מעשה חמור עשה השר פריצקי. גם אם נתעלם מההיבט הפלילי, הניסיון לעזור לאויביו הגדולים ביותר של חבר סיעתו הוא מכוער ולא אתי. שיתוף הפעולה עם ועד עובדי חברת החשמל במעשה נואל שכזה מעיד על אי-התאמתו הכרונית להיות נבחר ציבור. על מעשה כזה איש ציבור צריך לשלם, וטענתו של פריצקי כי עושים לו לינץ' רק מעלה גיחוך לנוכח מה שתכנן לעשות לפורז. זהו כנראה טבע האדם. התליין הופך להומניסט כאשר ראשו שלו מונח על הגרדום.
אבל אנו למדים מהסיפור הרבה יותר מאשר על אישיותו הבעייתית של השר (בקרוב לשעבר) פריצקי. אנו למדים כי פורז הקים לכאורה עמותות פיקטיביות, כי לדעת פריצקי הוא קל ביותר להשפעה על-ידי לוביסטים הסובבים אותו, כי הוא לא בודק הצעות חוק לעומקן - אם הן באות מאנשים מסוימים, כי ישנו טעם בבדיקת חשבון ההוצאות שלו לאורך השנים, ועוד.
אנו יכולים להבין מכך שאין פוליטיקה "נקיה". זוהי לא יותר מסיסמת בחירות ריקה. יש פשוט פוליטיקה. אין שר בלי לוביסטים, אין שר שלא מחלק ג'ובים, אין ח"כ בלי טובות שהוא חייב. זו הפוליטיקה. אין מפלגה שהיא לא כזו. שינוי לא שינתה, לא משנה ולא תשנה דבר וחצי דבר. היא סתם עוד מפלגה, כמו כל המפלגות. עם לא פחות קומבינות. אולי רק פחות אידאולוגיה.
ההבדל היחיד בין שינוי לליכוד, לדוגמא, הוא שבשינוי יושבים עורכי דין מעונבים, והקומבינות שלהם בדרך-כלל יותר מתוחכמות ופחות גלויות. איך אמר פריצקי? הקרב בין אלי ישי לדרעי הוא כלום לעומת הקרב שלי עם פורז. רק שבשינוי עורכי הדין הממולחים יודעים להסתיר את המלחמות, לכן לא ידענו על כך. בפעם הבאה ששינוי תספר לנו על פוליטיקה נקיה, נשאל על הלוביסטים של פורז, על העמותות של לפיד, על חשבון ההוצאות של כל שר אחר, על מספר המפלגות שעבר בהן מודי זנדברג בעשר השנים האחרונות. בפעם הבאה שיגידו דרעי ובניזרי, נגיד להם פריצקי, פורז, לפיד.
בעניין העמותות, זהו סוד גלוי ונפוץ כי עמותות הן אחד הכלים הבעייתיים ביותר של פוליטיקאים לגיוס והלבנת כספי תרומות. הנושא אינו מטופל, בעיקר מכיוון שהוא נפוץ כל כך. פורז עצמו החליף את הממונה על הנושא מטעמים לא משכנעים במיוחד. במדינה נורמלית העניין היה נבדק. אצלנו הממונה על רשם העמותות הוא בדיוק מי שחשוד שהשתמש בכלי העמותות באופן בעייתי.
עוד עניין חמור המתגלה לנו הוא הסכנה הגדולה מצידם של הוועדים הגדולים. צו השעה הוא לרסן בכפייה את הוועדים האלה, שאינם מהססים, בעבור הטבה של לכל היותר כמה מאות שקלים בחודש, להשתמש באמצעים לא חוקיים ודורסניים שכאלה. קיבלנו טיפה בים מהכוח הפוליטי והלא-פוליטי של הוועדים חסרי הגבולות והמסוכנים הללו. אסור למדינה להתיר לוועד עובדים להתנהל כמאפיה. אסור לתת לחבורת עובדי מדינה מאוגדים לאיים כך על ח"כים. תופעה זו חמורה הרבה יותר ממעשה פריצקי.
אבל הכל בטל בשישים לעומת הלקח העיקרי. מסתבר שתפירת תיק לפוליטיקאי, אם היא נעשית על-ידי פוליטיקאי אחר, ואפילו בסתם פגישה של זריקת רעיונות של כמה שעות, מחירה כבד. אבל זכורים היטב עוד כמה תיקים תפורים במיוחד. חלקם נתפרו בחופזה וחוסר מקצועיות: למשל תיקם של רובי ריבלין ויעקב נאמן; חלקם נתפרו במיומנות וסבלנות, במשך שנים רבות, תוך השקעת מיליונים רבים, שימוש בהאזנות סתר חסר חוק ושיתוף מוחות רבים: כך תיקי שרון, אפל, נתניהו, אולמרט ועוד. כולם הושלכו לפח. אבל אף אחד מהתופרים לא שילם מחיר. להיפך. רובם קודמו.
מסתבר שבמדינת ישראל יש מי שמותר לו לתפור תיקים, והוא מתוגמל על כך, ויש מי שאסור לו והוא נענש על כך. ומי אחראי על התיגמול והעונש ההפוכים הללו? נכון. שוב מפלגת "הפוליטיקה הנקיה" שינוי והעומד בראשה.
