X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
מי שניהל, או לא ניהל, את אסון הכרמל בשעותיו הראשונות - כאן קבור הכלב מדוע קצף כ"כ נתניהו בפרשת נתן אשל? אירן קובעת את חוקי המשחק ולא נכנעת לסנקציות הרוב החילוני בישראל זכאי לתחבורה ציבורית בשבת מילים אחרונות לגילה אדרעי
▪  ▪  ▪
"שרידים" של טעויות חמורות בהתנהלות בזמן אסון [צילום: AP]
טעות גורלית
למען השם, מתחוללת לכם שריפה מתחת לאף! ולאף-אחד אין מושג קלוש כמה היא חזקה, כמה היא פרועה. אין זה משנה כלל וכלל האם מדובר בכבאים שהתמודדו עם שריפות בסדר גודל כזה. השעות הראשונות, בהן אי-הוודאות עולה על הוודאות, הן השעות הקריטיות. טעות אחת לכאן או לכאן עלולה לעלות בחיי אדם. והיא אכן עלתה

מה לא נאמר על דוח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה? נאמר שם שמבקר המדינה מנסה לסיים את תפקידו ברעש ובצלצולים, ורק הטלת אשמה ורפש בחברי הממשלה השונים תאפשר לו את זה. נאמר שם שמדובר בדוח נכון, המטיל את האחריות על מי שהיו אמורים להטיל עליו את האחריות. אך גם נאמר שם שהדוח בכלל לא נתן מענה על השאלות הכואבות והחשובות ביותר - איך איבדנו כל-כך הרבה סוהרים? איך איבדנו את הילד אלעד ריבן? ואיך לא יצאנו בלי נפגעים מהאירוע הזה?
לינדנשטראוס החליט להטיל אחריות מיניסטריאלית. בעברית פשוטה זה אומר שיש שלושה חברי ממשלה שאשמים באופן ישיר באסון הכרמל: שטייניץ שהתקמצן על תקציב המדינה (ובצדק...), ישי שלא זעק מספיק חזק ונמנע מלהתפטר, ונתניהו שלא ניגש עם תוף-מרים וניסה לפייס את כל הצדדים. אין זה משנה כלל וכלל מה היו מניעיו של מבקר המדינה כאשר החליט לנהוג כך. מה שמשנה הוא שאין חדש תחת השמש: האם לא תיארנו לעצמנו, כאזרחי המדינה, שקיים סכסוך עמוק בנושא? שלא הגיעו לעמק השווה? לא אגזים אם אומר שדברי המבקר לא הפתיעו אף-אחד. יחד עם-זאת, ככל שדברי המבקר נכונים, הם רחוקים מלקלוע ולפגוע פגיעה ישירה בלב העניין. בנקודת האפס.
בסופו של דבר, אנחנו מדברים על אסון שיכול היה להימנע. עם כל הכאב, ניתן היה למנוע אותו. למעלה מ-40 סוהרים היו עוד איתנו היום, אלעד ריבן היה מסיים את לימודיו בבית הספר, אנשי המשטרה עוד היו מתקדמים בסולם דרגותיהם. אך האסון קרה. הקורבן ניתן. והוא ניתן בגלל חוסר תיאום בדרגי השטח. כאן הבעיה האמיתית: מי שניהל, או לא ניהל, את האירוע בשעותיו הראשונות. מי שנתן, או לא נתן את הפקודות. כאן קבור הכלב.
