אשכנזי-וינר או אולי אשכנזיונר - אני מחבר בין השניים בגלל העוצמה המשותפת שהם מפעילים אשר חותרת תחת אמון הציבור במשרד
מבקר המדינה.
בואו נחשוב רגע על מבנה החברה שלנו שכל עוד הוא עומד על מכונו הוא נקרא מדינה. המדינה הוא הגוף אשר בתוכו אנחנו חיים וכל מי שעובר מכאן חייב לנחות במדינה אחרת אשר גם היא תהיה גוף אשר בו יצטרך לחיות.
אין בעולמנו חיים ללא מדינה, ואין מדינה שבה לכולם טוב וכולם שבעי רצון.
בכל מדינה דמוקרטית, כמו גם אצלנו ישנם מאבקים פוליטיים וציבוריים אשר בעצם מתקיימים בחסות המדינה. גם אם נושאי המשרות הרמות ביותר יתחלפו, עדיין המדינה תעמוד על-כנה והמאבקים יוכלו להמשיך להתנהל, כי האזרחים מקבלים עליהם את כללי המשחק.
למעשה כללי המשחק נשמרים וישמרו תמיד כל עוד אין מערערים על מוסדות המדינה אלא רק על טיב האישים הממלאים את התפקידים השונים. נכון? לא מדיוק.
אסור לפגוע בכבוד של נושאי המשרות
אני מציע לשים לב לכך שכל ערעור על נושא תפקיד מרכזי במדינה שנעשה בחוסר כבוד פוגע בכללי המשחק השומרים עלינו, מפורר את החברה ומזיק למדינה.
בואו נבדוק.
מאז ומעולם רכשו האזרחים כבוד לנושאי המשרות השונים בכל התרביות האנושיות ולנושאי המשרות התווספו תארי כבוד שונים. למעשה כאשר הבריטים משמרים את מוסד המלוכה וחולקים כבוד כה רב למוסד זה ולעומדת בראשו הם בעצם מכבדים את המסגרת שבה הם חיים (המדינה) וחולקים כבוד לעצמם האזרחים. ככל שהמדינה בה אתה חיי זוכה ליותר כבוד מבית ומחוץ כך גם אתה האזרח זוכה ליותר כבוד.
ככל שהאזרחים של המדינה מכבדים את עצמם יותר וכך גם את מדינתם הם גאים יותר וחוסנם הנפשי גבוה יותר ויכולתם וכך גם יכולת מדינתם להתמודד עם קשיים גבוהה יותר. בכלל ככל שנביט סביבנו, אם כלפי תרבויות מערביות ואם כלפי תרבויות אחרות נראה שהמדינות היותר בריאות הן אלה שאזרחיהן גאים במדינתם. לכן אם חפצי חיים אנו עלינו להיאבק תמיד תוך שמירת הכללים אשר שומרים עלינו.
אזרחים נאמנים למדינה מנהלים את מאבקיהם תוך שמירה על כבוד מוסדותיה. זו אינה אמירה סתמית. על כל אזרח במדינה להבין שיש לו תפקיד והוא: לתת כבוד למוסדות המדינה. תפקידנו אינו נגמר בשמירה על החוק. אם חפצי חיים אנחנו עלינו לקום ולהיאבק בכל מה שלדעתנו פוגע, אבל תוך שמירה וכיבוד ואהבה של מדינתנו ומוסדותיה.
לא לזלזל. לא לרצות לזרוק את הכול לעזאזל.
מה קורה כשדווקא מי שעומד בראש מוסד עיקרי במדינה אינו מודע לקוד ההתנהגות הנדרש מכל אזרח? הרי מי שעומד בראשו של אחד ממוסדות המדינה כמוהו כמוסד עצמו. הוא מייצג אותו. האם נושא משרה שכזו יכול באופן פומבי לפעול להרס העומד בראש מוסד מקביל? ולאיזה צורך? לשם איזו מטרה?
תפקיד ייחודי מאוד במדינה הוא התפקיד של מבקר המדינה. מוסד המבקר הוא תמיד מופע של אדם בודד ולכן בוחרים לתפקיד אדם עם יושרה מרבית. למעשה מבקר המדינה הוא האישיות עצמה שנבחרה לתפקיד ולכן במקרה זה האיש הוא המוסד. הוא מחויב באובייקטיביות מוחלטת בכל נושא אותו הוא מבקר.
הייחוד הנוסף שלו הוא שכל תפקידו הוא לבקר ולהעיר על כשלים במוסדות המדינה האחרים. כאשר הכללים נשמרים - על נשוא הביקורת להודות למבקר על שהאיר את עיניו ולתקן את הקלקולים.
