בשנת 2000,
אהוד ברק ראה לנכון לפנות את אזור החיץ בין ישראל ולבנון ובכך פינה מקום לחיזבאללה, הבן הטרוריסטי של אירן ונתן להם לפרוס מספר עצום של רקטות בשטח זה. דרום לבנון הפכה לאיום יומי על ביטחון צפון ישראל.
בשנת 2005, ראש ה
ממשלה לשעבר
אריאל שרון, תחת הבטחות שווא לאומה, גרש מעל ל-8,000 יהודים מבתיהם ושבר את ליבה של האומה הישראלית. מיד לאחר הגירוש והחורבן של גוש קטיף, עזה הפכה למובלעת טרור מתחזקת וחמושה היטב. דרום ישראל כולו הועמד תחת איום יומיומי של טרור וגשם של רקטות. צעד הגירוש -"ההינתקות" חסר המחשבה של אריאל שרון קידם את מטרות הטרור הערבי. ישראל נתונה במלחמה בדרום.
יהודים מאמללים חיי יהודים
הרבה נכתב על "ההינתקות החד-צדדית" של ישראל מרצועת עזה. לכאורה ישראל הייתה צריכה ללמוד שנתינת שטחים תמורת שלום מביא למלחמה ושוחק את הביטחון הלאומי. עובדות אלה הן בהירות וברורות גם לעיוור למחצה.
מאומה אינטליגנטית מצפים לתת מחשבה עמוקה לעניינים. מאחר שמדינת ישראל היא דמוקרטיה, מצפים מאנשים נבונים לבחור בממשלה נבונה ובעלת יכולת חשיבה לייצג אותם. עם זאת, זה לא מה שקורה עם ממשלת ישראל אחת אחר השניה. כל ראש ממשלה שעולה לשלטון עושה טעיות של ויתורים אפשריים רבים לערבים, לכאורה, ללא כל סיבה, ושעד כה, כולם הסתיימו בתוצאות גרועות עבור ישראל. מנהיגים אלה נראים שהם נמצאים תחת כישוף כלשהו והמוח שלהם נכנע ומפסיק לתפקד.
אם מאורעות גוש קטיף לא הספיקו, ביבי וחבורת הפוליטיקאים הנכשלת שלו מתכננים משהוא לא טוב שוב; עיניהם מתמקדות על יהודה ושומרון שם חיים 350,000 יהודים. יש להם תוכנית סמויה שהם לא חולקים עם העם. לכאורה הם הולכים להרוס, שוב, בתים של יהודים, לעשות יהודים חסרי בית ולתת הנאה ללב ולתודעה של אויבי ישראל.
יהודים המאמללים חיי יהודים אחרים מביא לעולם הנאה רבה. בדרך זו אף אחד לא יכול להאשים אותם באנטישמיות ושנאת ישראל, הם אומרים, איזה מזל יש לנו שהיהודים עצמם עושים עבודה טובה עבורנו.
גירוש היהודים מעזה פיצל את האומה הישראלית והיום זה נכנס לסיבוב שני. ראש הממשלה נתניהו הצליח לפתות את רוב חברי הכנסת להצביע נגד חוק ההסדרה שהיה מונע הרס נוסף של בתי יהודים ביהודה ושומרון. סערת גירוש נוספת, באיזה קנה מידה שהוא, מתכנסת והפחד והחשש גוברים.
ומה ממשלת ישראל עשתה ועושה?
מצד אחד היא מושכת את השטיח מתחת לרגלי היהודים שהתיישבו בימית שהייתה בסיני, בגוש קטיף שהיה בעזה, וביהודה ושומרון, ומצד שני הם מאשרים ומתירים בנייה חדשה בי"ש. מה שבנימין נתניהו הבטיח לתומכיו על-מנת לקבל את קולם, זה לפצותם על תוכנית ההריסה שלו; הוא ינחה שבתים שייהרסו בשכונה אולפנה, בבית אל ייבנו מחדש במקום אחר, מבלי לתת את המיקום המדויק, כלומר לעזוב הבטחה כהבטחה בלבד. וכמה פעמים ראינו את ממשלת ישראל באמת מכבדת את הבטחותיה?
זו הייתה זריזות מחשבתו של נתניהו, שרק גאון יכול היה להמציא ולבצע. המגזין טיים מכנה את נתניהו "מלך" ועד אתמול היה נראה כאילו הוא ינטוש את כס מלכותו. היום הוא הוכיח שטענתו לשלטון היא בהחלט ראויה. לא רק שהוא חזק, אבל הוא אולי אפילו
האדם הפיקח ביותר עלי אדמות. בדיוק כמו אלוקים, "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך."
