אני לא מתומכיו של
יאיר לפיד, בעיני לפיד, כפוליטיקאי הוא בעיקר כלי ריק הקורא לפלגנות, כל זה במסווה של האיש הנחמד מהטלוויזיה ומהעיתון. עם זאת, חשוב לציין, אני לא מקבל כמה מהביקורות שקמו עליו, את אלו מהצד הקטנוני יותר. מבחינתי לפיד פסול לא מהסיבות הקטנות, אלא כי האג'נדה הפלגנית שהוא רוצה לקדם בעייתית, ומכיוון שהוא מסווה אותה תוך אמירת הרבה כלום.
מאז שבחר להודיע על התמודדותו, לפיד לא יצא באף אמירה משמעותית אחת. "איפה הכסף?" הוא לא יותר מסלוגן בחירות, תוצר של קופירייטינג ולא אג'נדה. הן חסידי הקפיטליזם והן חסידי הסוציאליזם יכולים לשאול אותה ולהרגיש צודקים. תקציב המדינה חשוף, כך גם התנהלותה הכלכלית. כמה יש בקופת האוצר? לאן הולכים משאבי המדינה? איזו סוג של רגולציה מופעלת על גופים כלכליים במשק? איזה סוג מיסוי יש לקיים בישראל, ועל מי? כל השאלות הללו הן הנגזרות האופרטיביות של השאלה הכללית והאוורירית הזו, שהפכה לכאילו מצע של לפיד. לא ברור כיצד האיש שהוא ידיד הטייקונים והיה פרזנטור של בנק נצלני למדי מרשה לעצמו להתהפך פתאום ולהגדיר את ידידיו, האנשים שהוא עבד אתם ובשבילם, כאויבי העם.
כן, בטוריו ב
ידיעות אחרונות לפדי שטח לא פעם את עמדותיו. אפשר לגשת לטורים שכתב משך שנים ארוכות ולנקז מהם מצע. יש כמה שכבר עשו כן בזמן שעבר מאז הכרזתו. לפיד לא עשה זאת. "כתבתי על זה אלף פעם" אמר בסרטון היוטיוב שהעלה, הוא אכן כתב על כל מיני נושאים, חלקם פוליטיים, חלק מרעיונותיו סותרים האחד את השני. חוץ מזה, כאילו אמורים עכשיו אלפי אנשים לגשת את גיליונות ידיעות אחרונות בבית הספרים הלאומי ולברור מתוכם את מצע מפלגתו העתידית של לפיד. כעיתונאי היה לפיד כותב טורים חביב למדי, אני עצמי נהניתי ממנו מדי פעם. אבל אין דין כותב טורים כדין פוליטיקאי. עכשיו על לפיד לומר אמירות, לפעול פעולות.
לא מביא כל בשורה חדשה
גם ההתקפות עליו בשל הדוקטורט המהיר שקיבל לא מרשימות. הוא הגיש בקשה, אולי אפילו פנו אליו כדי שיגיש, והתקבל. המסלול הזה הוא לא תעודת גנאי ללפיד, אלא לאוניברסיטת בר-אילן שמביישת בעצם קיום המסלול את האקדמיה הישראלית. כאילו מחקר אקדמי איננו מקצוע שיש ללמוד ולהתמקצע בו. אך תעודת הגנאי, כאמור, איננה של לפיד אלא של אוניברסיטת בר-אילן.
בנוסף, מרגע שהכריז לא עשה לפיד צעדיו אופרטיביים בהקמת מפלגה. היה ראוי יותר שירוץ לפיד במסגרת קיימת, סך הכול הוא באמת לא מביא כל בשורה חדשה ואמיתית לעם ישראל. אבל לפיד חישב, בצדק, שיהיה לו קל יותר להשפיע על הציבור כיו"ר מפלגה חדשה מאשר להשתלב במפלגה קיימת. מאידך, אחרי הבשורה הגדול לא יישאר שם הרבה. חמשת או ששת המנדטים של מפלגת לפיד לא יביאו בשורה ויתאדו אל האין בסבירות גבוהה למדי. בעצם, לפיד רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי. להיות פוליטיקאי בלי להיות פוליטיקאי. אמירה כמו שברשימת מפלגתו לא יהיו חברי כנסת מכהנים היא האשמה גורפת ובלתי צודקת כלפי נבחרי הציבור שלנו. כולם פסולים? כן, מלבד לפיד. הוא טוב, השאר רעים.
הבעיה העיקרית - אג'נדה של מגזריות לבנה מבוססת
וזו הבעיה העיקרית עם לפיד. האג'נדה העיקרית של לפיד היא המגזריות הלבנה המבוססת, אשכנזים מבוגרים ברובם שחוששים מהרב-תרבותיות בישראל - ערבים, אתיופים, רוסים,
מתנחלים, חרדים, דתיים, צרפתים, עולי ארה"ב, מזרחים,
עובדים זרים, פליטים וכל מי שהוא לא הם מפחיד אותם. הם מדמים בנפשם איזו ישראל אחרת של רוב לבן, התקופה בה הם היו החזקים, המשמעותיים, השולטים הבלעדיים - הרוב המוחץ. זו תקופה שמעולם לא הייתה, זו גזענות במסווה של אחדות. זה המשחק העיקרי של לפיד.
