שלום לך מנהיגת פועלים,
גברת אדרעי הלא היקרה איזה דוגמה למופת את נותנת?!!
מדהים, אני נפעם שלא לומר מצומרר מדמותך המנהיגותית. מהשפה שלך והעברית הקולחת. מההשראה שאת נותנת שאת אומרת "שאין לך כנפיים" - כי חבל שאין לך כנפיים כי אז היית עפה לאלף עזאזל לנוכח הנזקים שאת גורמת למשק. גם מצאתי בך מנהיגה מהטבע - כשראיתי את דמעות התנין שהזלת על המרקע ועל שולחן וועדת הכספים של הכנסת בסיפורי עובדי הקבלן.
כשהבטתי על מסך הטלוויזיה בשעה שבזת למערכת המשפט שאלתי עצמי שאלות נוקבות על דמוקרטיה ואנרכיה, אבל כאן, קצרה היריעה להיכנס לדיון הפילוסופי על דמוקרטיה, כי הוכחת שבעזרת השלטר או מפתח לרכבת את גורמת נזקים לציבור ש"כאילו" את מגנה עליו. ציבור הזקוק לכלי התחבורה הנפלא (בעולם) אך המקולל כאן בישראל. זהו ציבור עובדים שאיבד את האמון ברכבת מאחר שלא להתייצב בזמן לעבודה.
יש קווים אדומים בחברה שלא נחצים
גרמת ללמעלה ממאה אלף איש נזק ישיר ולעוד מיליון נזק עקיף. את והוועד המיליטנטי שלך הורסים גוף שקיים עוד לפני שנולדת ושנולד לפני שהמדינה נרשמה כחברה באו"ם. את גברת אדרעי בשביתות שלך חדשות לבקרים הורסת עסקים, הורסת חיי תרבות, חירבת לסטודנטים יום מבחנים ולימודים ובעיקר את פוגעת בעובדי
רכבת ישראל.
אחריות גברתי. אחריות אדירה מוטלת עליך ועל הגוף שנקרא וועד עובדים - גוף שיש לו חשיבות עליונה בשנים בהן דורסים עובדים. יש קווים אדומים בחברה שלא נחצים גם אם את מנהלת שמונה סכסוכי עבודה - ואת דרסת אותם ברגל גסה. ובכל העת הזו אני תוהה על ההשראה שאת נותנת למאות שמחפשים או יותר נכון מחפשות את 15 דקות התהילה. אולי תכנסי לאח הגדול כי תוכלי להיות הקטר המוביל בשסע העדתי, החילוני דתי ונמצא לך כבר תפקיד בריאליטי. את 15 הדקות שלך בזבזת שהוכחת שאת שייכת למשפחת פשע (מבלי להעליב את המשפחות).
איזו השראה את נותנת למאות ואלפי חברי איגודים שמאמינים במוסד שנקרא התאגדות עובדים כשניהלת בלילה קרב סכינים או דחיפות בחצר הקטרים בלוד מול המנכ"ל. כן, יכתבו הטוקבקיסטים שלא היית שם - אבל עם כנפייך את ההשראה לשולפי הסכינים. מי שעוזר לך בניהול המאבק התקשורתי הזה כשל כישלון חרוץ (ומשום מה יש לי זיק של רעיון מי זה היועץ האסטרטגי).
קיבלת כותרות, קיבלת זמן מסך, קיבלת אפילו שער בגלובוס אבל דבר אחד לא קיבלת וזהו השיעור הראשון בעולם התקשורתי -
אף אחד לא הצטער על משהו שהוא לא אמר. ואת אמרת, ויותר מיידי אמרת, הרבה שקרים ומסרים מבולבלים.
לא את ולא מאבקך - מעוררים אמפטיה
לא הנהלת הרכבת אטומה כפי שאת מצוטטת בגלובס אלא את ורק את בשפל מנהיגותך. לא את ולא מאבקך מעוררים אמפטיה, נהפוך הוא, יש רבים שהיו מוכנים לסקול אותך באבנים שאת תלויה על רמזור הניתוב שבמסילה. הסתובבתי בעולם וראייתי מה זה שרות רכבות, דיוק של זמנים ודיוק בשרות (ואני לא מדבר על גרמניה - שאת הדיוק ברכבות הם הוכיחו לפני שישים שנה ויותר). אני מדבר על מדינות נכשלות באפריקה, בסרי לנקה ובאזורים נידחים בהודו. וראייתי את הרכבות באוסטרליה, צרפת ואנגליה שמשנעות מיליונים ביום מהפריפריה למרכזי התעסוקה בעיר כחלק מכוח ושינוע כלכלי. אבל אצלנו יש את הגברת אדרעי! היא עסוקה עם הוועד בנופש (סליחה) במלון כדי שהם יוכלו לנהל את החמ"ל הבריוני במרוכז. מלון על חשבון עובדי הקבלן ברכבת.
