אין גבול

תחקיר מגזין "הפרקליטים" חושף תמונה עגומה של הסגת גבול המקצוע הגוזלת מפרנסתם של עורכי הדין מאות מיליוני שקלים בשנה. לידי המגזין הגיע לאחרונה מידע אמין וממוסמך לפיו כמה סניפים ברשת התיווך "רימקס" פועלים באופן המנוגד לחוק ומציעים ללקוחות כי שכר טירחת עורך הדין ייכלל בעמלה שהלקוח משלם למשרד. הסניפים, מאזור המרכז, מסרו כי הם גובים עמלה של שני אחוז בצירוף מע"מ, הכוללים את שכר טירחת עורך הדין המטפל. משרדי התיווך אף ממליצים ללקוחות לא לבוא עם עורך דין מטעמם, שכן לרשותם עומד עורך דין הפועל עימם ואשר, כאמור, שכר טירחתו ישולם על ידם. כל סניף היה מקושר לעורך דין אחר. מהמידע שהגיע ל"הפרקליטים" עולה עוד כי עורכי הדין עצמם אישרו את שיתוף הפעולה עם רשת "רימקס", ואף מסרו כי סך העמלה העומדת על שני אחוז כולל את שכר טירחתם. חלקם טענו כי את שכר הטרחה הם מקבלים ישירות מהלקוח ולא דרך משרד התיווך. עם זאת, לפחות עורך דין אחד מסר כי קבלת שכר הטרחה דרך "רימקס" היא לגיטימית מבחינתו. מרשת "רימקס" נמסר בתגובה: "הרשת רואה בחומרה את התופעה שציינתם ופועלת להיאבק בה בכל דרך אפשרית. צריך לזכור כי לרשת כ-120 סניפים ברחבי הארץ וגם אם נתגלו מספר סניפים המפרים את הכללים, עדיין אין להשליך מכך על הרשת כולה. עם זאת, אנו מבקשים לקבל את שמות הסניפים במטרה לפעול נגדם בכל חומרת הדין".

חוזה שכירות ב-11 שקלים

סעיף 20 בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 , קובע בסעיף 20 , ייחוד פעולות המקצוע, כי ״הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות: 1. ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית; 2. ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני משרד ההוצאה לפועל; לשכת רישום הקרקעות; הפקיד המוסמך לעניין חוק בתים משותפים; רשם החברות; רשם השותפויות; רשם האגודות השיתופיות; רשם הפטנטים והמדגמים; רשם סימני המסחר; פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לעניין פקודת מס הכנסה; המנהל לעניין חוק מס שבח מקרקעין; מנהל מס עיזבון לעניין חוק מס עיזבון; 3. עריכת מסמכים.בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה; 4. ייעוץ וחיווי דעת משפטיים. אחת הבעיות האקוטיות הניצבות בפני קברניטי לשכת עורכי הדין היא הסגת גבול המקצוע. בשנים האחרונות התופעה התעצמה והגיעה למימדים מדאיגים הנוגסים בפרנסת עורכי הדין ומאיימים על דימוי המקצוע. למרות שבתי המשפט מתייחסים בחלקם בחומרה לתופעה וחרף פעילות שנוקטת לשכת עורכי הדין, נראה שהגידול במספר עורכי הדין, השינויים הטכנולוגיים והתרחבות שוק השירותים המשפטיים, מזינים את התופעה ומאיצים את התפשטותה. מלבד משרדי תיווך המכלילים את שכר טירחת עורך הדין בתשלום הכללי ומספקים חבילה הכוללת יעוץ משפטי, גם שוכרי דירה נעזרים ב"חוזה שכירות סטנדרטי", אותו ניתן להוריד תוך דקות מהאינטרנט או אפילו לרכוש ברשתות למכירת ספרים, דוגמת רשת סטימצקי, שם רכשנו בסניף "מיקדו סנטר" שבשכונת תל ברוך צפון חוזה שכירות ב-17.5 שקלים, ברשת "צומת ספרים" בסניף דיזנגוף ב-11 שקלים, ובקרביץ בעזריאלי ב-16 שקלים. את חוזה השכירות הבלתי מוגנת מפיצה ברשתות חברה בשם "רעיונות 2000 ". בפרופיל החברה נכתב: "חברת רעיונות 2000 בע"מ הינה חברה העוסקת בהוצאה לאור של מגוון מוצרים המשוּוקים לענף התיווך. בין מוצרינו קיימים: חוזה שכירות סטנדרטי היעיל והנפוץ בארץ, ספר לרישום עסקות מקרקעין המיועד למתווכים, שטרות חוב. לקוחות פרטיים יכולים לקנות את חוזה השכירות גם ברשתות סטימצקי, רשת קרביץ, רשת צומת ספרים וחנויות מובחרות לספרים ולמכשירי כתיבה". בעלת החברה הרשומה היא מלכה חדידה מראשון לציון. החברה נרשמה ב-1 ביולי 1999. בשיחה עם נציג החברה, שסירב להזדהות בשמו, הוא השיב: ״אף אחד לא מסיג את גבול המקצוע. זה חוזה סטנדרטי שנמכר עשרות שנים במדינת ישראל. לא מחייבים אף אחד לקנות. מי שרוצה, הולך לחנויות וקונה. היום נמכרים במדינת ישראל עשרות חוזים״.