"אנחנו" שלפיד כל כך קורא לשמור עליו הוא ממש לא "אנחנו" כל ישראלי. לפיד עצמו לא "כל ישראלי", הוא אשכנזי חילוני מבוסס מתל אביב, הוא מהמחוברים שבמחוברים. לא רבים היו מצליחים לקבל סידור נוח לשרת בעיתון במחנה. יאמר לזכותו שלא רבים היו מצליחים למנף את הסידור הזה לקריירה מרשימה מאד בתחום התקשורת. לפיד מייצג מגזר צר בישראל, אבל המגזר הזה מבוסס מאד ויומרני מאד.
באמירותיו, מאז שהכריז על התמודדות לפיד מפלג, לא מאחד. מרבית משפחות יוצאי אתיופיה מוכרות לשירותי הרווחה - לא בגללם, בגלל קשיי הקליטה וכשליה, מאתים אלף בדואים חיים בפחונים בנגב, עשרות ומאות חסרי בית חיים בערים השונות בישראל, בחברה החרדית שוב ושוב מתגלים מקרי סעד קשים ומשפחות שלא מצליחות לעמוד בעומס, עובדי הרווחה בארץ הם מהעמוסים בעולם, משכורותיהם לא טובות והתמיכה לא מספקת (ומכיוון שאני נמנה על עובדי קידום נוער בעיריית ירושלים, זה מגוף ראשון).
בכל אלו לפיד לא מטפל - משתי סיבות. האחת היא כי הוא נוטה אל האוורירי - אל מילים גדולות, אמירות לא מחייבות. טיפול נקודתי בבעיה זה לא בשבילו, גם אם היא בעיה גדולה שמקיפה אלפי, רבבות או מאות אלפי אנשים. הסיבה השנייה היא שזה לא באמת מעניין אותו או את מי שהוא רואה כבוחריו הפוטנציאליים. אפילו במחאת הקיץ האחרון ראינו שיש אנשים שמטריד אותם יותר שיהיה להם כסף לטיול הבא לברצלונה מאשר שעוד אתיופי ילך לאוניברסיטה, עוד בדואי יזכה לקורת גג, עוד מורה ייכנס לבית ספר לנוער בסיכון. אל האנשים האלו לפיד מדבר. מהם הוא רוצה להרכיב מפלגה.
גם התקפותיו של לפיד על יחימוביץ' והעבודה ועל קדימה מציירות אותו כשטחי מאד. יחימוביץ' רדיקלית? זו אמירה הזויה שרק
נחמיה שטרסלר יסכים אליה. קדימה פוליטיקאים ציניים? לפיד יודע את האמת, הוא מדבר עם אולמרט באופן די קבוע, אבל הוא רוצה לגזול מצביעים למפלגות האלו ממש. המצביעים האלו עשויים לרומם אותו אל מספר מנדטים חד ספרתי ובכך אולי להבטיח את הקדנציה הבאה של נתניהו. האם לפיד ייכנס לממשלת נתניהו הבאה? האם ישראל ביתנו היא שותפה קואליציונית ראויה בעיניו? האם ש"ס? אלו השאלות שעליהן הוא לא עונה. אבל הכפשת יחימוביץ' וקדימה, כשהוא יודע שאיננה צודקת, היא מבחינתו גריפת קולות.
אין תשתית ואין ארגון
בנוסף, עוד עניין ארגוני חשוב. ללפיד אין מפלגה, אין לו תנועה, יש לו את עצמו ואת דף הפייסבוק שלו. גם בדף הפייסבוק שלו הוא מתנהל באופן דיקטטורי משהו - מוחק תגובות שלא נראות לו ולא עונה לשאלות קשות. אבל במובן העמוק יותר - פשוט אין לו מפלגה, אין לו אנשים, אין לו תשתית ואין לו ארגון. אם הסיבה היחידה שהוא רוצה שיצביעו לו היא כי זה הוא, באמת אין כל הצדקה למפלגה במיוחד בשבילו, למפלגת "יאיר לפיד לכנסת".
הבעיה עם מפלגה - שיש לאנשים שונים דעות שונות, פתאום הם אומרים דברים שונים ממה שתכננת. אפשר לקחת חבורת אנמיים ולשים מאחוריך (ליברמן עשה את זה לא רע) אבל אז הם סך הכול חבורת אנמיים, אין בהם תרומה ממשית. אם באמת לפיד מתכוון להקים מפלגה, ואם זו לא בדיה של קדנציה אחת, מן הראוי שתעמוד מאחוריו תשתית משמעותית - ושתהיה דמוקרטית, די לנו במפלגות לא דמוקרטיות. אם הוא לא מקים מפלגה משמעותית, דמוקרטית, עם ארגון רציני - וודאי ובוודאי שאין בכוונת ההתמודדות שלו כל בשורה משמעותית.