היא וחבריה צריכים אוטובוס ביחד כדי להגיע לבית המשפט והנה הלכו עוד כמה אלפי שקלים אבל מי סופר כסף קטן כשהוועד חוגג על חשבון העובדים. ואת הארוחות בתל אביב צריך לשלם? הרי זה אשל בתפקיד וכך מכספי הוועד ישפכו עוד כמה אלפיים!! ולקט עיתונים מיפע"ת צריך לכל החברים שיהיה הוכחה בשכונה שעבדנו ונלחמנו עבורם - עוד שישים אלף בשנה!! ואת הקנס של זו עם הגלימה השחורה (כבוד השופטת) שבבוז מול מצלמות הטלוויזיה אמרת "נורא מפחיד" (בזלזול) הרי הכסף של הקנס יצא מכיסם של העובדים.
כן גברת אדרעי העובדים שלא גומרים את החודש. אלה שאת לוקחת להם מהפה מיסים לוועד. וליועצי התקשורת או מנהלי המאבק האסטרטגים צריך לשלם? הם הכתיבו את המהלכים ובטח יש לוביסט או שניים - כסף קטן שמדובר מקופת הוועד. כשאת נאבקת כנגד חוזה אחזקה בחברה המייצרת הרי את לא נאבקת על עוד עובד דור ב' או דור ג' שייקלט ברכבת, אלא, את נאבקת ברצון שלך לראות את כספי הציבור נשפכים.
כל רכב שאת קונה יש לו תקופת אחריות ואחזקה של החברה - עד לרגע זה לא הבנתי מה רע בכך? אבל כנראה שנשארו עוד כמה בני משפחה של עובדים דור א' שסיימו צבא וצריכים להיקלט ברכבת ישראל. ואיך שכחנו שההתמחות מספר אחד אצלכם זו הבטיחות.
הפסדת את ציבור הנוסעים
בטיחות, קראתי, זה נר לרגליכם רק חבל שאצלנו סופרים גופות ולא את בכמעט ונפגע. בגלל זה אתם לא רוצים שיטפלו בקרונות מישהו מבחוץ - חלילה יינזקו הקרונות. חבל שאתם שוכחים לחבר את המעצורים (אירוע בדרך למודיעין) ורק אתם שורפים קרונות (מול געש) ובטח שכחתי איזה כמה תקלות בטיחות שהציבור לא יודע עליהם כלל.
אולי עשו טוב עובדי הרכבת ששבתו. אולי סוף, סוף יסגרו את הרכבת לכמה חודשים ופשוט יפריטו אותה ונקבל גוף שירותי, מקצועי ומדויק. זו העת להבאת קרונות חדשים, ולבניית מסילות משולשות ומרובעות ובכך יקרבו את עפולה, ירוחם ושדרות ברכבת מהירה של 20 דקות לתל אביב. הציבור בארץ איבד את האמון בכלי שנקרא רכבת (תשאלו את הנוסעים בקו הדרומי שבשנה האחרונה סבלו מלמעלה ממאה ימי השבתה של הקו לבאר שבע). תשאלו את אלה שלא הגיעו לעבודה, לטיסה ולמבחן באוניברסיטה.
אולי בכלל כדאי לסגור את הרכבת כי הרבה נפשות תועות יחפשו מקום אחר להתאבד ולא על הפסים, (או כפי שצחק היום מישהו ואמר שעובדי הרכבת זרקו עובד קבלן לפסים כדי לחמם את הקטרים). הרכבת בישראל היא בדיחה של שרות. אני מצטער שאני מכליל ופוגע באנשים טובים שעובדים קשה יומם וליל בקטרים קפואים בלילות החורף ובקטרים בוערים בקיץ. אני מצטער שאני פוגע בעובדי התשתית והתחזוקה שאוהבים את העבודה שלהם ונותנים את הנשמה. חברים יקרים בכם האשמה אם זו מנהיגתכם - אתם שלחתם לחזית מישהי שמביישת את עבודתכם ובכך הפסדתם אותנו ציבור הנוסעים שהיה מוכן להתאבד עבורכם אם רק היינו מקבלים תמורה.