אתה מכיר את החוק האוסר על מי שאינו עורך דין לערוך מסמכים משפטיים?

״אני מכיר את החוק והחוק לא מגביל שיווק של מוצר. נייר משפטי נמכר במדינת ישראל ב-100 אלף חנויות. אני מוכר ב-600 חנויות. יש במדינת ישראל כ-20 אלף חנויות כלי כתיבה, כ-5,000 חנויות ספרים, כ-17 אלף חנויות צעצועים ומכשירי כתיבה. תיכנס לדפי זהב, ב-80 עד 90 אחוז מהחנויות מוכרים מוצר שכזה״.

זה לא חוקי.

״אני לא אמרתי שזה לא חוקי. זה אתה אמרת. זה חוקי ביותר״. מרשת סטימצקי נמסר בתגובה: "הרשת מוכרת בחנויותיה דוגמת חוזה שכירות המופקת על-ידי צד שלישי ('רעיונות 2000'). מחוות דעת משפטית שהתקבלה ממשרד עו"ד הרצוג, פוקס, נאמן עולה כי סעיף 20 (3) לחוק לשכת עורכי הדין אינו חל בנסיבות אלו כל עוד רשת סטימצקי רק מוכרת את החוברת ואינה עורכת את ההסכם בעצמה או מעורבת בהכנתו, ועל כן פעילותנו תקינה ועל-פי חוק". מרשת צומת ספרים נמסר: "פנינו אל מפיצי ההסכם חברת 'רעיונות 2000'. לדבריהם המוצר הנ"ל עמד באישור משרד המשפטים כבר משנת 2000. מעולם לא קיבלנו שום הוראה או הנחיה חוקית שמונעות מאיתנו למכור מוצר זה. שם המפיץ ופרטיו מצויים על גבי הטופס והעיתון מוזמן לפנות אליהם ישירות לקבלת תגובה". אז פנינו למשרד המשפטים ודובר המשרד, עו"ד משה כהן מסר: "מבירור מול הגורמים המקצועיים במחלקת יעוץ וחקיקה, לא הצלחנו לאתר פנייה כאמור, וממילא גם לא אישור כנטען. ככל שהחברה תציג פרטים יותר מדויקים, נוכל לשוב ולבדוק את הטענה". מרשת קרביץ נמסר: "הרשת מוכרת את החוזים המודפסים מזה שנים ללא כל טענה. כיום כאשר חוזים כאמור מציפים את אתרי האינטרנט הפך הדבר למקובל. אין במכירת החוזים מתן שירות משפטי והם אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי. מכירת החוזים הינה יותר בבחינת 'שירות ללקוח' ואם תתקבל דרישה מרשות מוסמכת להפסיק את מכירת החוזים תקבל קרביץ את הדין ותפסיק למכרם".