אשכזיונר - ערעור אמינות מוסד מבקר המדינה
ועכשיו חזרה לאשכזיונר - אשכנזי פגע אנושות בצבא בכך שחתר תחת ברק. לשם כך לא צריך לדעת יותר ממה שאנו יודעים כבר היום כי הרי אם היה לו כל כך רע תחת הנהגתו של ברק, היה יכול פשוט להתפטר. במקום להתפטר הוא פעל בדרכים מרחיקות לכת ואסורות לחלוטין כלפי נבחר הציבור שמעליו. יש כאן פגיעות רבות בתפקודה של מערכת הביטחון, באמון בתוך הצבא, בחוסן הלאומי שנובע מביטחון האזרחים בנאמנות של מערכת הביטחון כלפיהם ולמעשה בנאמנות של מי שנמצא כעת במשמרת עבור כולנו.
אבל כל זה פחות חמור בעיניי מהפגיעה החמורה שכעת הצמד חסר המעצורים גורם למוסד מבקר המדינה אשר כל כוחו לבקר את המוסדות ולהשגיח עבורנו על התקינות השלטונית נובע מהכוח שאנו מעניקים לו. אלמלא היה לנו אמון במבקר המדינה לא היו נרתעים ממנו, לא היו חושפים בפניו מסמכים ובטח שלא היו מתקנים קלקולים שהוא חושף. הכוח שלו נובע באופן מוחלט מהאמון שנותנים בו האזרחים.
צריך לשמור על כבודו של המבקר אבל אשכנזיונר בגישתם חסרת הכבוד מנסים לגרור אותו לתגרת ידיים מכוערת כאילו הוא אחרון האנשים אבל אינו כזה.
אשכנזיונר שהם הרמטכ"ל עד לאחרונה ועוזרו ומטילים ספק במהימנותו של המבקר. הם מבקשים לפסול אותו מלדון בעניינם משום שלטענתם הוא פועל באופן אישי נגדם. האין זה הזוי?
אם המבקר נוטה לצד כלשהו הרי שאינו אמין. אם אינו אמין בעניינם האם היה אמין בעניינים אחרים?
אשכנזיונר מנסים לערער את אמינותו של מוסד כה חשוב במדינה. מוסד שבזכותו אנו יכולים לשון בשקט יחסי בהתייחס לשאר המוסדות במדינה.
ושוב אשכנזיונר אינם סתם עוד שני אנשים מן השורה אלא בהחלט נושאי תפקידים עד לא מכבר וכעת במילואים. אם נציג הצבא, הפנים של הצבא והסמכות המנהיגותית והמוסרית של הצבא מודיע שהמבקר אינו אובייקטיבי, שאין לתת בו אמון אז אנשים רבים מאמינים לו. התוצאה: מוסד המבקר נחלש.
המפתיע הוא שרק לא מזמן התנפל המבקר על עניין מסוים שקשור באלוף גלנט. האם אתם זוכרים שהוא החליט באופן קצת תמוהה לחקור את עניין הנכס הפרטי של האלוף
יואב גלנט במושב שבו הוא מתגורר, למרות שהעניין היה בבדיקה של ועדה ברשות שופט. כולם פינו לו את הדרך מפאת כבוד תפקידו ונתנו לו לחקור. בתום החקירה/בדיקה הוא הודיע בדיוק את מה שהצמד אשכנזיונר קיווה לו, והוא שגלנט לא יכול לשמש בתפקיד הרמטכ"ל. לא וינר וגם לא אשכנזי סברו אז שיש פגם ביושרתו של המבקר. אני סברתי שנעשה לגלנט עוול וכך בוודאי סבר גם גלנט עצמו. למרות זאת הוא לא השמיע מילה אחת של ערעור או פגיעה בכבודו של המבקר ופשוט קיבל את הדין. כולנו אגב קיבלנו את הדין למרות שאזרחים רבים חשבו כמוני שגלנט כן ראוי.
גם
אהוד ברק שבחר בגלנט כמחליף של אשכנזי קיבל את הדין. הוא לא השמיע מילה אחת של ערעור חס וחלילה על טיבו של המבקר ושמר באופן מלא על כבודו.
נותר רק לתהות אם יש בהסתערותם של אשכנזיונר על מבקר המדינה איזשהו מניע לאומי? האם כל מאווייהם נתונים להגנה על סלע קיומנו או שמע מפאת מניעיהם האישיים אינם בוחלים בגרירת דעת הקהל כולה כנגד המבקר אפילו שזה פוגע במוסד החשוב הזה?
התשובה ברורה לגמרי. אילו הייתה בכהונתו של ברק כשר ביטחון סכנה אמיתית למדינה הרי שהיו מוצאים כבר מזמן טיעונים ענייניים להעלות בפני הציבור. היו גם כן מתפטרים מתפקידיהם במקום לשאוף להאריך אותם, וגם הרמטכ"ל הנוכחי היה מתפטר. אבל כמובן שזה לא המצב. כמובן שכל שעומד לנגד עיניי השניים הוא העניין האישי אשר בשמו כנראה כבר בצעו אי אלו עוולות.
יגאל עמיר הנתעב באדם רצח את ראש הממשלה רבין ז"ל מתוך מניע לאומי ובכך פצע קשה מאוד את המדינה על משטרה הדמוקרטי. הצמד הקריזיונרי מוכן לסכן את כל המבנה השלטוני במדינה בשל מניע אישי.
מה חמור יותר?
