המלחמה הבאה
אין ספק כי בכל מלחמה עתידית, האויב הערבי / המוסלמי שאינו מסוגל להתמודד עם עוצמתו של צה"ל, יכוון מאמציו לעורף שלנו כמטרה הראשית שלו, להרוג מה שיותר אזרחים, נשים וילדים, מה שאופייני ל"גבורה" של אויבנו... אף שמערכת הביטחון הקציבה מאות מיליונים להקמת מערכות טילים נגד טילים, ניתן להניח בוודאות, שאף שמערכות אלו תהינה יעילות בחלקם הגדול, הרי שכנגד מטחים של מאות טילים, ברור שיהיו לא מעט טילים קונבציונליים (ואולי גם לא כאלה...) שיחמקו דרך מערכות ההגנה שלנו ויפגעו קשות במרכזי אוכלוסיה.
ניתן לשער גם, כי העורף עלול לסבול גם ממתקפות טרור וקומנדו (מאויבים מבית ומבחוץ), והשאלות הקריטיות הן:
מי יגן על אוכלוסיית העורף? מי יטפל בפצועים ויפנה הריסות? מי ישלוט על הפאניקה ברחובות ויתן לציבור האזרחי הרגשת ביטחון
התמודדות עם העורף בעידן שדה הקרב העתידי
לפני יותר מ-10 שנים פרסמתי מאמר שטען שהאיומים והסיכונים למלחמה, שתפגע בעיקר בעורף, מחייבים את קברניטי המדינה להיערך להגנת העורף בצורה יותר יסודית ומאסיבית מאשר נעשה עד אז. חוץ מפיקוד העורף שהוקם + פעילויות (מועטות יחסית מאז) להגברת המיגון של האזרחים,הכל התרכז בפיתוח מואץ של טילים נגד טילים, אבל כיום נראה שקיים צורך חיוני למדינת ישראל בהקמת מערך של כוח עורפי מבצעי, במקביל להערכותו של צה"ל לפעולה בשדה הקרב העתידי.
כאן המקום להזכיר כי נושא זה, בו כלי מלחמה מתוחכמים משמשים תחליף יעיל יותר לכוח אדם, גרם לכך שצה"ל לא זקוק כיום ליותר מ-50% מכוח האדם הכשיר לגיוס בארץ, וללא יותר מ-35% מפוטנציאל כוח המילואים, שהיה זקוק לו לפני 20 שנה!!
מכיוון אחר נוכחנו כבר כי הייעול הזה של צה"ל בכוח-אדם, כמו שהוא טוב לצה"ל ולמערכת הביטחון, הוא פוגע קשות במרקם החברתי העדין במדינה, כך שלמעשה נוצר במדינה מצב מאד מסוכן. מצב, בו ביטחון ישראל נופל על מחצית העם - זה המגויס והמשרת במילואים, (דהיינו, ה"פריירים"...) כאשר מנגד קבוצה גדולה מקבלת (ובחלקה שלא באשמתה) סטיגמה של "פרזיטים". הפתרון למצב זה הוא בהקמת "צבא העורף", מערך מיוחד של גדודי מילואים שכונתיים, שיהיה מורכב מכל מי שצה"ל אינו צריך למטרותיו בשרות סדיר או בשרות מילואים.
נקרא לכך: המשמר הלאומי.
ביטול חוק טל כגורם המקדם את המשמר הלאומי
בכל מחזור גיוס ינתן לצה"ל לבחור את מי שהוא צריך למשימותיו, ומהנשארים יש לתת למשטרת ישראל ולשרותי החינוך והרווחה לבחור את מי שישרתו אותם במקום לשרת בצה"ל. לגבי כל המתייצבים האחרים (לרבות חרדים וערבים וכולל עודפי מילואים) יש להעביר אותם לבחירה למסגרת המשמר הלאומי או שירות לאומי אחר.
הגיוס והחיול למשמר הלאומי יהיה במתכונת צה"לית. המתגייסים החדשים יעברו טירונות מיוחדת של מספר חודשים, בהם הם יאומנו למשימות: אבטחה, חילוץ והצלה, עזרה ראשונה וסיוע לאוכלוסיה, ואילו אנשי המילואים שגילם מתחת לגיל 60 ואשר שוחררו מיחידותיהם,הם יועברו למשמר הלאומי ויעברו קורס מקוצר באחד מהנושאים הנ"ל.
