בתקופה האחרונה השיקו
ידיעות אחרונות ו-ynet קמפיין תקשורתי אגרסיבי נגד תקיפה אפשרית של מתקני הגרעין באירן. מי שקרא את 'מוסף לשבת' בסופ"ש האחרון לא היה יכול להתבלבל באשר לעמדה החד-משמעית של ה
עיתון בעניין תקיפת מתקני הגרעין באירן על-ידי ישראל.
הכותרת הראשית של העיתון [ראה משמאל] הפנתה לטור של
נחום ברנע שכותרתו: "לחץ אטומי". הטור הוקדש לאחד הנושאים החמורים ביותר ובעלי ההשלכות המשמעותיות ביותר על אזרחי ישראל: האפשרות שאירן תגיע לנשק גרעיני.
בכתבה המלווה בתמונות אילוסטרציה של עשן ומבנים קורסים, פותח ברנע בדברי כיבושין ותוכחה נגד נתניהו וברק כאשר הוא נוזף בהם על כך שהם מתכננים תקיפה באירן בחורף הקרוב. "האם נתניהו וברק סגרו ביניהם, ללא שיח דיון ציבורי פתוח, לתקוף את מתקני הגרעין באירן?" שואל ברנע כאשר הוא אינו מסתיר את אי-שביעות רצונו מעצמאות היתר של השניים.
בהמשך מגייס ברנע את כל יכולת השכנוע שלו כדי להסביר לקוראיו מדוע הצמד נתניהו וברק מוליכים את ישראל לאבדון, וכי מדובר בסוגייה שכולנו צריכים לדוש בה מאחר שמדובר בעניין חשוב הנוגע לכל אחד מאיתנו. אגב, הדיון אותו מזמן ברנע לא עומד להפתיע. מבחינתו ההחלטה ברורה ואין שני אופציות: על-פי ברנע תקיפת הכור באירן הוא מעשה "התאבדותי".
ברנע מתקומם על כך שיכולה להתקבל החלטה על תקיפה כאשר הנושא לא עמד בפני "דיון ציבורי". אתם מבינים? ברנע רוצה דיון ציבורי פתוח בסוגייה הכי רגישה בתולדות קיומה של מדינת ישראל. "דיון ציבורי", למי שאינו מכיר את הקודים, הוא דיון מעל דפי העיתון, בין רונן ברגמן לנחום ברנע. דיון חד-גוני בין אנשים שלא עשו הרבה למען המדינה, אבל מתיימרים לדעת בדיוק מה טוב לה.
השניים, אגב, העניקו גיבוי מלא לשרון בזמן ההינתקות, ולא יצאו בכפולת עמודים נסערת באשר לתרגיליו השפלים של גלעד שרון למנוע משאל-עם ודיון ציבורי אמיתי באשר להשלכות החמורות של ההינתקות על הביטחון האישי של כולנו. אבל באשר לאירן, ברנע דואג כי אין "דיון ציבורי".
בעניין זה ראוי להזכיר לברנע ושות' שנתניהו לא רימה אף אחד בסוגיית הגרעין האירני (בניגוד לשרון שגנב את קולות הימין וביצע את ההינתקות). ראש הממשלה תמיד התבטא באופן חד וברור נגד אירן גרעינית. כידוע, הוא גם טבע את המושג "שואה שנייה" באשר לאיום האירני. בוחריו לא יכלו לפרש אחרת את גישתו של נתניהו כלפי הסוגייה האירנית, וגם בגלל עמדה זו הם הצביעו עבורו בבחירות.