אם לרגע נחטא וניגש לחקור את אירוע אסון הכרמל מנקודת מבט צבאית, במתודולוגיה הצבאית יש לדבר מענה פשוט מאוד ומדויק: באירוע כזה, מכריזים קודם כל על "שטח צבאי סגור". למען השם, מתחוללת לכם שריפה מתחת לאף! ולאף-אחד אין מושג קלוש כמה היא חזקה, כמה היא פרועה. אין זה משנה כלל וכלל האם מדובר בכבאים שהתמודדו עם שריפות בסדר גודל כזה. השעות הראשונות, בהן אי-הוודאות עולה על הוודאות, הן השעות הקריטיות. טעות אחת לכאן או לכאן עלולה לעלות בחיי אדם. והיא אכן עלתה.
אילו היו סוגרים את הר הכרמל הרמטית מכל הכיוונים, ומבצעים בקרה על הצירים ומיפוי של כל הצירים, היו מבינים שישנם שלושה צירים פשוטים לעלייה להר: ציר ההגעה מהשכונות העליונות של חיפה (אזור דניה), ציר ההגעה מכיוון צומת בית-אורן וציר ההגעה דרך עיר הכרמל. מיפוי שכזה וניהול כלל האירועים וכל הסד"כ בשטח על-ידי גורם אחד ואחוד היו מונעים את העלייה המיותרת של אוטובוס הצוערים למעלה הכרמל (ועוד דרך אחד הצירים המסוכנים. הוא מסוכן בחירום כפי שהוא מסוכן בשגרה). במתודולוגיית השטח הסגור, מי שמפקח ומנהל את האירוע מכיר אישית כל גורם או סד"כ שנע בשטחו. הדבר פשוט פי כמה וכמה כאשר מדובר בשטח, שעל-אף היותו הררי וקשה לשליטה, נגיש לשליטה הודות למיעוט הצירים שנגישים אליו.
אלו המסקנות האמיתיות שמר לינדנשטראוס היה צריך להגיע אליהן. המבקר הנכבד אומנם הטיל את האחריות על הרובד האסטרטגי, אך נמנע מלעשות זאת בדרג הטקטי. זה שהיה בשטח וכשל כישלון חמור. זה שקיבל את ההחלטות בשטח ושלח סוהרים למוות. עם המסקנות של המבקר בוודאי אי-אפשר להתכונן לאירוע הבא. בסופו של דבר, ראש-הממשלה יתחלף, שר הפנים יתחלף, אך מהות המאבק תישאר בעינה. מערך מושחת ולא בנוי כמו זה של הכבאים לא מחליפים ביום. וגם תמיד ניתן להאשים את הדרג הבכיר. הוא הרי אחראי לכל מה שקורה במדינה. אבל לא הדרג הבכיר היה זה שכשל בקבלת ההחלטות בשטח בשעות הראשונות של השריפה. ואולי ראוי שאת זה יבין לינדנשטראוס בבואו לכתוב את הדוח.

