X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
בנימין נתניהו ביצע תרגיל פוליטי מדהים. אפשר להגיד, בנקל, כי הוא המציא את הפוליטיקה מחדש. כפסל מיומן, משתמש נתניהו בפוליטיקה הישראלית כחומר גלם ומעצב אותה כרצונו
▪  ▪  ▪
מופז ונתניהו. יכולותיו הפוליטיות של האחרון אינן מוטלות בספק [צילום: AP]

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוכיח, בעזרת אחד התרגילים המבריקים ביותר שנראו במערכת הפוליטית לדורותיה, שהוא למד גם למד מהקדנציה הקודמת שלו וכעת אין לאף אחד שום ספק בדבר יכולותיו הפוליטיות. בשל יותר, בוגר יותר וחד יותר; כמו שועל ותיק שרובץ בצד ונהנה לראות כיצד הצעירים מסביבו מנסים לצוד בשיא האדרנלין ובהצהרות יהירות, אך חוזרים בידיים ריקות, כך ישב ראש הממשלה במשרדו וגיחך לעצמו בזמן שקרא את הכותרת של ידיעות אחרונות: 'נתניהו במלכוד'. ומה קרה בפועל? נתניהו, השועל הוותיק, פשוט נכנס ללול, לקח כמה תרנגולות שרצה ויצא חיש מהר, אגב קורס מזורז לצעירים שהביטו בעיניים משתאות.
רק לפני מספר ערבים, עמד ראש הממשלה על הבמה בגני יהושע, בכינוס של ועידת הליכוד, והצהיר בביטחון ש"יש לגשת לבחירות בהקדם האפשרי". עיתוני סוף השבוע כבר הכינו כתבות עומק על היועצים האסטרטגיים שהולכים לתת את הטון בבחירות הקרובות ועל איך כל העסק בכלל עובד, הלוביסטים כבר נכנסו לכוננות וחברי הכנסת עצמם הסתובבו באווירת אס"ק (אווירת סוף קורס) ונפרדו אחד מהשני במסדרונות הכנסת. ח"כ שאמה-הכהן, לדוגמה, מיהר לפרסם הצעת עבודה קולקטיבית בפייסבוק, והציע 1,500 ש"ח למי שיציע לו את הסיסמה הטובה ביותר לקראת הפריימריז בליכוד.

נתניהו אינו האדריכל היחיד של "התרגיל המבריק"

כל זה קרה בזמן משא-ומתן חשאי, שהיה גלוי רק למעטים בלבד. נתניהו לא פעל לבד. האדריכל לצידו היה – איך לא, אהוד ברק. השניים, צמד BB, התקרבו אחד לשני בצורה חסרת תקדים בשנים האחרונות. אולי זו האחווה של סיירת מטכ"ל, אולי זה הפיקוד של ברק על נתניהו שעדיין מהלך קסמים על ראש הממשלה, ואולי, אולי זה בגלל מטרה משותפת וגדולה. מטרה כל כך גדולה, שניתן יהיה להשאיר בצד את כל האידיאולוגיות ולדבוק לאיש אחד.
נתניהו וברק מעריכים אחד את השני, מאוד. אין זה סוד שראש הממשלה היה רוצה לראות את אהוד ברק כשר ביטחון גם לאחר הבחירות שהיו צריכות להיערך. לשניים תפישות ביטחון ומדיניות-חוץ דומות מאוד. שניהם בעלי שכל חד וחריף, אסטרטגים מן המעלה הראשונה. אך נתניהו, לדאבון ליבו, נבלם בוועידת הליכוד ביום ראשון ולא קיבל את מה שרצה (הצבעה גלויה). יכול להיות שזה הקש ששבר את גב הגמל עבור ראש הממשלה ובאופן אבסורדי, הביא להמשך כהונתו של ברק כשר ביטחון על אפם וחמתם של רוב חברי המרכז.
אמת, רוב חברי המרכז לא רצו את ברק כשר ביטחון אחרי הבחירות. כעת הם קיבלו אותו בתור שר ביטחון בלי בחירות.

