק משמעותי מהתיקים עוסקים בנושאים טיפוסיים שניתן לזהותם על נקלה במקרים רבים. בולטים שלושה נושאים עיקריים שהינם פוטנציאל לחילוקי דעות - עלויות, טיב הבניה ולוח זמנים. נושאי ליבה אלה מחייבים ממילא במקרים רבים מעורבות מומחים ודיון בפניהם מחוץ לכותלי בית המשפט.
עלויות ניהול הסכסוך - סכסוך בענף הבנייה והתשתיות העוסק בין היתר בנושאי ליבה אלה, גובה מחיר יקר מאד מהצדדים. עלויות הכנת כתבי הטענות, איסוף מסמכים, הכנת תצהירי עדויות, חוות דעת מומחים ועוד הינן במקרים רבים גדולות ואף אדירות. במקרים רבים ניהול הסכסוך ממריך גם השקעת זמן משמעותית ממנהלי הצדדים.
אי וודאות - תוצאות הסכסוך המשפטי ככזה, אינן וודאיות ועלולות להקרין על הפעילות העסקית השוטפת של הצדדים. השפעה על אפשרויות גיוס הון, קבלת עבודות נוספות, ריתוק הון עצמי ועוד.
פגיעה במוניטין ושיתוף פעולה בעתיד - ישראל היא מדינה קטנה והמידע העסקי, ודאי שבתקופת מהפיכת המידע, עובר בתוכה במהירות הבזק. לסכסוכים בענף השפעה מיידית על היחסים בין הצדדים ועל יחסיהם עם גורמים נוספים בענף.
סכסוך במהלך ביצוע פרויקט בניה - סוג זה של סכסוך זה הינו אופייני לענף וייחודי לו במידה מסוימת. המעורבים בענף מכירים בכך שפרויקט בנייה, בשל מאפייניו המורכבים, טומן בחובו צורך בניהול מתמיד של ניגודי אינטרסים המהווים פוטנציאל להפיכתם לסכסוך עסקי ומשפטי. סכסוך שהצדדים לו נדרשים במקביל להמשיך לשתף פעולה ביניהם שאם לא כן יגבה מהם מחיר יקר. למרבה הצער בתקופה האחרונה ניתן היה ללמוד על ההשלכות החמורות של מספר סכסוכים בפרויקטים רחבי היקף בהם המדינה הינה צד לסכסוך.
הכלים לפתרון סכסוכים בענף
שחקנים חוזרים - צדדים טיפוסיים לסכסוכים בענף הינם בבחינת "שחקנים חוזרים". יזמים, מזמיני עבודות, קבלנים, קבלני משנה, ספקים ואנשי מקצוע שונים. לצדדים אלה שפה עסקית ומקצועית משותפת וגישה מעשית בהתאם. מצב זה מגביר את הסיכוי להסכמה על "כללי משחק" ועיצוב מנגנון מוסכם לפתרון הסכסוך.
מידע סימטרי - במקרים רבים מדובר בחוזה המחייב שיתוף פעולה מתמשך בין הצדדים. על כן לצדדים מידע סימטרי. הצדדים ויועציהם יכולים להעריך את מצבם, סיכויים וסיכונים, כבר בשלבים הראשונים של ההליך עוד בטרם הושעו עלויות משמעותיות בניהולו.
פורום מומחים כבסיס לאיתור פתרונות מוסכמים - כפי שהוזכר כבר לעיל, ניתן להגדיר ולאבחן מרכיבים טיפוסיים לענף של חלק ניכר מנושאי הסכסוך. הדיון בנושאים אלה מכתיב מעורבות צדדים ונציגים מקצועיים בכל דרך בה הוא מתנהל. קיום הדיון המקצועי מחוץ לבית המשפט והרחבתו למנגנון המביא לפתרון מוסכם הינה שיקול הגיוני מתבקש.
יישום הגישה הלכה למעשה
ההליכים המוכרים לפתרון סכסוכים מחוץ לבתי המשפט הם גישור, בוררות והערכה מקדמית ניטראלית. מאפייני הסכסוכים בענף הבנייה והתשתיות מחייבים שכלול והתאמת הליכים אלה לצרכי הענף תוך שילוב ביניהם במנגנונים מתאימים.
אחד העקרונות המרכזיים שבסיס הגישה בעולם לפתרון סכסוכים בענף הבנייה והתשתיות, מבקש לראות בהליך הגישור כהליך מקדמי בו יוסכם על האופן, המנגנון וכללי המשחק על פיהם יתנהל ההליך. כך למשל ניתן יהיה לשלב את ההליכים השונים בצורה מושכלת ובשלבים. תחילה משא-ומתן מדורג, המשכו בהליך גישור המשלב הערכה מקדמית ניטראלית וסיומו בבוררות בתנאים מוסכמים, ככל שנותרים נושאים לא פתורים.
ניתן ליישם הגישה באופן מיידי ללא צורך במשאבים או היערכות מיוחדת. על כן ניתן אולי לתמוה מדוע לא נעשה שימוש גובר במנגנונים אלה. נראה שהתשובה לכך היא היעדר מספיק מודעות ליתרונות המשמעותיים שהמנגנונים לפתרון קונפליקטים וניהול סכסוכים מציעים שתוצאותיו חוסר מוטיבציה לחשיבה "מחוץ לקופסא" בניסוח חוזים המתעלמים ממנגנונים אלה עוד בטרם פרוץ סכסוך והמשכו בעת התגלעות הסכסוך.