מאבק ללא פשרות

למרות שהסגת גבול המקצוע באה לידי ביטוי בתחומים רבים - נזיקין, גבייה, מימוש זכויות כספיות ועוד, התופעה בולטת במיוחד בתחום המקרקעין. להערכתו של עו"ד דודי זלמנוביץ', מנכ"ל חברת GLawBAL , הרי שרק בתחום ייצוג במכר של דירות יד שנייה קיים פוטנציאל שכר טירחה של כ-300 מיליון שקל בשנה, אשר אינו מגיע אל משרדי עורכי הדין. אבל התופעה, שכבר מזמן איננה שולית, גולשת הרבה מעבר לתחום המקרקעין. היא מאפיינת היום תחומים רבים כמו גבייה והוצאה לפועל, נזיקין וביטוח, טיפול בתאונות עבודה וזכויות רפואיות ואפילו מגיעה לתחומים כמו דיני משפחה וזכויות האישה. קבלני גבייה, הפועלים כזרוע ארוכה של בעלי החוב, הפכו זה זמן לתופעה נפוצה ולא מעט חברות מתיימרות לפעול בתחומי משפט רגישים כמו תביעות בגין תאונות אישיות, פיצויים לנפגעי עבודה ומימוש זכויות כספיות. מעבר לצד האתי והמקצועי, קיים גם ההיבט החוקי. סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, שמניח כאמור את התשתית החוקית והאתית לייחוד המקצוע, קובע רשימה סגורה של פעולות המיוחדות אך ורק לעורך דין. החוק, מתברר, הפך לאות מתה. "מדובר בתופעה חמורה, שמתפשטת והולכת ומוציאה שם רע למקצוע ופוגעת בפרנסת עורכי הדין", אומר עו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. "ייחוד מקצוע עורך הדין נועד להגן על הציבור הרחב מפני מתן שירותים משפטיים לא איכותיים, תוך גרימת נזק ללקוחות. דרישות הלימוד, ההכשרה וקבלת הרישיון שעורך הדין מחויב בהן נועדו להבטיח שירות ברמה ובאיכות נאותים. תפקידנו בהקשר זה הוא כפול: גם להגן על הציבור וגם להגן על עורכי הדין". לצד הסגת גבול המקצוע על-ידי מי שלא הוסמכו לכך התופעה לובשת צורות נוספות, כולן מתנגשות חזיתית עם החוק ועם כללי האתיקה. אחת מהן היא שיתוף בשכר טירחה עם מי שאינו עורך דין, כאשר שכר טירחת עורך הדין עבור השירות המשפטי כבר כלול בעסקה ומתקבל על-ידי גורם שאיננו עורך דין. תופעה אחרת היא שידול, כאשר גורם כלשהו מתווך בעבור עורך הדין את עבודתו, או אף חמור מכך - כאשר עורך הדין עצמו פונה ללקוח ומנסה לשדל אותו לקבל את שירותיו. לכאורה, שידול הוא פעולה שיווקית לגיטימית, הנעשית על-ידי גורמים רבים במשק כמעשה שגרה. הוא אינו שונה מפרסום, שהותר במגבלות מסוימות למקצוע עריכת הדין. אלא שבמקרה של עורך הדין השידול נחשב לבלתי אתי ולאמצעי פסול להשגת עבודה. אחת הסיבות לכך היא הצורך להגן על הלקוחות, אשר בדרך כלל זקוקים לשירותים משפטיים בעיתות מצוקה ונמצאים בנחיתות אל מול עורך דין האמון על מלאכת השכנוע. במצב כזה של בלבול תודעתי, סבר המחוקק, יקשה על הלקוח לקבל החלטה מושכלת התואמת את צרכיו. עו"ד עמוס ויצמן, היועץ המשפטי של ועדת האתיקה במחוז תל אביב והמרכז, מוסיף לנימוקים נגד שידול היבט חשוב נוסף - כבוד המקצוע. "הגנה על כבוד המקצוע הוא אינטרס של כלל המערכת המשפטית, שכן הלקוחות מזהים את עורכי הדין עם מערכת המשפט ועליהם לרכוש לה אמון וכבוד", אומר עו"ד ויצמן. "מצב שבו עורכי דין מתנהגים כתגרנים בשוק איננו מוסיף כבוד וגורם לזילות המקצוע. "לקוח צריך לחפש אחר עורך הדין ולא להפך", מדגיש ויצמן. "כאשר פעולה שיוחדה לעורך דין נעשית על-ידי שרלטן, שאין לו שום רקע או הכשרה מקצועית מתאימה, נוצר רושם מטעה שאת הפעולות שיוחדו לעורך דין יכול לבצע כל אדם מן היישוב, ללא כל צורך בהשכלה משפטית או התמחות ספציפית. פתאום בא מישהו עם קצת ניסיון ונותן שירותים משפטיים. חלקם גובים שכר טירחה עבור עורך דין ואפילו חותמים בשמו. הלקוח לא תמיד יודע על כך. כמובן שהדבר מוזיל ופוגע בתדמית מערכת המשפט כולה, אשר נחי צותה עומדת בספק בשל תופעות מסוג אלה". עו"ד ויצמן מצביע גם על ההשלכה המעשית של התופעה, מעבר לסוגיות התדמית. "מנקודת מבטם של הלקוחות מדובר בתופעה הרסנית. הרי חברות גבייה קמות והולכות ואחר כך לך תחפש אותן. נתת צ'קים ולפתע הם נעלמים ואין מי שיפקח. יש מי שסבורים שאם הם משתמשים בשירותים של מי שאינם עורכי דין, הם חסכו כמה שקלים ו'ניצחו את השיטה', אולם בפועל נגרם להם נזק גדול פי כמה והם לא מודעים לכך עד אשר הם נאלצים לתקן את הנזק שגרם השרלטן". גם עו"ד ויצמן סבור שמדובר בתופעה שכיחה ביותר, אך מודה שקשה לטפל בה. "זהו גל גדול, כמעט צונאמי, של מקרים, ועל כל מקרה אחד שאנו מטפלים בו צץ מקרה נוסף. אנו מוצפים בתלונות מכל הכיוונים - חוקרים פרטיים שפולשים לתחום, חברות גבייה שעובדות לאור היום עם רשויות מקומיות ועוד ועוד. קשה לומר שאנו מצליחים למגר את התופעה".

