זה נכון, כאשר נוצר פער תקציבי יש לסגור אותו. את הירידה בהכנסות המדינה ממסים צריך להשלים. אבל, ואבל גדול, שוב נראה כי הממשלה, לפחות על-פי פרסומים מקומיים, מתכננת מהלכים קלים וסטטיסטיים. אם מישהו עוד לא הבין, בעיני נתניהו ושטייניץ, אנו האזרחים, קודם כל נתונים סטטיסטיים.
אז מה פורסם כי מתוכנן לנו? הגדלת הגירעון התקציבי (מישהו אמר ריסון ואחריות?) והכבדת הנטל על מעמד הביניים. כן, הכי קל ופשוט לקחת מרובנו.
שוב מדובר על הגדלת המיסוי על הדלק, על סיגריות ו... העלאת המע"מ. כמובן שכעת יש אצטלה לחמוק מיישום חלק נכבד מהמלצות ועדת טרכטנברג, כן זו שמינה ראש הממשלה. מדובר על העלאה של בין 1% ל-2% במס החברות. עיקר הנטל יוטל על מעמד הביניים, שכירים ועצמאים.
מספרית, זה אמור לאזן את הדרוש איזון. אבל, חברתית, אנושית???
ישנן גם דרכים אחרות, מעמיקות יותר, מסובכות יותר ביחסי הון שלטון ובמערך יחסי הכוחות והאינטרסים הפוליטיים, אבל צודקות הרבה יותר.
אין הכוונה במאמר זה להציג משנה כלכלית ופיסקאלית סדורה, אלא כיווני חשיבה צודקים ושוויוניים יותר.
כך למשל, במקום מס חברות שווה לכל החברות, יש ליצור מס מדורג, כמו למשל בתלוש השכר, ולפיו חברה שמרוויחה יותר, תשלם יותר. האם הגיוני שחברה שמרוויחה נניח מיליון שקל בשנה, תשלם אותו אחוז מס כמו זו המרוויחה מאה מיליון שקל בשנה? רק מהלך כזה יכול להכניס כמה מיליארדי שקלים לצורך איזון התקציב. ראוי לבחון שינוי במדרגות המס לשכירים באופן שמי שמשתכר מעל מיליון שקל בשנה ישלם מס נוסף על הדלתא. ובאותו עניין, רבות דובר על שכר הבכירים והפרופורציה. בין אם זה יוגבל ובין אם לאו, לא כל שכר ראוי שיותר בניכוי ממס לחברה. אל תדאגו, אף חברה לא תברח, בשל תוספת סבירה במס שהיא משלמת. אף אחד גם לא מחכה לה, בעת משבר כלכלי גלובלי.
כשמדברים על הוזלת דירות לזוגות צעירים, בין היתר על-ידי הפחתת מיסוי, האוצר עומד על הרגליים האחוריות (בעבר נעשו מהלכים בכיוון) אבל מדוע לא להעלות בהוראת שעה (הרי הגדלת הכנסות המדינה היא צו השעה) את המס על רכישה ומכירה של דירות יוקרה? כך גם על רכבי יוקרה?
הון שחור
לא רק גידול בהכנסות נדרש, אלא גם ייעול וצמצום צודק בהוצאות. גם במה שהממשלה מעניקה לאזרחיה ניתן לערוך רביזיה. כך למשל בסבסוד מעונות יום. האם מי שמרוויחים כ-30,000 שקל זקוקים לסבסוד כמו אלה המשתכרים 1/3 מכך או פחות? הנתונים הרי ידועים וניתן לתת סבסוד מדורג עד אפס סבסוד בהתאם להכנסה. כך גם, בהוראת שעה, בקצבאות הילדים.
ניתן לחסוך כמה מיליארדי שקל מהקלות המס המתוכננות לקונצרנים, כאשר אין בהן כדי לעודד השקעות וגידול בתעסוקה.
על הון שחור שמעתם באוצר? יש עשרות מיליארדי שקל שמחכים לגבייה. יש להציב את האכיפה והגביה במקום גבוה בסדר העדיפויות ולהקצות את המשאבים הנדרשים, לרשות המיסים, כדי להגביר את האכיפה ולגבות מסים שיש מי שמעדיף לא לשלם.
גם ב"פרה הקדושה" של תקציב הביטחון ניתן לחסוך בתכנון ושינוי גישה. עדין יש לצד החיסכון, בזבוז מיותר בצבא, בשם קדושת תקציב הביטחון.
תכנון לטווח ארוך יחסוך בתקציבים מיותרים של פעולות סרק. שינוי סדר ההקצאות לבניה ביו"ש, מפופוליזם אינטרסנטי למענה אמיתי לצרכי המתיישבים, ושינוי סדר העדיפויות לקראת הסדר מדיני עתידי, שינוי בדרך ההקצאות וחלוקת הכספים למגזר החרדי, יכולים אף הם להביא לחיסכון ניכר בהוצאות הממשלה, מבלי לפגוע באזרחים.
במסגרת החשיבה לטווח ארוך, אפשר במסגרת הכספים שיצטברו, להקצות חלק לעידוד צמיחה. באמצעות סבסוד עבודה במקום הבטחת הכנסה, בעידוד ותמיכה לעסקים קטנים (בבנקים זה עובד ומוכיח את עצמו) בהגדלת המימון לחברות הזנק (ההיי-טק הישראלי מספק תעסוקה והכנסה יפה, גם מייצוא ומכירת חברות בעת קשה זו).
בקיצור, מר נתניהו וד"ר שטייניץ, ישנן דרכים אחרות, מאשר פגיעה נוספת במעמד הביניים. אם עוד לא הפנמתם (אל תאמינו לסקרים) הציבור הישראלי התעורר ותובע את זכויותיו כבני אדם.
בואו נזכור: אפשר אחרת, זה בידיים שלנו!
