בימים האחרונים זכינו לצפות בתשדירי פרסום במינון גבוה של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה.
הסרטון שמתפרסם מציג לנו את נושא
בטיחות בעבודה בבניין ומספר על אחריות הקבלנים לבטיחות עובדיהם. הסרטון הנוגע ללב מספר על תאונת עבודה של אחד הפועלים. לסירוגין, רואים את הפועל בבניין ואת בנו המשחק תוך הדגשת הטרגדיה של הילד כאשר אביו נפגע.
אין ספק שנושא הבטיחות בעבודה הוא נושא חשוב והמסר המועבר, לפיו הקבלן אחראי לבטיחות עובדיו הובן כהלכה ואני מבטיח לקחת זאת לתשומת ליבי. אלא מה - אני לא קבלן; אינני בונה בניינים; אני גם לא סולל כבישים ואפילו לא בניתי גשר מימיי.
מדוע על משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה להוציא סכומי עתק על העברת מסר לאוכלוסיה מוגדרת באמצעות פרסום בטלוויזיה? מדוע שלא יבחר בדרך חליפית - יכין מכתב מנוסח היטב ויעבירו באמצעות הדואר האלקטרוני לכל הקבלנים בישראל? זה לא יעלה לו אפילו אגורה אחת שחוקה. ובמידה שאינו מצליח לאתר את רשימת הקבלנים, מן הסתם ישמחו לסייע לו בהתאחדות הקבלנים או בדפי זהב. למקרה שלקבלן זה או אחר אין כתובת דואר אלקטרוני, ואולי ישנם כאלה, נראה כי דואר ישראל ישמח לסייע להעביר מכתב בדרך הישנה.
נכון שאז לא יידע עם ישראל עד כמה המשרד פעיל ודואג לנושא בטיחות עובדים. גם נכון כנראה שיישארו לו כספים בתקציב השנה, כספים שלא ינוצלו ואזי ירצה אולי האוצר להקטין לו את תקציב השנה הבאה. חוץ מזה, המשרד אינו נדרש להציג דוח רווח והפסד לבעלי מניותיו - אנחנו אזרחי ישראל.