התקופה שאחרי נתן אשל
אשל. הופעל ע"י שרה נתניהו? [פלאש 90]

עלילות בלשכה
קשה להבין מה באמת קורה שם, בלשכה, ואיך הדברים מתנהלים. יכול להיות שהיה פה 'קייס' בטוח נגד אשל, אך גם יכול להיות שמדובר באדם זך, חף מרבב. מה שבטוח זה שלא משנה איך נהפוך את הסיטואציה הזו, היא בעייתית

הסיפור של נתן אשל מריח לא טוב מכל הכיוונים, על כך אין עוררין. קשה לי להאמין שניתן היה לסיים את הסיפור הזה גם אחרת מאיך שהוא באמת נגמר. כולם היו יוצאים פצועים מהסיפור הזה בצורה זו או אחרת. אך נשאלת השאלה מה ניתן ללמוד מהסיפור הזה. ויותר מזה: מה היה קורה אילו יועציו של נתניהו היו פונים קודם אליו בנושא, ורק אחר-כך ממשיכים ליועץ המשפטי לממשלה?
למי שלא מכיר את הסיפור, נתן אשל בחר להתפטר השבוע מתפקידו. לא, לא כי היו גילויים מרעישים בפרשה, ובטח לא בגלל ש-ר' החליטה לפצות את פיה. הוא טוען שהלה נובע מכך שאיננו כשיר מבחינה רפואית להתמודד עם פרשה כזו. אני חושב שמקורביו של נתניהו הבינו באיזה תפוח-אדמה לוהט מדובר והראו לו את הדרך החוצה. אך נתניהו לא ייתן לחבר ותיק לעזוב מבלי לגבות את המחיר מאלו שפגעו בו. וכך, התוודענו להתפרצותו של נתניהו על מזכיר הממשלה – צבי האוזר – בישיבת הממשלה ולהתפטרות דוברו של נתניהו.
למען האמת, קשה להבין מה באמת קורה שם, בלשכה, ואיך הדברים מתנהלים. יכול להיות שהיה פה 'קייס' בטוח נגד אשל, אך גם יכול להיות שמדובר באדם זך, חף מרבב. מה שבטוח זה שלא משנה איך נהפוך את הסיטואציה הזו, היא בעייתית. אכן מדובר בתפוח-אדמה לוהט, שעלול לגבות מחיר מכולם.
יועציו של נתניהו טעו גם כן. בכך אין ספק. כמו בצבא, גם בשוק האזרחי קיימת איזושהי היררכיה, איזו שרשרת מזון שכולם נשמעים לה. הדבר לא צריך להיות שונה גם בלשכת ראש-הממשלה. בטח שלא בלשכה הכי חשובה במדינה. בהחלט נדרש היה מיועציו של נתניהו שיפנו אליו בטרם יפנו ליועץ המשפטי לממשלה. הוא הבוס, הוא הראשון שצריך לדעת על מה שקורה בלשכתו. ומה קרה בפועל? נתניהו הוצג ככסיל לכל. הנה, נתיניו עשו דבר-מה על דעת-עצמם ולא טרחו לעדכנו בכלל. כאשר התקשורת עימתה אותו עם הדיווחים, לא ידע נתניהו איפה לקבור את עצמו. האמת? גם אני הייתי כועס. אפילו רותח.
אך מצד שני, קשה שלא לשים לב שקצפו של נתניהו עלול לנבוע ממקום אחר. איזה? אינני יודע. מפתה מאוד להתמכר לתיאוריית הקונספירציה שהציג בן כספית בטור השבועי שלו: נתן אשל היה האיש של שרה. הוא היה "המוצב הקדמי" שלה בלשכה. ברגע שקיים איום על האינטרסים של שרה, באופן מיידי גם יש איזשהו איום על שלום-הבית במשפחת נתניהו. כך, לפחות, לדברי כספית. ומכאן ועד ההבנה כי למעשה ההחלטות החשובות ביותר מתקבלות בכלל על-ידי האישה (שלא התמודדה בבחירות לראשות-הממשלה, וספק אם הייתה גורפת ולו מנדט אחד) היא קצרה ביותר.
כספית גם הצליח לעטוף את העובדות בטיעונים משכנעים מאוד, ביניהם על-כך שנתניהו בכלל שרוי בלחץ כבד (הנובע בעיקר מגב' נתניהו), וזו בכלל הסיבה שכעס כל-כך על אנשיו. הוא רצה להוכיח לשרה שהשליטה עדיין בידיים שלה, גם כאשר אנשיה לא פזורים בלשכה. זו גם הסיבה, לכאורה, שלא יועציו של נתניהו ולא היועץ המשפטי ראו לנכון לערב את ראש הממשלה בפרשיית אשל, עד שזו התפוצצה. הייתה לי רק בעיה אחת עם כל התיאוריה המושלמת הזו: כספית ציין כי הלשכה ממדרת את אנשיה ממנו ונמנעת מלתת לו כותרות במסגרת עבודתו העיתונאית. כך שאולי בכלל כספית ניסה לסגור חשבון פתוח עם משפחת נתניהו, ותיאוריות הקונספירציה המפוזרות כאן רחוקות מן המציאות.
אך אם לא נסתמך לרגע על התיאוריה של כספית, קשה להבין מאין מגיעה ההתנהגות של נתניהו. גם אם נתניהו חש בגידה לנוכח התנהלות נתיניו, עליו לתת להם קרדיט שהיה להם חשוב לפעול באופן כה מיידי. זה אפילו לא משנה אם הדבר היה בכלל במסגרת מאבקי הכוחות בלשכה. מדובר כאן בדבר ערכי הרבה יותר מסתם עוד נושא שעל סדר-היום. כמי שמהווה דוגמה ומופת לאזרחים רבים, הייתי מצפה לתגובה קצת יותר שקולה מראש-הממשלה. אולי אפילו גיבוי כלשהו מתחת לשפם. בלי כל אלו, גם אני מתקשה לא לצדד בנתיניו של נתניהו. הדרך המשותפת שלהם הסתיימה. באשמת שני הצדדים. כולי תקווה רק שבצד ראש-הממשלה נעשה הדבר ממניעים נכונים, ולא ממניעים שניתן לכנותם בשם הקיבוצי: שרה נתניהו.