הנהנים העיקריים מ"התרגיל המבריק" – מופז בפנים

שר הביטחון אהוד ברק הוא ללא ספק אחד מהנהנים העיקריים של ממשלת האחדות. מבחינת ברק ומפלגתו, "העצמאות”, מדובר בהסכם קואליציוני שמשאיר את שר הביטחון בעניינים, עוד קצת זמן מעל המים – וכך, כמובן, גם את המפלגה עצמה.
מפלגת "העצמאות", ככל הנראה, לא הייתה עוברת את אחוז החסימה וכנראה גם לא תעבור את אחוז החסימה בבחירות בעוד שנה וחצי. עבורה, זה עוד קצת זמן מסך ותו לא. ברק, מבחינתו, יכול לנסות ולגבש מעכשיו תוכנית לחבירה לליכוד, או אפילו לפתוח דף חדש ב"יש עתיד" של יאיר לפיד, וכך לנסות ולהמשיך בתור שר ביטחון גם בקדנציה הבאה (לפיד כבר עושה סימנים של כניסה לממשלה הבאה).
נהנה נוסף מהתרגיל המבריק של בנימין נתניהו ואהוד ברק, הוא אלי ישי, שהאוויר החם של אריה דרעי נושף בעורפו. כניסתו של דרעי בחזרה לחיים הפוליטיים, איימה להסיר משס כמה וכמה מנדטים ואולי אפילו להדיח אותו מכס השלטון למטרת חזרתו של דרעי לראשות התנועה. כך או כך, ההסכם מעניק לאלי ישי זמן התארגנות פוליטית וניסיון לגבש את הזהות החרדית-מזרחית של שס, ובד בבד לפזול לחרדים-האשכנזים.
בניגוד למה שנראה, דווקא שאול מופז נכלל ברשימת המרוויחים של התרגיל המבריק. נכון, מופז אומנם עשה מעצמו צחוק קבל עם ועדה ו"נחבט" בשעות האחרונות (וכך יישאר בזמן הקרוב) מכל כיוון תקשורתי ואזרחי, אך בסופו של דבר, יו"ר האופוזיציה שלא הספיק לתת נאום אופוזיציוני בודד, ביצע החלטה שקולה, אחראית ורציונלית מבחינתו.
מופז הבין היטב, שנתניהו למעשה חישק אותו ולא הותיר לו שום ברירה. מצד אחד, הוא קרא וראה את הסקרים האחרונים, שניבאו למפלגת קדימה בין 11-9 מנדטים ומשמעות הדבר הייתה ברורה – התרסקות מוחלטת וטוטלית, שאולי תאיים על המשך קיומה של המפלגה. מצד שני, מופז ידע שנתניהו לא השאיר לו יותר מדי זמן פנוי לשקם את המפלגה ההרוסה והמפורקת ולנסות להבריא אותה לקראת בחירות מסודרות. בנוסף, אם ייכנס לממשלה, יעשה מעצמו צחוק, בעיקר לאחר שהצהיר בביטחון וביומרה על כוונתו להחליף את ראש הממשלה נתניהו.
ובכל זאת, בעוד שבאפשרות הראשונה, סביר להניח שעתידה של קדימה לא היה מובטח, לאחר הבחירות, באפשרות השנייה מופז מעניק למפלגת קדימה שנה וחצי של אוויר ובכך מחייה אותה. הוא מעניק שנה וחצי של ניקיון וסדר במפלגה, שנה וחצי של ניסיון להגיע שוב ללב הבוחר ולהחזיר את קדימה למצב של מעבר לגסיסה. ופה, שוב, נכנס הפרדוקס – כי מי יבחר במופז לאחר שזיגזג בצורה כל כך גסה ופראית והוכיח שמילה שלו זו לא מילה? אך מצד שני – קדימה כנראה לא הייתה שורדת מעבר לבחירות שהיו אמורות להיערך. החלטה קשה, אין ספק. לא היינו רוצים להתחלף היום עם שאול מופז, זה בטוח.

ומה השיג ראש הממשלה מהסיפור?

