התחושה החוזרת בשיחות סלון היא כי השלטון על מפלגותיו עובד על "האזרח הקטן", או כמו שאומרים החבר'ה, לא סופרים אותו ממטר.
הבעיה המרכזית היא הפער העצום בין הבטחת המפלגה במצעה לפני הבחירות ואשר לא פעם השפיעה על החלטתנו, לבין המציאות העגומה שנוצרת כאשר אותה מפלגה מצטרפת לקואליציה, זונחת את הבטחתה לבוחר וכפופה למשמעת קואליציונית, שלעיתים מביאה לנקיטת עמדה הפוכה מהמצע שלו התחייבה בבחירות.
שיטת הממשל בישראל היא הרעה החולה, שכן כל מטרתן של המפלגות היא ליצור קואליציה, גם אם היא באה על חשבון המצע שבזכותו בחר האזרח במפלגה מסוימת.
קואליציות של אינטרסים
זה שנים רבות שבשל סחיטות של מפלגות שהקואליציה תלויה בהן, מתפרקת הממשלה ומסיימת את דרכה לפני תום כהונתה הרשמית. סחיטת מפלגות קטנות המרכיבות את הקואליציה, מבטיחה כי קבוצות מיעוט נהנות הרבה מעבר לכוחן הפוליטי, וזאת בשל דמי האתנן שמוכנה לשלם המפלגה השלטת והעומדים בראשה, רק כדי להבטיח את ההגמוניה שבשליטתם.
כך אנו מגיעים למצב א-נורמלי שבו מועדפים משתמטי גיוס על פני בוגרי שירות צבאי המשרתים במילואים; כך מועברים תקציבי עתק לחינוך החרדי הלא מוכר מכספי הציבור העובד ואשר לימודי הליבה לא כלולים בו; וכך קובעים קריטריונים מפולפלים בדיור שמעדיפים אוכלוסיות מסוימות. זו רק רשימת דוגמאות חלקית לעיוותים שנוצרים בשל קואליציות של אינטרסים.
מחאת הקיץ בעינה
מחאת הקיץ נשחקה, אך לא נשכחה והתחושה היא כי הממשלה נוהגת בלשון "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". כאשר העם מפחד מהממשלה זו עריצות, וכאשר הממשלה מפחדת מהעם זו דמוקרטיה - מטבע לשון שטבע תומאס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארה"ב - הוא משפט בעל משמעות רבה כדי להמחיש את מצבנו.
מי שאינו מוכן להמשיך את כללי המשחק שנוקטות הממשלות השונות בשנים האחרונות, ואשר בשל אוזלת ידן אנו עדים לתחלואים שאינם גזירה משמיים כמו הביטחון לדיור, הביטחון לכבוד בעבודה והביטחון האישי, צריך לעשות מעשה.
מחאת הקיץ יכולה להביא לשינוי, שכן היא הוכיחה שגם האזרח הקטן שהוא ימני או שמאלני, אשכנזי או ספרדי, עני או עשיר, דתי או חילוני, קיבוצניק או עירוני, מבין כי יש לו כוח לשנות, ובתנאי שהוא יעשה מעשה אקטיבי כמשתתף מוביל ולא כאזרח נגרר.
הייה משפיע פעיל
המשחק החדש יחייב בחינה של החלטות המפלגות עד הבחירות ובחינת מצען לקראת הבחירות הבאות. הרשתות החברתיות יכולות לסייע להבנת המצב, וביכולת כל אחד ואחד מאיתנו להיות שותף פעיל ומכריע מה יהיה אופייה של המדינה למען דורנו ולמען הדורות הבאים.
ראוי להתמקד ברשימה של נושאים ולבחון על פיהם מי המפלגה הראויה לזכות בקולנו בבחירות הקרבות. ולא די בכך, ראוי כי עמדתנו על המצע הרצוי תושמע בשיח, ברשתות החברתיות ובכל מקום שבו נוכל להשפיע על הסובבים אותנו.
האזרח הקטן יכול גם להשפיע וגם להכריע. השאלה היא האם ניקח את האחריות למצב שבו אנו שרויים ונממש את אמרתו של ג'פרסון שכדאי לממשלה לפחד מהעם! או שמא חלילה נמשיך להיות אזרחים קטנים!
