מעבר לפיקנטריה והתככים שבלשכת ראש הממשלה, הריאיון שמר
עוזי ארד העניק לפני כשבוע ימים מעלה לדיון ציבורי סוגיה מכרעת בביטחון הלאומי: המועצה או המטה לביטחון לאומי, תפקידו, יעילותו והצדק שבקיומו. משום מה, הציבור הישראלי הצמא למופעי "
האח הגדול" המתרחשים בלשכות הקברניטים, אינו דורש דין וחשבון נוקב ממנהיגיו על אי קיומו של חוק המועצה לביטחון לאומי אשר נותר ריק מכל תוכן.
בדברי ההסבר לחוק נכתב: "כך ניתן יהיה להקנות לתהליכי קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי את המעמד הנורמטיבי הראוי". לדברי ח"כ אמירה דותן, מיוזמי החוק: "המטה לביטחון לאומי ישפר לאין ערוך את תהליכי קבלת ההחלטות בנושאי חוץ וביטחון ויהווה שינוי אסטרטגי בסדר גודל משמעותי בישראל". החוק נחקק בשנת 2008 אך עד עצם היום הזה הוא מהווה עוד גופה חנוטה במאוזוליאום הביטחון הלאומי. מדוע?
הסיבה פשוטה מאוד: המל"ל הוא ילוד שנולד בחטא מיילדיו, וכשהופיע לאוויר העולם, חנקו אותו, הזניחו אותו והפכוהו למה שהוא היום: כלום, כפי שעוזי ארד העיד בתור מי שהיה אחרון הנפילים, או הנפלים, בשורה ארוכה של ראשי המטה לביטחון לאומי. עד היום, המל"ל הוא גוף מיותר, בעיני הקברניטים, במקום שיהפוך להיות לחוד החנית של העבודה האינטגרטיבית ובעלת ראיה לאומית כוללת לטובת ראש הממשלה ושריו, ובוודאי לטובת ביטחון ישראל. מבחינה זו, עוזי ארד עשה שירות גדול בהתריעו על המחדלים האיומים ביישום חוק המל"ל והוצאתו אל מחוץ למגרש המשחקים.
למועצה לביטחון לאומי - אין משקל משמעותי
>
והנה דברים שכתב שמואל אבן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי לגבי המועצה לביטחון לאומי. ראוי מאוד שהקוראים יקראו היטב את הדברים, אז יגיעו למסקנה שעוזי ארד לא בדה דברים מלבו: "ביקורת שערך
מבקר המדינה במל"ל בין אוגוסט 2005 לאפריל 2006, קבעה, כי המועצה לביטחון לאומי לא ממלאת את תפקידה. על-פי הדוח שפרסם המבקר, ראשי הממשלה לא שיתפו את המל"ל בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאים לאומיים מרכזיים, כגון החלטה על היציאה מלבנון, החלטה על תוכנית ההינתקות, הכנת התוכנית הרב-שנתית לבניין צה"ל, תקציבי הביטחון, פרויקטים ביטחוניים גדולים ועוד.
המבקר כתב, כי "במועד סיום הביקורת, אפריל 2006, עדיין מהווים גופי המטה של מערכת הביטחון את הגורם הדומיננטי כחלק מתהליך קבלת ההחלטות, ואילו המועצה לביטחון לאומי, על-פי רוב, אינה משמשת בפועל כגוף המטה לראש הממשלה ולממשלה, לצד גופי מערכת הביטחון, ואין לה עדיין משקל ראוי ומשמעותי, כגוף אובייקטיבי מטעם ראש הממשלה והממשלה. מצב דברים זה פוגם מהותית ביכולת המל"ל למלא את ייעודו."
התחלנו בציטוט מהצעת החוק , ונסיים בציטוט מן החוק עצמו. יחשוב כל אחד אם עוזי ארד צדק או לא בביקורתו על אי תפקודה של המועצה לביטחון לאומי:
"(א) אלה תפקידי המטה לביטחון לאומי:
1. לרכז את עבודת המטה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ושל כל ועדת שר ים אחרת, בענייני החוץ והביטחון;
2. להכין את דיוני הממשלה וועדותיה כאמור בפסקה (1), להציג את החלופות לגבי נושאי הדיון, נוסף על הצגתן על-ידי הגופים הנוגעים בדבר, את ההבדלים בין החלופות ואת משמעותם, כפי שנבחנו על ידיו, וכן את המלצתו המנומקת לחלופה הנבחרת;
3. לעקוב אחר ביצוע החלטות הממשלה וועדותיה כאמור בפסקה (1) ולדווח על יישומן לראש הממשלה;
4. להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, ולכל ועדת שרים אחרת או הרכב שרים אחר בענייני החוץ והביטחון, ולהמליץ על זימון המשתתפים ועל דרג המוזמנים, לדיוניהן;"
שום דבר מכל הכתוב בחוק לא יושם והאחראים לכך הם ראשי הממשלה, שרי הביטחון וראשי זרועות הביטחון האחרות , ובראשן צה"ל.