וכמובן, אחרון (יותר נכון, ראשון) המרוויחים, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו מבחינתו ביצע תרגיל פוליטי מדהים. אפשר להגיד, בנקל, כי נתניהו המציא את הפוליטיקה מחדש. כפסל מיומן, נתניהו משתמש בפוליטיקה הישראלית כחומר גלם ומעצב אותה כרצונו. חלק עיקרי מכך, נובע בין היתר בעקבות מה שנכתב כבר מעלה – הניסיון, החוש והוותק הפוליטיים שנוספו לו בקדנציה הנוכחית. במצב דומה, בקדנציה הקודמת נתניהו לא היה מסוגל לבצע מהלך כזה ואולי אפילו לא היה ניגש לבחירות במקום, ומפספס אלקטורט רב ומשובח.
בקדנציה הזו – הכל שונה. נתניהו אינו נלחץ מהתקשורת הכל כך עוינת אותו, הוא גם לא נלחץ מאובמה. הכל ענייני, שקול, אחראי. לא לחינם סיגל לעצמו תכונות ושיווה את עצמו כמבוגר האחראי (לצד ברק).
והנה כי כן, הרצון ליציבות שלטונית מבחינת נתניהו גבר על היצר לממש את האלקטורט הרב שחיכה לו. נתניהו מבין, בשכלתנות ובראייה אסטרטגית, שאחרי שיצרף את מופז (שמצידו הצהיר שוב ושוב כי לא ייכנס לממשלה וכינה את ראש הממשלה "שקרן"), הוא למעשה ישאיר בבחירות הבאות את הזירה רק לעצמו.
בהתחשב בכך שיחימוביץ' מזוהה רק כדמות חברתית גרידא – מה שלא הוכיח את עצמו בבחירות בישראל מאז ומעולם – ובכך שהיא גם איננה מצליחה למתג את עצמה כמנהיגה, ובהתחשב שהסיכול הממוקד שנעשה וייעשה למופז – וספק אם יישכח – ימחק אותו סופית בתור אלטרנטיבה, נתניהו, למעשה, משאיר את עצמו כאופציה למנהיג האמיתי, היחיד, הוותיק ובעל הניסיון, שמתמחה בכלכלה, בביטחון, במדיניות חוץ וגם ברווחה (אי-אפשר להתכחש להישגי הממשלה החברתיים שנעשו עד כה).
מעבר ליציבות השלטונית – לאורך זמן – ראש הממשלה הצליח לגבש ממשלת אחדות, תמורת כמעט שום דבר. מופז קיבל בהסכם את ועדת החוץ והביטחון (שכבר הייתה בידו), ועדת הכלכלה (ובכך, למעשה, נתניהו מעביר את תפוח-האדמה הלוהט של "הצדק החברתי" לידי קדימה. כאילו שלא חסרות לה גם כך צרות) ועוד שתי ועדות מסוימות. בנוסף, מופז ימונה למשנה לראש הממשלה ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני (היתרון האמיתי היחידי מבחינה אישית).
הדבר יעניק לממשלה אפשרות של התנהלות עצמאית, חסרת עכבות ופניות, וכזו המתעסקת בנושאים המרכזיים והגדולים, מבלי להיכנע לסחטנות של מפלגות סקטוריאליות, כדוגמת שס. כך ניתן לפעול בחופשיות, ללא חשש ולממש את היכולות האמיתיות של הממשלה.
כמובן שיש גם את הנושא האירני. ראש הממשלה, בהסכם האחרון, הבטיח לעצמו חלון הזדמנויות חשוב ביותר, ללא לחץ של זמן או לחץ אלקטורלי-פוליטי, על-מנת שישראל – והיה תצטרך – תבצע תקיפה צבאית באירן. לישראל, כאמור, יש תקופת זמן מסוימת, שבה ניתן יהיה לבצע תקיפה בצורה ובזמן האופטימליים. הזמן המקורי היה אמור להיות מאוקטובר (אחרי הבחירות) ועד נובמבר (זמן בחירת הנשיאות בארה"ב). כעת, נתניהו הרוויח עוד ארבעה חודשים, שבהם המערכת יכולה להתכונן טוב יותר לכל תרחיש אפשרי.