הקיץ הזה הולך להיות חם מאוד
אני הראשונה להודות שכשמדובר בפוליטיקה הישראלית, אני אבודה. הפוליטיקה הישראלית היא הרבה יותר מסובכת מזו בארצות הברית. אולי אם ארה"ב ומדינות אחרות לא היו תוחבות את אפן בענייני ישראל, אז אני, ועוד רבים אחרים, היו יכולים להבין הרבה יותר טוב את המערכת הפוליטית של ישראל שחלק גדול ממנה פשוט חסר כל הגיון.
זה הולך להיות קיץ חם מאוד.
האם לאירן תהיה יד חופשית להשגת נשק גרעיני?
האם הפולשים מאפריקה ימשיכו להגיע ובעזרת מצרים ילכו במסלול להשמיד את ישראל מבחינה דמוגרפית?
מה יעשה ההרס של אולפנה, מגרון ויישובים אחרים באזור יהודה ושומרון למורל של האומה?
האם ממשלת האחדות תתפרק?
האם ישראל תוכל להימלט מציפורני כל סוגי הקוויזלינגים מבפנים מבחוץ?
מי, בישראל, הוא בעד קיומה של המדינה ומי לא?
לאן כל זה מוביל?
ממשלת ישראל נראית שהיא נכנעת בקלות לכל לחץ זעיר; לחץ מהאסירים, לחץ ערבים, בעזרת אירגון
שלום עכשיו, לאורך טענות שקר וכזב, לחץ בית המשפט העליון ופסקי הדין העוולים שלו, ועוד.
קשה לתת אמון בהנהגה שנראית כמתרוצצת עם ראש ערוף. אריאל שרון איבד את משאל גוש קטיף, במספר גדול, ועם כל זאת הוא הרס עשרות קהילות יהודיות ועשה אלפי יהודים, שעד היום הם עדיין מוזנחים, לפליטים. האם זה מה שנמצא על סדר יומו של נתניהו?
כל הסקרים העצמאיים תמכו בחסימת תוכנית "ההינתקות" של שרון. אז מה? לשרון,
שמעון פרס,
חיים רמון,
גדעון עזרא,
אהוד אולמרט,
ציפי לבני ואחרים לא היה אכפת; הם הלכו על זה!
האם אנחנו צריכים למשוך דמיון מתוכניות פרסיהו וקו זמנם לנהל הרס רב של קהילות יהודיות?
האם אנו צריכים לזהות את רוב חברי בית המחוקקים הישראלי כחסרי תועלת או שהם לא מסוגלים להתמודד?. אני לא מאמינה להבטחות נתניהו. הוא לא ייבנה כדי לפצות על מה שהרס. הוא כבר החל לרטוש כל פיסת מורשת יהודית על-ידי נטישת חברון והוא ימשיך כך.
אני ממשיכה כל הזמן לתהות למה אנו, היהודים, זקוקים כדי סוף סוף להבין באמת את המציאות? בארץ ובחו"ל.
אנו בוחרים לשילטון באויבים הגרועים ביותר שאנחנו יכולים למצוא בכל מקום, לא רק בישראל!
אלפי מאמרים נכתבו, מיליוני מילים ניתחו, עד זרא, מכל זווית, ידועה או לא ידועה, את המצב. כל אלה פורסמו, נשלחו ונשלחו מחדש, שוב ושוב, ומה התוצאה? יהודים מצביעים בצורה אידיוטית, כמו זומבים ובוחרים באנשים שלא מגינים עליהם. והם עושים זאת שוב ושוב.
אותם אנשים שבגדו באומה הישראלית במהלך הגירוש-"ההינתקות" מעזה עדיין בממשלה וממשיכים להשלות ולהטעות. הם משקרים כדרך חיים והאנשים קונים. למה?
למה אנשים בישראל עדיין נעים לקצב המוזיקה של פוליטיקאים לא כשירים במקום להתחיל לתמוך בקבוצות עממיות אשר, אם תינתן להן תמיכה מינימלית, יחסלו את החלאה הפוליטי שצפה בישראל ואז יחדשו את כל פורמט המערכת הפוליטית, את הקומבינה הרקובה הזאת.
כשמדובר בפוליטיקה, נראה כי הישראלים לא מתפקדים כראוי ולא מסוגלים להיות אומה עם כבוד עצמי וכוח עמידה.
זו היא לא אופציה, אפילו עבור ישראלי אחד, לחזור על הטעויות הנוראיות.
