אז מה היה לנו שם, במפגש יהודים ערבים ביפו? עולה חדש/ותיק, סוציאליסט, יליד מרוקו, למד בצרפת, עיתונאי והיום חבר כנסת מטעם העבודה, מול ערבים תושבי יפו. אלה שומעים במו אזניהם דברי בלע על זיהומו של האוויר בכנסת ישראל, שהכניסה אל הבית תעשה כנראה בסיוע של מסכות אב"כ. ומיהם המזהמים? יהודים, עולים ממדינות חבר העמים, ברחו מארץ הסוציאליזם (שמו המקורי של הקומוניזם), והיום הם חברי כנסת. הם לא למדו בצרפת. ייתכן מאוד שחלקם למד בסנט פטרסבורג או בעיר אחרת, ברם, שפתם לא בהכרח מלאה טוב ממכמני השפה העברית, היא מלאה בחצץ.
מה גורם לחבר כנסת ממפלגת העבודה, לעמוד מול ערבים, אזרחי הארץ, ואשר קיים בוודאי פער מזהיר בין תפיסתם הלאומית לזו של 'הרוסים', להשמיץ דווקא את מי שבאו אל הארץ גם מכורח חוק השבות, ובעיקר על-מנת לשמר את המדינה היהודית, כך הרי כולם מדקלמים? המסקנה המתבקשת היא שכל הסיפור איננו על-רקע עדתי, אלא על-רקע הצבע אותו נושאים, רחמנא לצלן, העולים מברה"מ, כחול. מעמקי ליבו, מתפרץ בן סימון וכואב את 'כשלונה' של העלייה מברה"מ: היא איננה סוציאליסטית, היא איננה מחבבת אויבים של העם היהודי, במקרה הזה, ערבים, והיא בעלת עמוד שדרה לאומי.
דמיון מובהק בין עדות המזרחים לעולים מרוסיה
'אהבתו' של בן סימון כלפי אנשי 'ישראל ביתנו' נגזרת מהעובדה שההגמוניה בישראל לא אוהבת רוסים. נקודה. ומי שרוצה להעמיק מעט, יבין שקיים דמיון מובהק בין עדות המזרח לאלא שבאו מרוסיה הלבנה וגם זו החומה יותר. זו הסיבה שרובם נמצאים בצד אחד של המפה הפוליטית, וזה מה שמרתיח את ההגמוניה השמאלית.
למבקשים ראיה לדבר, הנה מה שאמר העיתונאי בן-סימון: "חברים, לא השתגעתי, גם לא עברתי אירוע מוחי, אני מוכרח להילחם ב'מדינה בתוך מדינה' שהקימה ש"ס ולעצור את הצבעת העניים לנתניהו", כאשר החליט להתמודד בבחירות המקדימות של תנועת העבודה. ('
מעריב', סופשבוע, 13.6.2008).
הח"כ בן-סימון מרבה לדבר על הומניות ועל כך שהחברה אלימה והוא טהור נפש ונאור. ברם, בהתפרצותו מבטא בן-סימון לא רק בריחה אל מחוץ לכוח המשיכה של הציונות, זו אשר נאבקים עליה גם אורחיו מיפו וגם יריביו המזהמים מהכנסת, אלא גם בריחה מיסודותיה של המדינה היהודית: זאת מדינת היהודים היחידה.
מותר ואף חובה על בן-סימון לקרב את הציבור הערבי להכרה שהם מיעוט הזכאי לכל הזכויות כבני אדם, אולם בהתקפתו על היהודים הבאים מארצות ניכר, הוא רומז בהכרח אל החמשיר של הח"כ הערבי
אחמד טיבי מעל בימת הכנסת - היהודים הרוסים אינם רצויים.
העלייה הרוסית - נייר הלקמוס לשנאת עולים
הח"כ בן סימון תיעד את ביקורתו על אופן קליטתם של העולים מחבר העמים המזרחי, אבל את חבלי קליטתם בארץ, מנסה בן-סימון להעצים מפני שהעלייה הרוסית הפכה להיות נייר לקמוס לשנאת עולים. הוא לא יחיד במעשיו הנלוזים. אין תוכנית 'סאטירע' אשר לא מתפארת בבדיחות גסות רוח על העלייה הרוסית ועל מבטאה הכבד, ועל רוח הלאומניות הנושבת ממנה. באותה קלחת נמצאים החרדים, המזרחיים וכמובן המתנחלים, אם כך מה נותר? להיות בצד של הערבים.
חכמי ישראל אמרו שמה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. ח"כ
דניאל בן-סימון לא חבר של העולים היקרים מברה"מ. אחרת לא ניתן להסביר את דברי הבלע שלו כנגדם. בן סימון שכח שלפני למעלה מ-40 שנה גם הוא היה בחזקת עולה. אולם בשם האחווה המזוייפת שלו עם הערבים הוא מוכן להשתלח ביהודים אשר כל חטאם הוא שהם נולדו ברוסיה ועלו ארצה.
כיהודי, כישראלי וכעולה ארצה ממרוקו שמונה שנים לפני בן-סימון, אני שמח על עלייתו ארצה של כל יהודי. אין ברכה גדולה מזו של העלייה הגדולה מברה"מ כתוספת כוח למדינה היהודית בדיוק כמו העליות הגדולות מלפני חמישים ושישים שנה.