ויש גם מפסידים

המפסידה העיקרית היא ללא ספק יו"ר מפלגת "העבודה”, שלי יחימוביץ', שלא תצליח לממש את האלקטורט שכנראה היה מובטח לה, על-פי הסקרים האחרונים. העבודה הייתה אמורה לגדול לכ-15 מנדטים, לפחות. כעת, משלא מומשו האלקטורלים, יחימוביץ' תצטרך להזיע באופוזיציה כדי לשמור את המצביעים הפוטנציאליים על אש קטנה. אך כידוע, בפוליטיקה, כמו בספורט – למומנטום יש תפקיד מכריע וקריטי. יחימוביץ' תצטרך לעבוד קשה, ממש קשה, כדי להישאר בתודעה הציבורית וגם אז, יכול מאוד להיות שמופז ישפר וישקם את עצמו ואת מפלגת קדימה ובתסריט כזה, "העבודה" תאבד מכוחה הפוטנציאלי. ובכלל, מספיק שמופז יירד מ-29 מנדטים, ל-13-12 מנדטים – אפילו יהיו 11 מנדטים – מפלגת "העבודה" לא תרוויח כמעט דבר מההסכם, בסופו של דבר.
לצידה של יחימוביץ', נמצא כמובן גם יאיר לפיד ומפלגתו "יש עתיד". הסקרים מראים בבירור שלפיד נשחק בכמות המנדטים מסקר לסקר. אם בתחילה קיבל 20 מנדטים (סקר שנערך בינואר, על-ידי "פאנלס"), בסקר האחרון שנערך על-ידי מינה צמח, לפיד קיבל כבר 12 מנדטים.
אין ספק שלפיד ייצג עם כניסתו יותר גל של פופוליזם מאשר רצינות ומקצועיות, ולאט-לאט הדבר נחשף לציבור הרחב. תוצאות הסקרים בהתאם. לפיד, שכבר תיכנן להיכנס לממשלה, יצטרך לסגל לעצמו טונות של סבלנות לקראת הבחירות הבאות ויצטרך, גם, לעבוד שעות נוספות – ולא דרך הפייסבוק – כדי לנסות ולשמר כמה שיותר מנדטים.
אם ימשיך בהתנהלותו המרשימה, ובעזרת הקמת ממשלת האחדות, ראש הממשלה צפוי לקבל תמיכה רחבה הרבה יותר בקרב העם – שמבין היטב שנתניהו הוא היחיד שיכול להנהיג ברצינות ובאחריות את המדינה, בימים כה קריטיים לביטחון ולכלכלה, מה שיכול להיות שיעביר מנדטים נוספים מ"יש עתיד" למפלגת השלטון "הליכוד".