הכישלון של אירופה באירן

השבוע נפל דבר באירן: האירנים הודיעו כי לא ימתינו ברוגע לתחילתן של הסנקציות האירופיות באזור יוני-יולי. אם הם מתכננים להטיל עלינו אמברגו, אומרים באירן, אנחנו נקדים אותם וננחית עליהם מכה קשה פי כמה. וכך פספסו מדינות אירופה את המומנטום.
אותי התנהלותה של אירן לא מפתיע. הרי נדרש אדם מוכשר מאוד כדי לא לדעת לקרוא את המפה העולמית העכשווית. בעוד שבאירופה מתנהלים כולם על מי-מנוחות, ברוגע. אין לחץ, הגרעין האירני עוד לא מפחיד אף-אחד, באירן הבינו את שם המשחק, והחליטו להתנהל בצורה חדה. אם הם (האירופים) מפסיקים את הזרמת הכסף, אנו נפסיק את הזרמת הנפט. אבל במקרה של אירן, היא תהיה זו שתקבע את חוקי המשחק ואת הזמנים. וכך, מדינות אירופה, שניסו להרתיע ולהפחיד את האירנים, הוצגו כשידן על התחתונה: הזרמת הנפט האירני הופסקה קודם.
אנו למדים מכאן, כי קיימת סיבה טובה להתנהגותה של מדינת-ישראל במשחק המנע של הגרעין האירני. התנהגותה של ישראל כביריון השכונתי, שכולם מנסים לפייס בטרם יעשה דבר-מה שיצטער עליו, היא התנהגות סבירה ואף מתבקשת. לאור התנהלותו האדישה-משהו של האיחוד האירופי, ישראל מבינה (פעם נוספת) שאין לה על מי לסמוך מלבד על עצמה.
בסופו של דבר, ניסיונות הפיוס הקדחתניים של כל מדינות העולם רק משחקים לטובתנו. הנה, תראו, גרמנו לאירנים לצאת מעורם בשבוע האחרון. אם עד-כה נמנעו האירנים מלהגיב על דיווחי התקיפה הפוטנציאליים של ישראל באירן, השבוע נאלץ בכיר אירני לומר שהם לא מפחדים. אבל דווקא כשמגיבים בהצהרות לוחמניות בריש-גלי מבינים שהשלטון האירני שרוי בפחד כבד: עמיתם, אסד, נופל ושוקע אט-אט. העם כבר לא מלוכד סביב הממשלה ורחוק מלהבין את ההקרבות שהוא עושה עבור פצצת הגרעין האירנית. בקיצור, הם מ-פ-ח-ד-י-ם. רק בואו נקווה שכאשר נדחק את השלטון למצב שבו כבר אין לו מה להפסיד, נעשה זאת בטרם ישימו האירנים את ידם על פצצת גרעין.