מה בכל זאת אתם עושים?

"הרבה מאוד. כולל הגשת תביעות אזרחיות על-ידי הלשכה, הצפת תלונות מהציבור ברבים, חקירות סמויות וגלויות, חשיפה של מקרים ועוד, אך עיקר המלאכה היא בהוקעת עורכי הדין שמשתפים פעולה עם התופעה ונקיטת הליכים משמעתיים נגדם". אגב כך, עו"ד ויצמן הודף את הביקורת המושמעת נגד סעיף 20 כאילו הוא נועד להגן על מונופול הלשכה. "הביטוי 'מונופול' איננו מוצלח. לשכת עורכי הדין הרי איננה גוף כלכלי, אלא גוף פיקוח רגולטורי, בדיוק כמו המפקח על הבנקים או המפקח על הביטוח, והוא נועד לפקח על ההתנהלות האתית של עורכי הדין. הרי בין עורכי הדין לבין עצמם מתנהלת תחרות ואפילו תחרות פרועה".

לאכוף את הגנת המקצוע

התגברות התופעה, הקשיים באכיפה, ההשלמה מדעת או שלא מדעת של הרשויות, והפסיקה הסותרת בחלקה של בית המשפט, כל אלה מעלים את השאלה האם בכלל ניתן למגר את התופעה. לדעת עו"ד זלמנוביץ', הנטייה לחשוב כי קיים פתרון מלא לנושא הסגת המקצוע בטעות יסודה, שכן חלק מן התופעות מקורן בקדמה הטכנולוגית, חלקן משיקות לשאלות חוקתיות כגון חופש העיסוק, וחלקן הינן תוצאה של כשל מערכות המשפט הקונבנציונליות, כמו בנושא של יישוב סכסוכים בערוצים שאינם נורמטי ביים. לדעת אחרים יש לפעול דווקא להרחבת רשימת הגופים המנויים בסעיף 20 שייצוג בפניהם יכול להיעשות רק על-ידי עורכי דין, כך שהיא תכלול גם גופים כמו הביטוח הלאומי, מוסדות התכנון והבנייה, רשויות המכס ומע"מ, רשם המפלגות, רשם העמותות ורשם מאגרי המידע. בינתיים, בכירי לשכת עורכי הדין דוחים את הטענה כאילו היכולת לאכוף את הגנת המקצוע באמצעותה נדונה לכישלון ורואים בשילוב שבין פעולות חקיקה, הרתעה וענישה את המפתח למזעור התופעה, אם לא למיגורה.

עו"ד נוה, איך בכוונתך לטפל בנושא?

"אנו ניאבק בחומרה וללא פשרות בתופעה. כל עורך דין שיימצא משתף פעולה עם גופים המספקים שירותים משפטיים כאלה ואחרים צפוי להתמודד בפני הליך משמעתי. נפעל נגד מפירי החוק ונצא בקמפיין ציבורי נרחב כדי להסביר לציבור שפנייה לגופים המסיגים את גבול המקצוע בסופו של דבר פוגעת בהם. בישיבת המחוז האחרונה העברנו שורה של החלטות שיאפשרו לנו לטפל בנושא בצורה תקיפה ונכונה. אפשר לומר כי המלחמה על הסגת גבול המקצוע החלה".