ביסוס רעיון המשמר הלאומי
המשמר הלאומי יוקם בראש ובראשונה כצורך ביטחוני אזרחי חשוב! (ולא רק כדי לקלוט את אלו שצה"ל לא זקוק להם בסדיר או במילואים, ולא כצורך חברתי גרידא..), משימותיו כוללות לא רק פעילות של תמיכה בעורף בעת מלחמה אלא וגם פעילות במקרים של אסונות טבע ואי שקט אזרחי, ומכאן גם, רצוי שהפיקוד עליו בעיתות רגיעה יתבצע באמצעות השר לביטחון פנים ובאישור הממשלה, ובמלחמה תוכפף פעילותו לשר הביטחון ול-צה"ל.
למעשה, פונקציות ויחידות רבות, הנמצאות היום בסמכות מל"ח, פיקוד העורף, הג"א והמשמר האזרחי, יהוו את המסגרת הראשונית להקמת המשמר הלאומי, אבל מהבחינה העקרונית הגיוס חייב להיות מתואם עם צה"ל במסגרת החוק המחודש הצפוי לגיוס כללי של כל הצעירים והצעירות במדינת ישראל "במסגרת השירות הלאומי."
ארגון ואמצעים
יחידות המשמר הלאומי חייבות להיות קלות וגמישות, להיות בעלות כושר ניידות ולהתגייסות מהירה. השירות האקטיבי במשמר הלאומי יהיה בתשלום כמו למילואי צה"ל. בעיתות שלום ורגיעה אנשי המשמר הלאומי יגויסו למקסימום יומיים בחודש (לתפקידי שמירה ואבטחה ו/או להשתלמויות). הגדודים יהיו שכונתיים-אורגנית, כך שתהיה הקפדה על שירות של אנשים בסמוך ביותר למקום מגוריהם.
לא כל המגויסים יהיו חייבים בנשיאת נשק בעת תפקידם (כמו אנשי חילוץ והצלה ואנשי עזרה ראשונה). הימ"ח יכול להיות למשל במרתף של בית-הספר השכונתי, והרכב יהיה "רכב אישי מגויס". יפוזרו בארץ מאגרים אזוריים של ציוד מכני כבד וכלים משוריינים לפעילות הגנה קרקעית.
לפי מתכונת זו, ניתן גם להקים יחידות משמר לאומי בישובים חרדיים ובכפרים לא יהודים על בסיס כוח-אדם מקומי לטיפול באוכלוסיה המקומית ובקידומה וגם לא בעת מלחמה.
לסיכום
המשמר הלאומי בא לענות על צורך לא פחות חשוב של מלחמה עתידית - לתת משענת ביטחון לתושבי ישראל במאה ה-21. המטרה העיקרית בהקמת המשמר הלאומי היא לייצור מערכת ידידותית לאוכלוסיה, מערכת מאורגנת צבאית, אשר תיפעל באופן פשוט ובמהירות בגיוס וניידות מרבית ובעת חרום (בעיקר), תיתן תמיכה, סעד והצלה לאזרחים באשר הם.
המשמר הלאומי אינו המצאה של כותב המאמר, הוא קיים ומופעל בהצלחה רבה בארצות שונות בעולם ובמרבית המדינות בארה"ב. יש ממי ללמוד ולא צריך להמציא מחדש את הגלגל... אין ספק כיום, כי הקמתו המיידית של המשמר הלאומי יוריד מצה"ל עול כבד, כך שיוכל להתרכז במשימותיו העיקריות: בהגנה על גבולות המדינה והעברת המערכה לשטחו של האוייב, ומצד שני, הדבר נותן לממשלה את הכלים להתמודד עם הסכנות הצפויות לעורף במלחמה או באסונות המוניים אחרים וחשוב לא פחות, הקמת המשמר הלאומי תסייע לביצוע החוק לשירות שיויוני שיחליף את חוק טל.