סטאטוס קוו חדש בעיר העברית הראשונה?
מגיע להם תח"צ בשבת [אייל יסקי-וייס]

אמירה ערכית
תחבורה ציבורית בשבת, בסופו של דבר, היא אמירה ערכית הרבה יותר משמדובר באמירה מעשית. מדובר אולי במענה המיטבי למחאות הקיץ ולצדק החברתי. פשוט כי מדובר כאן בעידן חדש, בו ניתן להגיע לכל מקום-בילוי ללא כל הסתכנות, ובלי צורך הכרחי ברכב

בהחלטה היסטורית (ואולי אפילו קצת היסטרית) הוחלט בעיריית תל אביב על פנייה לממשלה בבקשה לאפשר את הפעלת התחבורה הציבורית בשבת. הדבר נעשה, כמובן, על אפם וחמתם של החרדים, הרואים במהלך שכזה פגיעה בצביונה היהודי של מדינת-ישראל. וכן, זה גם לא מעניין אותם שזה מה שימנע את תאונות-הדרכים הבאות. העיקר שאלוהים ישמור.
חשוב להקדים ולומר שההחלטה שהתקבלה השבוע בתל אביב, בתמיכתו הרבה של ראש-העיר, רחוקה עדיין שנות-אור (ופוליטיקה) מיישום מלא. ההחלטה שהתקבלה בעירייה משמעותה כי העירייה תפנה באופן מסודר לממשלה, שתיאלץ להכריע בנושא. משמעות הדבר היא שאם ההחלטה הועברה ברוב-קולות, על-אף הלוביסטים ומנופי הלחץ המופעלים מטעם הציבור החרדי בתל אביב על העירייה, בכלל לא בטוח שההחלטה תעבור בהצלחה זהה גם בממשלה. אני מחזיק אצבעות (פשוט כי אין כל חסרון שניתן למנות נגד ההחלטה הזו) שהחוק יעבור והפור יפול לטובת הרוב החילוני בישראל. מצד שני, אני מציאותי ויודע למה ניתן לצפות מבתי-המשפט בישראל.
על-אף הסטאטוס קוו השורר בתל אביב, אין כל הלימה בין התיאוריה לבין המציאות בכל הנוגע לתחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית בשבת, בסופו של דבר, היא אמירה ערכית הרבה יותר משמדובר באמירה מעשית. מדובר אולי במענה המיטבי למחאות הקיץ ולצדק החברתי. פשוט כי מדובר כאן בעידן חדש, בו ניתן להגיע לכל מקום-בילוי ללא כל הסתכנות, ובלי צורך הכרחי ברכב. הנגשת המרחב הציבורי לציבור הרחב. גם ובעיקר בשבת. בחיפה זה פועל כבר יובלים, ואינני רואה סיבה שדווקא בסיפור הזה לא יסכימו החרדים ללכת לקראת החילונים. גם לא הזכרתי בכלל את העובדה שמצב כזה יצמצם משמעותית את תופעת השתייה והנהיגה בשכרות, פשוט כי תהיה תחבורה ציבורית שתחזיר את כולם הביתה בשלום.
מישהו מהחרדים אמר בשבוע האחרון כי הגיע הזמן שהחילונים יילכו לקראת החרדים. אז זהו, שאנחנו – החילונים – כבר הלכנו לקראתכם מספיק. עכשיו תורכם.