הכותב הוא סטודנט לתואר ראשון במדע-המדינה ותקשורת, מפעיל וכותב הבלוג "למה לא פוליטיקה עכשיו", כותב ועורך באתר הספורט "השישית באירופה", כותב באתר "ליכודניק" ופעיל בצעירי הליכוד ובתא לביא-אריאל.
תאריך:  08/05/2012   |   עודכן:  09/05/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבא (אוברי) אבן (איבן)  אברהים צרצור  אברהם הירשזון  אברהם זילברברג  אהוד ברק  אהוד רצאבי  אהרן אבוחצירא  אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel  אורי שרגא אורבך / Uri  Orbach  אורית זוארץ / Orit Zuaretz  אורית נוקד  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אחמד א-ד`אהר  אטילה שומפלבי  אילן ליבוביץ'  אילן שלגי  איתן לבני (בנוזוביץ')  אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan  אליעזר אבטבי  אלכס מילר  אסתרינה טרטמן  אפרים תבורי  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  אתי לבני  בנימין אבניאל (גטשטיין)  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  ג'ון אדוארדס  גילה פינקלשטיין  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  דוד מנע  דן  גרטלר  דן מרידור / Dan Meridor  דניאל הרשקוביץ  דניאל-יצחק לוי  דרור זייגרמן  הרצל שפיר  ויצמן שירי  חיים אמסלם  חמאד אבו-רביעה  חנא סוייד  טובה אילן  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יאיר שמיר / Yair  Shamir  ידיעות אחרונות בע"מ / .Yediot Ahronot ltd  יהודה-מאיר אברמוביץ'  יואב מני  יוליה שמאלוב-ברקוביץ'  יוסף שגל  יוסף שפרינצק  יורם מרציאנו  יחזקאל זכאי  יעקב כהן  יעקב פרי / Yaakov  Perry  יצחק אהרונוביץ' / Yitzhak  Aharonovitch  יצחק בן - ישראל  יצחק ברמן  יצחק זיגר  יצחק זיו  ישראל ישעיהו-שרעבי  כרמל שאמה-הכהן  לביב חוסיין אבו-רוכן  לימור לבנת / Limor  Livnat  מאיר זורע (זארודינסקי)  מאיר תלמי  מאיר-דוד לוונשטיין  מאשה לובלסקי  מוטי ששון  מחמוד א-נאשף  מיכאל פואה  מיכאל רצון  מיכל ליברמן-גילון  מיקי לוי / Mickey  Levy  מלי פולישוק-בלוך  ממשלת ישראל / Israel Government  מנחם אליעזר מוזס  מרדכי זר  מרטין שלאף  משה זלמן פייגלין  משה מוץ מטלון  נדב פרי  נחום ניר-רפאלקס  נחמן שי  ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky  סופיה רון-מוריה  סילבן שלום / Silvan  Shalom  עבאס זכור  עבאס זקור  עבדול-עזיז זועבי  עוזי לנדאו / Uzi  Landau  עינת וילף  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  עמירה דותן  עמרי שרון  ערי ז'בוטינסקי  פנחס לבון (לוביאנקר)  פניה (פאינה) קירשנבאום  פריג`א זוארץ  ציון פיניאן  קדיש לוז (לוזינסקי)  ראובן ברקת (בורשטיין)  רוביק דנילוביץ'  רוחמה אברהם בלילא  רון בריימן  רוני בר-און  רחל אדטו  רן בנימיני  שאול מופז  שלום זיסמן  שלי רחל יחימוביץ' / Shelly  Yachimovich  שלמה לביא (לבקוביץ')  שמואל תמיר כצנלסון  שרון שלום  תאופיק זיאד
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ישחקו הנערים לפניו: על התרגיל המבריק
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
יש לקונה רצינית.
איש עצוב  |  9/05/12 16:29
2
יש לקונה רצינית.
איש עצוב  |  9/05/12 16:30
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דרור אידר
חובתו של כל אדם ישר להתחיל את הדיון בסוגיית הגיוס לחרדים, בשאלת מקומו של עולם התורה בחברה הישראלית בכלל. אפשר להניח שדיון המתחיל מנקודת מוצא כזאת, ימצא אוזן קשבת בחברה החרדית גם ביחס לסוגיית שירות לכול
יצחק מאיר
התדהמה היא השלמה עם מגפה שאין לה מחולל בקטריאלי, ולא ויראלי, ולא נגיפי או פטרייתי אלא כולה הזנחה של אחריות הורית, או מורית, או שלטונית, או זדון נורא של מי שמתפרנס מהדחת הנוער לשתייה כביטוי לחירותו המוקדמת, כמרד במוסכמות, כבילוי מודע על מדרונות המוות המרגשים עד כלות
אליהו קאופמן
במקום לרדוף את החרדים על כל צפירה נוכרית שבה הם אינם עומדים כדאי לערוך בדק בית מי באמת מחלל את השואה, מיהי התנועה הנאצית החדשה ובמיוחד למי מצביעים רוב חבריה בבחירות לפרלמנט הציוני
צ'לו רוזנברג
קיומו של ערוץ ממלכתי הוא הכרח. מי שרוצה בהרס הערוץ הראשון בז לעיקר. אין לי טענות כלפי אלה אשר נהנים מתוכניות ריאליטי או כל תוכנית אחרת. כל אחד וטעמיו, כל אחד וסקרנותו. ואם כך, אז גם לאנשים כמוני הנראים אולי דקדנטים, "עתיקים" או מיני כינויים בלתי מודרניים בעליל, גם לנו מגיעה פינה קטנה, אפילו בת חצי שעה בלבד, כדי ליהנות מצפייה בטלוויזיה
אליקים העצני
ראוי שעוד מישהו "האוהב את האדמה הזאת", אבל שייך לקוטב הנגדי בחברה הישראלית, יקום ויאמר בקול גדול: ליבנו אתכם, בני משפחת רבין, כי הנרצח היה ראש הממשלה של כולנו. ונוכח ההתבטאות הפוגענית שצוטטה מפי האסיר המשתחרר, שומה דווקא על הימין להוקיע את עזות המצח של מי שמשמיע דברי תמיכה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il