ועוד מילה אחרונה על גב' אדרעי

ממש לפני שסיימתי לכתוב שורות אלו, נתקלתי בכותרת שייצרה כתבת הפרופיל על אודות גילה אדרעי, יו"ר עובדי הרכבת (ואולי האדם השנוא ביותר במדינת-ישראל כיום) על-כך שהנהלת הרכבת מתנהלת כמו אשכנזים.
אז אומר לך כך, גברת אדרעי: עד שהכנסת את השד העדתי הכל-כך לא רלוונטי והכל-כך פאסה הזה למשוואה, עוד היה לך סיכוי בעיני תושבי ישראל. בסופו של דבר, מדובר במטרה צודקת: מחאה על תנאי העסקתם של עובדים רבים, שחרב הפיטורים מתנוססת מעל ראשיהם. אם היית מתנהגת יפה, היינו מנכים לך שליש ומחזירים את האמון בך.
אבל את החלטת ללכת על מכות מתחת לחגורה. החלטת להכליל ציבור שלם של אנשים, ולהעביר עליו ביקורת המונית. אז אני אומנם לא ארד לרמה שלך, אבל אני מבטיח לך שאותי איבדת. וכמו שאיבדת אותי, איבדת את כל השאר. כי כל השאר ואני האמנו שקורצת מחומר אחר. שהחוצפה היא אופי, ורק ככה ננצח. אבל כעת, כשהשד העדתי בתמונה, אאחל לך ולחברייך שתיכשלו. תיכשלו בצורה הכי כואבת. בעצם, את יודעת מה? זה בכלל לא מגיע לעובדי הרכבת. להם מגיעה נציגות ראויה, נציגות שהיא לא את. כי בסופו של דבר, אולי טרם הפנמת את חוקי המשחק: ההנהלה משחקת אולי משחק של אשכנזים ודוקרת אותך בגב, אבל את משחקת משחק של מזרחים מתלהמים. והפרקטיקה מוכיחה שלמתלהמים אין מקום בפוליטיקה הישראלית ובאמצעות התלהמות לא ניתן להשיג דבר.
גברת אדרעי, עלית על דרך פתלתלה שאין חזרה ממנה. ואולי כעת תוכלי להבין מדוע הרופאים השקולים והאשכנזים קיבלו את תמיכת הציבור, בעוד שתחתייך מנסים לחתור. רק חסר שתחשבי שגם כאן מדובר באיזו קנונייה אשכנזית נגדך, המקודמת על-ידי האליטות הגבוהות של מדינת-ישראל. ובינתיים, בהצלחה במאבק. או, יותר נכון, בהישרדות.

הכותב הוא בלוגר, מבעלי הבלוג האקטואלי "את שעל הפרק" באתר "תפוז". עוסק בכל העניינים שעל סדר היום, ומעודד את הדיון התרבותי והביקורתי על אודות כל החדשות האקטואליות.
תאריך:  27/02/2012   |   עודכן:  27/02/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
איפה באמת טעינו בכרמל?
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
לתושבי ישראל מגיעה שבת
אזרחית  |  27/02/12 20:27
2
אין רוב חילוני
עמוס שנער  |  27/02/12 21:05
3
כחילונית די לכפיה החילונית
ירדנה  |  27/02/12 22:11
4
אולי זה יפתיע אותך אבל רוב
משתמשי האוטובוס  |  28/02/12 08:33
5
תתחיל לכתוב רק לאחר סיום התואר
שאול א.  |  28/02/12 09:03
6
למגיבים הרלוונטיים
מיקי פרי  |  29/02/12 00:53
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שחר וילנסקי
דמו דמו דמוקרטיה, כתבו עליה שירים וכתבו עליה סיפורים, כתבו כתבות וכתבו גם מאמרים. על-מנת לאפשר דמוקרטיה אנו צריכים לאפשר ריבוי דעות
עמוס דאי
חברת הכנסת הערבייה התראיינה לדני קושמרו בערוץ 2 ואמרה כי "לעם כובש אין זכות לחיות בביטחון"    נגד בוגדת שכזו יש לעשות מעשה - להעמידה לדין בעוון הסתה לרצח
יאיר דקל
המסתננים נמצאים כיום בכל מקום באילת. ניתן לראות אותם בחבורות, חסרי מעש, שיכורים ומחכים שמישהו יציע להם עבודה האם הביעה מטרידה גם את שרי הממשלה?
יואל מלצר
האם נתניהו יטעה שוב באותה הטעות, על-ידי נסיונו להפוך כבמטה קסם את אהוד ברק לליכודניק, כאשר בכך הוא ירחיק בוחרים פוטנציאליים רבים? אם כן, ספק אם הפעם הוא יזכה להזדמנות שנייה
גרשון אקשטיין
במקום שיועז הנדל, צבי האוזר ויוחנן לוקר יקבלו תעודות הוקרה על המעשה שלהם בפרשת נתן אשל, הגובל באמת באומץ לב, הם הולכים להתפטר, אחד-אחד
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il